בתגובה לדברי נדין בודו טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל, לפיהם מחיר דירה בישראל עלה ב-229 אלף שקלים בשנה האחרונה, אומר הבוקר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "229 אלף שקלים, לסבר את האוזן, זה מחיר דירת נופש 2 חדרים בקוסטה דל סול בספרד או בפוליה שבדרום איטליה. אז למה שצעירי ישראל ישלמו מיליון שקלים ויותר עבור הזכות להתגורר בקרית גת או עפולה?
"האם קברניטי המדינה מצפים שעליות מחירי הדיור הנמשכות זו שנה 11 ברציפות יימשכו לעולם ועד ועולם כמנהגו ינהג? האם הם סבורים שזוגות צעירים ינהרו בהמוניהם לפריפריה, היכן שאין עבודה והרחק מהמשפחה והחברים, יזדקקו לשתי מכוניות על מנת להגיע למקום העבודה במרכז הארץ ולשם כך ייקחו משכנתאות ענק? והאם מישהו ממקבלי ההחלטות שם לב לעובדה שמדי שנה אחוז הישראלים שבבעלותם דירה הולך ויורד מכ-75 אחוזים בשנות ה-90 לכ-66 אחוזים בלבד כיום ושכל ישראלי שלישי אין בבעלותו כיום דירה?
"הנתון הזה, 229 אלף, פשוט מסביר את הכישלון הקולוסאלי של פרוייקט מחיר למשתכן שבו נאחזו אשתקד כל מקבלי ההחלטות. כל עוד לא תיפרץ תקרת הזכוכית של 40-45 אלף יחידות דיור לשנה, המצב לא ישתנה. רק יחמיר".
המהנדס יגאל צ’ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה: "אין שום סיכוי שבעולם שמחירי הדיור יירדו, כל עוד תהליך רישוי הפרויקטים נמשך לאורך פרק זמן הזוי של חמש-שש שנים ואף יותר. כתוצאה מכך נוצר אפקט דומינו: הרבה פרוייקטים כלל לא יוצאים לדרך. היזמים מתייאשים ונכנסים למחנק אשראי. הקונים מתייאשים וברוב ייאושם מוכנים לשלם כל מחיר. בסופו של דבר נבנות הרבה פחות דירות מהנדרש ועל כל דירה יש חמישה קופצים. רק קיצור הליכים לשישה-תשעה חודשים כפי שמקובל במדינות מתוקנות, יוכל לעצור את כדור השלג המתגלגל הזה".