"תכניות הממשלה חצי אפויות", כך טוען אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים, בוועידה הלאומית ה-5 לנדל"ן מניב של מידע כנסים שהתקיים היום בראשון לציון. דנוס התייחס לשאלה אם פרויקטי ההשכרה הממשלתיים מספיק אטרקטיביים למוסדיים.
לדברי דנוס, "אני לא רואה שבעלי דירות מוכרים את הנכסים שלהם כדי להשקיע בקרנות הריט. כרגע אנחנו מזהים שהקבלנים שניגשים לאותם הפרויקטים הם בעלי זרועות ביצוע ויכולים לבנות בזול. הן מבחינות שההשקעה תחזור אליהם רק בעוד כמה שנים, אבל הבעיה העיקרית היא שאין מספיק סחורה. מי שאמור לתת לו את השטחים זו המדינה וכרגע זה מגיע בטפטופים, ולכן זה עוד לא קורה.
"התיקון בחוק הריטים נועד להכניס את המוסדיים והכסף הגדול לענף. המטרה היתה שהם ישקיעו פה בארץ ולא ברומניה, אבל בסוף המוסדיים לא במשחק. הפתרון צריך להיות שהמדינה תיקח את המכרזים האלה, תבנה אותם ואז תמכור למוסדיים. הם כבר יודעים לקנות עסקאות תשואה. שוב, זו תכנית ממשלתית חציה אפויה".
עוזי לוי, מנכ"ל החברה הממשלתית דירה להשכיר, הסביר כי המטרה של שינוי חוק הריט הוא כדי לאפשר כדאיות כלכלית לפרויקטי ההשכרה הממשלתיים. "היזמי עושים את זה טוב ואין צורך שהממשלה תבנה. הבסיס הוא שקרנות הריט יזרימו הון לענף הזה, וכשיבינו את המשמעות יזרום פה כסף רב. הפרויקטים האלה יוצרים תזרים לאורך זמן ובסיכון נמוך - תשואה קבועה".
לוי הוסיף כי קרנות הריט יפתחו ענף מימוני חדש: "מי שישקיע בקרנות הריט ייהנה מתשואה בלי להיות בעל דירה ועם פחות סיכון. זה קיים בעולם המון שנים והחקיקה החדשה תאפשר לזה לקרות גם פה בארץ".
מנכ"ל דירה להשכיר סיפר עוד כי השנה ייצאו עוד 1,500 דירות להשכרה. "הפרויקטים האלה מעניינים את היזמים כי הם משלבים השכרה, יזמות ונדל"ן מניב. הכמויות הגדולות יגיעו בעזרת פעילות הותמ"ל. עד היום הוכרזו 30 אלף דירות להשכרה, אולם אף תכנית עדיין לא אושרה. משנה הבאה נראה אותן יוצאות לדרך. כל היזמים שכבר ניגשו לפרויקטים האלו בעבר, ניגשים גם לפרויקטים הבאים - הם כנראה מזהים שיש פה מוצר טוב".
רינה דגני, מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה, נתנה את הדוגמא מדוע אלטשולר שחם לא משקיעה בקרן ריט כזו. "בדקנו עבור אלטשולר שחם אם כניסה לקרן ריט כדאית כלכלית. בדקנו אם הקרן תיתן תשואה של 3% שיש כיום בשוק ואם תשמור על הכסף. אנחנו היינו צריכים לבדוק אם הקרן יכולה להבטיח שתשמור על הערך של הכסף. בסופו של דבר היא החליטה לרדת מהעניין כי זה לא משתלם בטווח הארוך".
עו"ד ורו"ח מיכאל מילר, ראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד גינדי-כספי, הסביר כי "החקיקה המקורית של קרנות הריט התבססה על ועדה מ-2003. המליצו להשקיע באופן בלעדי בנכנסים מניבים, והתיקון הוא שניתן יהיה להשקיע בנכסים שבשלב הראשון עדיין לא מניבים. נוצר מצב שיש עכשיו קרנות שמשקיעות כספים בנכסים לא מניבים. הוצאות המימון גדולות וכתוצאה מכך, המכשיר האטרקטיבי הזה מקבל פתאום סיכון גדול יותר. חלק מהסיכון נובע מכך שלקרן אין שליטה בסיכון. אם, למשל, ישלימו תוך חמש שנים את הפרויקט ועוד. מדובר בתנאים שלא תלויים בקרן ולכן יש פה עלייה בסיכון".