אנשי אגף הכלכלה בלאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן, פרסמו היום את סקירת המאקרו השבועית, להלן עיקרי הדברים:
"המדד המשולב לבחינת מצב המשק – במחצית הראשונה של 2016 פעילות המגזר העסקי נותרה מתונה יחסית: המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש יוני השנה בשיעור מתון של 0.1% (לעומת החודש הקודם), בהמשך לצמיחה זעירה של המדד המשולב מתחילת השנה. מדובר בקצב צמיחה נמוך מהממוצע החודשי של שנת 2015. נתונים אלה, מצביעים על התמתנות של ממש בקצב הצמיחה של הסקטור העסקי מראשית השנה.
העלייה במדד המשולב לחודש יוני חלה על רקע עלייה בפדיון של ענפי המסחר והשירותים, כאשר מנגד ירידות בייצור התעשייתי וביצוא הסחורות קיזזו את העלייה. כלומר, נמשך השינוי בהרכב הפעילות הכלכלית במשק, אשר בא לידי ביטוי בצמיחה ברכיבי הצריכה הפרטית לצד חולשה בפעילות התעשייתית, בדגש על יצוא הסחורות.
"בחינת הנתונים הרבעוניים מעלה כי בשני הרביעים הראשונים של השנה צמח המדד המשולב בכ-1% בלבד, במונחים שנתיים, לעומת צמיחה ממוצעת של כ-2.3% בשני הרביעים האחרונים של 2015. מגמת ההתמתנות בקצב הצמיחה של המדד המשולב בשנים האחרונות משתקפת גם מהשוואת שיעורי הצמיחה של הרביע השני בשנים 2005-2016. כפי שניתן לראות בתרשים, מאז שנת 2011 מצוי שיעור הצמיחה במגמת ירידה מתמשכת, מסביבת צמיחה של כ-5% (במונחים שנתיים) חלה ירידה לצמיחה של כ-1%, דהיינו "ירידת מדרגה" של ממש.
"ירידה זו הינה, בין היתר, תוצאה של חולשה בפעילות התעשייתית וירידה מתמשכת ביצוא הסחורות של ישראל, על רקע האטה בצמיחת נפח הסחר העולמי בארבע השנים האחרונות, לצד ההשפעות המצטברות של התיסוף הריאלי של השקל בשמונה השנים האחרונות, אשר פגעו ביצוא הישראלי. הסביבה העולמית צפויה להמשיך להיות מאתגרת עבור היצואנים הישראליים על רקע תהליכים גלובאליים כגון ה-Brexit והתגברות החששות לגבי היציבות הפיננסית בסין שצפויים להכביד על התפתחות נפח הסחר העולמי.
"לסיכום, הנתונים שהוצגו מצביעים על התמתנות בפעילות הסקטור העסקי מראשית השנה, בהמשך לתהליך של "ירידת מדרגה" בקצב הצמיחה בהשוואה לעבר, תוך הימשכות חוסר האיזון בהרכב הפעילות במשק. אנו מעריכים שסביבת הצמיחה המתונה של השנתיים האחרונות תימשך גם במהלך 2016, וכי שיעור הצמיחה השנה יעמוד על 2.4%, מעט נמוך מזה של שנת 2015 (2.5%).
"תחזית זו דומה לתחזיות הצמיחה של בנק ישראל ומשרד האוצר לשנת 2016. בשנת 2017 צפויה האצה מסוימת בצמיחה, אם כי, קיימת שונות בין הגופים לגבי עוצמתה. זאת, לאור ההתאוששות המתונה של הכלכלה העולמית, ציפיות לעלייה בקצב התחלות הבנייה ומכניסת ההרחבה של מפעל אינטל לשלב של ייצור ויצוא.
"שינוי לטובה יכול להסתייע בראש ובראשונה מפעילות משולבת של אמצעי המדיניות – תקציבית ומוניטארית. שיפור בצמיחה העולמית מהווה גורם חשוב מאוד גם כן, אך ללא פעילות מקיפה באמצעות כלי המדיניות הכלכלית של ישראל, היכולת של המשק לחזור לצמיחה רחבה ונאותה, המגיעה לכל שכבות האוכלוסיה, תהיה מוגבלת.
"סקר החברות של בנק ישראל - שיפור בפעילות הסקטור העסקי ברביע השני של השנה לעומת הרביע הראשון: סקר החברות, המבוסס על דיווחים איכותיים (ולא כמותיים) של חברות מענפים שונים בסקטור העסקי, מלמד על התרחבות בפעילות הכלכלית במשק במהלך הרביע השני של השנה, המשקפת שיפור בפעילות בהשוואה לרביע הראשון.
"עם זאת, קיימת שונות גדולה יחסית בין ענפי הפעילות השונים. בענפי המסחר, שעיקר פעילותם מופנית לשוק המקומי, נרשמה התרחבות מהירה בפעילות, כמו גם בענפי התחבורה והתקשורת. כמו כן, למרות ההתמתנות ברביע השני, קצב התרחבות הפעילות בענף הבינוי נותר גבוה יחסית. מנגד, בלטו לשלילה ענפי התעשייה והמלונאות, אשר פעילותם מושפעת גם מביקושים חיצוניים למשק.
