"הירידה ביצוא הסחורות והתרחבות הגירעון בחשבון הסחר, צפויים להשפיע לשלילה על נתוני הצמיחה ברביע השני" - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן. להלן עיקרי הדברים:
"יצוא הסחורות הסתכם בחודש מאי השנה בכ-3.35 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) – הנתון החודשי הנמוך ביותר מאז חודש אוקטובר 2010. כמו כן, בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי) נסוג היצוא בכ-9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתונים אלה, מצביעים על החרפת המגמה השלילית ביצוא הסחורות הישראלי בעת האחרונה.
"עוד עולה מהנתונים, כי בחודשים אפריל-מאי היקף היצוא (בממוצע) היה נמוך בכ-4.2% בהשוואה לרביע הראשון של השנה. נתונים אלה, מהווים אינדיקציה ראשונית להימשכות החולשה בפעילות היצוא גם ברביע השני של השנה.
"הירידה ביצוא בחודשים אפריל-מאי, חלה על רקע נסיגות חדות בשלושת ענפי היצוא העיקריים, המהווים יחדיו למעלה מ-60% מסך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים): תרופות (ירידה של כ-13.2% לעומת הרביע הראשון של השנה, נתונים מנוכי עונתיות), כימיקלים (ירידה של כ-9.2%) ואלקטרוניקה (ירידה של כ-5.7%).
"יש לציין כי בנטרול ענפים אלה, היצוא התעשייתי רשם צמיחה מתונה. נדגיש כי פעילות היצוא בכל אחד מענפים אלה, נשענת ברובה על חברה דומיננטית אחת (טבע, כי"ל ואינטל). לפיכך, ניתן לייחס, לפחות באופן חלקי, את ההרעה בפעילות גם לאירועים נקודתיים בחברות אלה.
"הירידה ביצוא לצד המשך הצמיחה ביבוא, הובילה להתרחבות הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) לכ-930 מיליוני דולר בממוצע בחודשים אפריל-מאי. זהו הגירעון הגבוה ביותר מאז תחילתה של סדרת הנתונים הנוכחית (ינואר 2006).
"התפתחות זו עלולה להשפיע לשלילה על קצב הצמיחה ברביע השני של השנה, ועל העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. ההתפתחויות העתידיות ביצוא יושפעו, מחד, מההשפעה על פני זמן של תיסוף ממושך בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות ומאידך מהמשך מגמת ההתאוששות האיטית בכלכלה העולמית, אשר צפויה לתמוך בעלייה הדרגתית בנפח הסחר העולמי. עם זאת, יש להדגיש כי מאז שנת 2012 היצוא הישראלי צומח בקצב מתון יותר מאשר נפח הסחר העולמי. במבט קדימה, אנו צופים צמיחה מתונה ביותר ביצוא הסחורות והשירותים בשנת 2016, וזאת לאחר הצמצום בהיקפו אשתקד.
"הגירעון המצטבר של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים נותר נמוך מהיעד לכל שנת 2016: פעילות הממשלה הסתכמה בחודש מאי השנה בעודף של כ-1.8 מיליארד ₪. מדובר בעודף גבוה משמעותית מזה של חודש מאי אשתקד, אשר הסתכם בגירעון קטן. מתחילת השנה (ינואר-מאי) הסתכמה פעילות הממשלה בעודף של כ-0.7 מיליארד ₪, השונה בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים האחרונות.
"השיפור מתחילת השנה, נבע בעיקר מצד הכנסות המדינה ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 7.3% (בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הגבייה בתקופה זו הייתה גבוהה מתחזית הגבייה של משרד האוצר (גם אחרי שעודכנה כלפי מעלה).
"זאת, על רקע עלייה בהכנסות ממס הכנסה וממיסי נדל"ן, לאור הרמה הגבוהה של ביקושים לדיור אשר נשמרת מתחילת השנה (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה) והעלאת שיעור מס הרכישה במחצית השנייה של 2015. עלייה נרשמה גם בהכנסות ממסים עקיפים, על רקע גידול חד ביבוא של כלי רכב. במקביל, חל גידול של כ-7.5% בהוצאות משרדי הממשלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
"לסיכום, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-24 מיליארד ₪, שהם 2.1% תוצר בלבד (על פי אומדני משרד האוצר) – שיעור נמוך מן היעד לשנה זו. מדובר בנתון דומה לסך הגירעון השנתי אשתקד, שגם אז הגירעון היה נמוך מן היעד.
