אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI נאמה היום בוועידת שוק ההון שנערכה בתל-אביב והתייחסה להתייבשות הבורסה בפאנל בנושא: "מאדום לירוק? השקעות, מניות ומחיקות".
להלן עיקרי דבריה: "אין בבורסה מספיק חברות גדולות. איך ניתן לשפר את המצב? למשל על-ידי התניית הטבות מס לחברות ציבוריות ברישום למסחר בת"א. בכלל מגוון החברות בענף קטן ולכן כדאי לשקול רישום כפוי. מחוץ למדדים המובילים יש בעיה שאין כמעט מחזורים במניות הקטנות וכאן צריך לאפשר לעושי השוק לחיות. אפשר לעשות זאת למשל על-ידי הרחבת סל השירותים שמותר להם לספק בתשלום לדוגמא לאנליזה. עניין חשוב נוסף הוא שמספר חברי הבורסה שאינם בנקים ירד מ-11 ל-4 אפקטיביים והחקיקה החדשה שמונעת מסחר עם גוף קשור תחמיר את המצב.
"עלינו לפעול למניעת הכחדת חברי הבורסה שאינם בנקים בין השאר על-ידי מניעת בנדלינג של שירותים של בנקים הרי גם היום 80% מהמסחר עובר דרך הדואופול פועלים-לאומי".
לגבי שוק האג"ח, העריכה אלקלעי כי "יש יתרון גדול של שקיפות בכך ששוק האג"ח בישראל סחיר בבורסה, אבל אין מספיק אג"חים ולכן יש רמה מסוימת של כשל שוק. זה אומר הרבה כסף שלא מוצא השקעות רלוונטיות – וזה מה שאפשר לאמריקניות לגייס יותר בזול בישראל מאשר בארה"ב או בקנדה. המוסדיים רכשו כי עדיין במחירי השוואה להציג יחס סיכון-סיכוי זה נראה למנהלי ההשקעות עדיף על האלטרנטיבות בארץ".
בנוגע להסדרי החוב החוזרים (אלון אפריקה ישראל וכולי), מסרה אלקלעי כי "אולי אפשר לטעון שאין מספיק אג"ח זבל בכדי לייצר פיזור ותשואה טובה ולהביא לכך שחברות ייקחו סיכון ויפתחו עסקים חדשים רק עדיף לא עוד נדל"ן בעוד שווקים מסוכנים. ברור שלא כולם חוזרים, אלא עסק שנקלע לקשיים וסיכון מועד יותר מעסקים מצליחים במגמת צמיחה. מזל הוא פקטור - אפריקה נפגעה מהמשבר ב-2008 פעם ראשונה וממחירי הנפט פעם שניה, אבל שניהם חכמה בדיעבד כמו שנפוליאון בחר את הגנרלים שלו".
כשנשאלה האם הגענו לסוף עידן הטייקונים, השיבה אלקלעי כי "בעולם שעוזר לעשירים להיות יותר עשירים ולעניים להיות יותר עניים - אולי הם מתחלפים אבל בטח לא נעלמים".
לסיום התייחסה אלקלעי להשקעות מומלצות: "ריטים אמריקאים, מניות ישראליות קטנות ויקטורי, קליל, סלע נדל"ן, מניות של חברות משבשות (Wix, לנדינגקלאב, סטראטסיס)".