"בשבוע הראשון לכהונתי התקשרתי לחמשת מנהלי הבנקים הגדולים בישראל והתחלתי לשכנע אותם להעביר את המשרדים שלהם לראשון לציון, זה דיאלוג שנמשך מאז שבע שנים ועכשיו רואים את הפירות שלו", כך אמר דב צור, ראש עיריית ראשון לציון, בוועידה ה-5 לנדל"ן מניב של מידע כנסים שנערך היום בראשון לציון.
לדבריו, "כדי להביא עסקים לעיר, העירייה צריכה להחליט שהיא רוצה את זה ולתכנן את התוכניות המתאימות וליצור את התנאים, אבל זה קשור גם בנכונות של הממשלה ונראה כי במשרדי הפנים והאוצר מעדיפים שכל העסקים יישארו בתל אביב ובהרצליה. הרגולטור לא רוצה תחרות והוא לא נותן לנו להשתמש בכלי של הארנונה כדי למשוך את העסקים אלינו".
סימון אלפסי, ראש עיריית יוקנעם, ציין כי לראש עיר יש חשיבות רבה בתכנון מקומות תעסוקה בעיר שלו: "התחלנו מעיירת פיתוח שכוחת אל עם 35% אבטלה. צריך חזון וחשיבה אסטרטגית אנחנו ראינו את הפוטנציאל במיקום של העיר ראינו את התוואי העתידי של כביש 6 ועל זה בנינו רצינו עיר שבנויה על הי טק והצלחנו , היום אני מודאג מזה שהמדינה מקדמת בנייה של אלפי יחידות דיור בערים בפריפריה, זה לא הגיוני לבנות אלפי יחידות דיור בלי פתרון תעסוקתי שישאיר את הצעירים בעיר".
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, טען שיש בעיה קשה בשיטה שבה הוועדות המחוזיות קובעות את התכנון בלי להתחשב בעירייה. הוא נתן כדוגמא את התוכנית למתחם העסקים בכורזין . שם הועדה המחוזית תכננה תשתית תת קרקעית גדולה. "עשו בכורזין יותר מנהרות מעזה". העלות של הקמת המנהרות מגיעה לכ- 80 מיליון שקלים, איך העירייה אמורה לקדם את זה?
הרב חנוך רייזברט, ראש עיריית בני ברק, ציין אף הוא שהשלטון המרכזי מערים קשיים על הרשויות שלא ברור איך הן יכולות להתמודד איתם. הוא סיפר שהעירייה מקדמת היום תב"ע במתחם הרכבת בבני ברק אחד הסעיפים שהרכבת הכניסה לתוכנית הוא שמותר לה להעביר בקו הזה חומרים מסוכנים. האם הבריאות של האנשים שלנו לא חשובה? פתאום את אף אחד זה לא מעניין, משרד איכות הסביבה נעלם ואנחנו צריכים להתמודד עם הסעיף המגוחך הזה שיעבירו חומרים מסוכנים בתוך העיר שלנו".
מנכ"ל משרד הבינוי מבקר את ראשי הרשויות: "אני מגיע למקומות שבהם חלק מראשי ערים לא רואים בכריכה אחת את הקשר בין פיתוח תעסוקה ונדל"ן מניב אצלם בעיר לבין הגדלת היקף יח"ד", מתח הבוקר ביקורת מנכ"ל משרד הבינוי אשל ארמוני בוועידה הלאומית ה-5 לנדל"ן מניב של מידע כנסים.
לדבריו, "תכניות מתאר לא מתייחסות רק לנושאים הנדסיים אלא גם לתמהיל של תעסוקה, מסחר ומשרדים. אנחנו חייבים להתייחס בתכניות המתאר גם לתחום זה בדיוק כפי שקובעים חשיבות של מחלף. אם לא נעשה זאת, אנחנו נפגע ביציבות הפיננסית של ערים".
ארמוני סיפר כי כמנכ"ל עירייה לשעבר הדבר שהעסיק אותו במיוחד היה בניסיון למצוא את האיזון בין מגורים לתעסוקה. "זה מה שצריך להעסיק ראש עיר ומנכ"ל כדי לייצר לרשות שלו צמיחה בטווח הקצר והארוך".
ארמוני הזהיר כי "התקצוב השוטף של ערים לא טוב ולא משנה כמה תעסוקה נבנה כי בסוף לא נצליח לקנוס את המשוואה הזו, ולכן בטווח של עשר שנים, ואולי פחות, נצטרך לחשוב על שינוי בתקצוב הערים כדי לייצר איזון. אם לא נעשה זאת, יישארו לנו רק ערים כמו הרצליה, ראשון לציון, רעננה ותל אביב שיודעות לאזן את עצמן לבד – וזהו. אנחנו חייבים להתחיל כבר בטווח הקצר להכניס בהסכמי הגג איזון בין נדל"ן מניב למגורים. יש לבחון כיצד אנחנו מאזנים את העיריות עצמן".
"צריך להיות יצרתי וצריך לאפשר יותר נדל"ן מניב על שטחים חומים, יותר שילובים של מסחר בקומות התחתונות במגורים. בשבוע שעבר הייתי בחריש, העירייה הופכת את רשת הסיבים האופטיים והתקשורת לנכס. היא תמכור אותו במחיר זול יותר מחברות מסחריות באמצעות החברה הכלכלית - זו סוג של הבנה של עירייה איך למנף את עצמה והממשלה צריכה לעזור".