"ברביע השני של 2016 חל שיפור משמעותי בפעילות הסקטור העסקי, כאשר מאזן הנטו (ההפרש שבין אחוז החברות שמדווחות על עלייה בפעילות לבין אחוז החברות שמדווחות על ירידה) עמד על ערכו הגבוה ביותר מאז הרביע הראשון של 2014. עם זאת, יש לציין שסביבת הפעילות של הסקטור העסקי נותרה מתונה ברביעים האחרונים, כאשר מאזן הנטו היה חיובי בשלושה רביעים בלבד מתוך תשעה.
"במבט קדימה, על פי ציפיות החברות שהשתתפו בסקר, גם במהלך הרביע השלישי של 2016 פעילות הסקטור העסקי צפויה להתרחב, ולהתמקד בשוק המקומי בעיקר, בהובלת ענפי המסחר והבינוי. זאת, לצד המשך החולשה בפעילות של ענף המלונאות ושל היצוא התעשייתי, על רקע האטה מתמשכת בביקושים מחו"ל. במקביל, החברות הפועלות בענפי השירותים מדווחות על התרחבות בפעילות. הן הגדילו את מצבת העובדים שלהן, וצופות ברביע הבא גידול בהזמנות, הן מהשוק המקומי והן מחו"ל.
"התפתחויות אלה מצביעות על פעילות חזקה מול השוק המקומי, המתואמת עם גידול בצריכה הפרטית שמהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בשנים האחרונות. זאת, הודות לסביבה תומכת צריכה, בין היתר, על רקע אינפלציה שלילית, סביבת ריבית אפסית ושיפור מתמשך בנתוני שוק העבודה.
"תמונה דומה מתקבלת גם מבחינה של מדדים נוספים במחצית הראשונה של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובכלל זה: עלייה משמעותית במסירות של כלי רכב, גידול בקצב היציאה של ישראלים לחו"ל, עלייה בפדיון רשתות השיווק ועלייה בפדיון של ענפי המסחר (בחודשים ינואר-מאי). לא מן הנמנע שהערכות החברות בחודשים הבאים, ומידת האופטימיות שלהן, יושפעו מצעדי המדיניות הכלכלית העתידיים של הממשלה, אם יגובשו, להאצת הצמיחה בסקטור העסקי מעבר לנעשה בתחום הבנייה למגורים.
"ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי, ברמה של 0.1%, זה החודש ה-18 ברציפות: הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-25 ביולי להותיר את הריבית לחודש אוגוסט 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%. זהו החודש ה-18 ברציפות ללא שינוי בריבית. במבט קדימה, איננו צופים שינוי בריבית בחודשים הקרובים.
"כחלק מהגורמים התומכים בהחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ציין בנק ישראל כי ציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים נמצאות קרוב למרכז יעד יציבות המחירים, וכי מדד המחירים לצרכן עלה בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף, צויין כי האינדיקטורים לפעילות ברביע השני מצביעים על התרחבות בקצב שתואם את סביבת הצמיחה המתונה של השנים האחרונות. זאת, בהובלת הצריכה הפרטית והענפים שפועלים בשוק המקומי, בין היתר, לאור חוסנו המתמשך של שוק העבודה, שעשוי להצביע על קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה.
"כמו כן, מדגיש בנק ישראל כי קצב עליית מחירי הדירות נותר גבוה וכך גם רמת העסקאות והיקף נטילת המשכנתאות. תרמה להחלטה גם העובדה כי המדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים צפויה להמשיך להיות מרחיבה מאוד.
"לסיכום, הוועדה המוניטארית בבנק ישראל בחרה שלא לשנות הריבית, למרות שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים. במבט קדימה, הוועדה המוניטארית ממשיכה להעריך כי "המדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב", אם כי לעת עתה, ישנה סבירות נמוכה לשימוש בכלים מוניטאריים נוספים מעבר לרכישות מט"ח.
"למרות שריבית בנק ישראל (הנומינאלית) נותרה ללא שינוי בשנה וחצי האחרונות, במהלך תקופה זו נראה כי מידת ההרחבה המוניטארית, כפי שמשתקפת במדד התנאים המוניטריים, הכולל את שער החליפין הריאלי-אפקטיבי של השקל ואת ריבית בנק ישראל במונחים ריאליים, פחתה. כך, לאחר תקופה של 12 רביעים עם ריבית ריאלית שלילית (Q4/2012-Q3/2015), מאז הרביע האחרון של 2015 עלתה הריבית הריאלית (הריבית הנומינלית בניכוי האינפלציה הצפויה לשנה הקרובה) חזרה לרמה חיובית", סיכמו כלכלני לאומי.