"להערכתנו, הגירעון בתקציב בשנת 2016 עשוי להיות נמוך מהגירעון המתוכנן שנקבע בתקציב המדינה ועומד על 2.9% תוצר (כ-35 מיליארד ₪). הסטיות המתמשכות מן היעד ממחישות את מידת הקושי בחיזוי תקציבי, בפרט בצד הכנסות המדינה ממסים. לנוכח המצב הטוב של הכנסות המדינה ממסים, יש מקום לבחון מדיניות תקציבית שמטרתה להקל באופן ממוקד על הסקטור העסקי ובפרט על מגזרי הייצור והיצוא, אשר נתח השוק העולמי שלהם הולך ופוחת.
"על רקע רמה גבוהה של ביקושים לדירות, נמשכים הלחצים לעליות מחירים: בחודש אפריל השנה נמכרו 2,589 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). היקף המכירות בחודש אפריל משקף קצב שנתי של כ-31.1 אלף דירות חדשות. נתון זה משקף ירידה של כ-11% לעומת חודש אפריל אשתקד. עם זאת, יש לציין כי נתוני החודשים מרץ-אפריל משקפים עלייה בביקושים לדיור בהשוואה לחודשים שקדמו.
"רמת הביקושים הגבוהה, בפרט בבניית דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לנתון נמוך יחסית במספר חודשי ההיצע אשר עומד כיום על 8.8 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביוזמה פרטית מספיק בקצב המכירות הנוכחי). נתון זה, מצוי בתוך טווח המשקף המשך עלייה במחירי הדיור (ראה/י תרשים). עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר (11.2), שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבנייה ביוזמה ציבורית.
"להערכתנו, לאור סביבת הריבית הנמוכה, אשר אינה צפויה להשתנות בקרוב והיעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה יחסית, הביקוש עשוי להישאר גבוה יחסית, זאת במקביל לציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר. במבט כולל, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד ליישומה המלא של המדיניות הממשלתית המקיפה בנושא הדיור.
"ירידה בהיקף התחלות הבנייה ברביע הראשון של השנה. ציפיות לגידול מסוים בהיקפי הבנייה בשנתיים הקרובות: ברביע הראשון של 2016 הסתכמו התחלות הבנייה בכ-10.6 אלף יחידות דיור (נתונים מנוכי עונתיות). רמה זו משקפת קצב שנתי של כ-42.2 אלף יחידות דיור, הנמוך מהממוצע בשמונה השנים האחרונות (2008-2015), ונמוך בכ-12.8% בהשוואה לממוצע הרבעוני של שנת 2015, אשר עמד על כ-48.5 אלף יחידות דיור, במונחים שנתיים.
"מדובר בהיקף התחלות הבנייה הנמוך ביותר מאז הרביע השלישי של 2012. מבחינה של נתוני המגמה (ממוצע נע, מנוכה עונתיות) עולה כי ההתחלות מצויות בירידה בארבעת הרביעים האחרונים. הרמה הנוכחית של התחלות הבנייה מצויה, על פי אומדננו, מתחת לגבול התחתון של תוספת היצע הדירות הרצויה בישראל.
"מספר הדירות שבנייתן הסתיימה, הסתכם ברביע הראשון של השנה בכ-41.2 אלף דירות, במונחים שנתיים. מדובר בירידה של כ-6.6% לעומת הממוצע הרבעוני של שנת 2015 אשר עמד על כ-44 אלף דירות, במונחים שנתיים. יש לציין מגמה מדאיגה, על פיה משך הזמן לבניית דירה ביוזמה פרטית נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. כך, עלה משך הבנייה מכ-25 חודשים במהלך 2012 לכ-29 חודשים במהלך 2015.
"התפתחות זו פוגעת במידת האפקטיביות של תרגום התחלות הבנייה והדירות שבבנייה פעילה לכדי הגדלה של ממש בהיקף פתרונות הדיור בישראל, אשר מהווה גורם בעל חשיבות מכרעת בניסיון להביא לבלימה של מגמת העלייה המתמשכת במחירי הדיור בישראל.
"להערכתנו, בשנתיים הקרובות היקף התחלות הבנייה יעמוד על כ-50 אלף דירות בשנה, דבר אשר עשוי לסייע, רק בטווח הזמן הרחוק יותר, לצמצם באופן הדרגתי את המחסור הקיים בהיצע הדירות, זאת בתנאי שמלאי גורמי היצור הזמין לענף הבנייה יספיק על מנת להשלים את בניית היחידות החדשות בפרק זמן סביר", סיכמו בלאומי.