המשבר הכלכלי שפגע באירופה בשנים האחרונות עדיין לא הסתיים, כאשר מדינות דרום היבשת עדין סובלות מחולשה כלכלית, בין המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר ניתן למצוא את יוון, איטליה, פורטוגל וספרד. כתוצאה מהמשבר הכלכלי ניתן היה לשמוע קולות רבים בכל רחבי היבשת הקוראים לפירוק הגוש המוניטרי. חלק מהקולות הגיעו מהמדינות החלשות שנכפו עליהן מדיניות צנע וקיצוץ עמוק בתקציבי הרווחה, צעדים שהובילו לירידה בתוצר ולזינוק בשיעורי האבטלה והעוני. מצד שני ישנן המדינות העשירות ביבשת שלאורך שנים מימנו את הגרעון הנרחב והבזבוזים במדינות הדרום ואילו לאזרחיהן נמאס כי כספי המיסים שלהם עוברים לטובת מדינות אחרות.
כיום חמש שנים לאחר החשש הגדול מפשיטת רגל של יוון ומספר הסכמים בין יוון לנושיה נראה כי המציאות הכלכלית העגומה ביוון תמשך לאורך תקופה ארוכה ואילו המדינות העשירות באירופה בראשות גרמניה יצטרכו להמשיך ולממן את הכלכלה החלשה של יוון ושל שאר המדינות החלשות ביבשת.
אז מה בעצם האינטרס הכלכלי של גרמניה? כדי להבין את הצד הגרמני צריך לחזור 26 שנים אחורה לאיחוד בין מזרח ומערב המדינה, האיחוד אמנם הביא לאופוריה גדולה בקרב האוכלוסייה, אך גרם להוצאות גבוהות מאוד של המערב העשיר לכיוון מזרח המדינה. הוצאות אלו בנוסף לשוק עבודה בעייתי ומטבע חזק יחסית הביאו את המדינה בתחילת שנות האלפיים למיתון כלכלי ולזינוק בשיעורי האבטלה ורק רפורמות אמיצות בעיקר בשוק העבודה הביאו להתייעלות ולשיפור המצב הכלכלי. גורם נוסף וחשוב מאוד הוא תחילתו של הגוש המוניטרי בשנות האלפיים ומעבר לשימוש במטבע היורו, צריך לזכור שהמטבע החדש מאחד בתוכו את הכלכלות החזקות דוגמת גרמניה, אך גם כלכלות חלשות כדוגמת יוון, ולכן הערך שלו נמוך יחסית למטבע העבר הגרמני המארק דבר החיוני מאוד לייצוא ולתעשייה הגרמנית שזינקו בעשור האחרון גם הודות למטבע החלש. הזינוק בכלכלה ובתעשייה המקומית הביא את הכלכלה הגרמנית למצב הפוך מרוב מדינות אירופה אשר סובלות מחולשה כלכלית, משיעורי אבטלה גבוהים ומיחס חוב לתוצר גבוה. רמת האבטלה נמצאת ברמת שפל היסטורית של 6.1% לעומת 10.2% באירופה, כאשר התעשייה הגרמנית מגייסת אלפי עובדים חדשים מדי חודש. גם הייצוא מראה סימני חוזקה לנוכח החולשה הכלכלית העולמית בדגש על החולשה בסין, כל זאת הודות למותגים הגרמנים החזקים ולחולשת המטבע.
רועי שגיב, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון
אז איך נחשפים לכלכלה הגרמנית? מדד המניות הראשי בגרמניה הוא מדד הדאקס 30 המכיל את 30 החברות בעלות שווי שוק הגבוה ביותר והסחירות ביותר בגרמניה. התנודתיות במדד גבוהה עקב העובדה שישנן במדד רק 30 מניות. בין החברות הכלולות במדד ניתן למצוא חברות מובילות עולמיות, דוגמת ענקיות הרכב: BMW, DAIMLER- יצרנית המותג מרצדס וולקסוואגן. חברות נוספות הן ענקית התעשייה סימנס, ענקית הפארמה באייר. חברת הטכנולוגיה SAP. חברות דוגמת אדידס. חברות כימיקלים דוגמת BASF.ועוד. משקל הפיננסים במדד הנו נמוך, ומשקל הבנקים נמוך בהרבה ועומד על קצת פחות מ- 4%, כאשר ניתן למצוא שני בנקים בלבד הנכללים במדד DEUTSCHE BANK ו- COMMERZBANK. למרות המצב הכלכלי הטוב בגרמניה והמצב האיתן של חברות התעשייה נסחר מדד הדאקס הגרמני בתמחור נמוך משל המדד האירופי סטוקס 600 הכולל בתוכו גם כלכלות חלשות דוגמת ספרד, איטליה ופורטוגל. כלומר המדד הגרמני זול יותר מהמדד הכל אירופי. מכפיל הרווח (יחס הנהוג לתמחור מניות) החזוי לשנת 2016 על מדד הדאקס עומד 12.4 בלבד וזאת לעומת מכפיל חזוי של 15.4 על מדד הסטוקס 600. גם תשואת הדיבידנד של המדד הגרמני עומדת על 3% וזאת לעומת תשואה אפסית של אג"ח ממשלתי גרמני.
לסיכום, הכלכלה הגרמנית צפויה להמשיך ולהוביל את כלכלת היבשת הודות לחוזקת התעשייה, בנוסף הריביות השליליות אותן מנהיג הבנק המרכזי באירופה וצפויות להימשך תקופה ארוכה מאוד צפויות למשוך את המשקיעים לנכסי הסיכון ביבשת, כאשר המדד הגרמני הנו זול לעומת המדד האירופי.
מגדל קרנות נאמנות מנפיקה קרן חדשה >>