המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש אפריל השנה ב-0.14% (לעומת החודש הקודם). מדובר בקצב צמיחה זהה לממוצע החודשי מתחילת השנה, אולם נמוך ביחס לממוצע החודשי בשנה החולפת. כמו כן, קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב התמתן ועמד על כ-2.7%, זאת בהמשך למגמת הירידה בחודשים האחרונים. נתונים אלה, מצביעים על העמקת התמתנות בקצב הצמיחה של הסקטור העסקי מראשית השנה.
הצמיחה הקלה במדד המשולב לחודש אפריל חלה על רקע עלייה בפדיון של ענפי המסחר והשירותים לצד עלייה ביבוא של מוצרי צריכה. נתונים אלה, מדגישים את חוסנה של הצריכה הפרטית, שממשיכה להיות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק גם בתחילת 2016. מנגד, הירידה בתוצר העסקי ברביע הראשון של השנה, לצד ירידות ביצוא הסחורות וביבוא של תשומות לייצור, קיזזו את קצב הצמיחה של המדד המשולב. הירידות ברכיבים אלה, לצד קיפאון ביצוא השירותים, מצביעים על הימשכות חוסר האיזון בהרכב הפעילות במשק (ראה/י תרשים). חוסר איזון זה, הינו תהליך מתמשך אשר בא לידי ביטוי בצמיחה ברכיבי הצריכה הפרטית לצד חולשה בפעילות ענפי התעשייה והיצוא, בעיקר של סחורות.
לשם המחשה, ניתן לראות בתרשים כי מאז חודש ספטמבר 2014, לאחר סיום מבצע "צוק איתן", ועד מרץ 2016, צמח הפדיון בענפי המסחר בכ-9% והפדיון בענפי השירותים צמח בכ-8%, ומנגד, מאז ועד אפריל השנה חלה ירידה של כ-14% ביצוא הסחורות וירידה של כ-4% ביצוא השירותים. החולשה ביצוא הינה, בין היתר, תוצאה של חולשה מתמשכת בביקושים החיצוניים למשק מצד חלק משותפות הסחר של ישראל, בשילוב עם ירידה בתחרותיות של היצואנים הישראליים על רקע התיסוף המתמשך בשקל.
לסיכום, הנתונים שהוצגו מצביעים על התמתנות בקצב הצמיחה של הסקטור העסקי בחודשים האחרונים, תוך חוסר איזון בהרכב הפעילות, אשר מוטה לכיוון של צריכה פרטית, לצד חולשה מתמשכת בענפי התעשייה וביצוא. לאור זאת, ובהיעדר פעילות משולבת של אמצעי המדיניות – תקציבית ומוניטארית – אנו מעריכים שסביבת הצמיחה המתונה של השנתיים האחרונות תימשך גם במהלך 2016, וכי שיעור הצמיחה השנה יעמוד על 2.4%, מעט נמוך מזה של שנת 2015 (2.5%).
בחודש אפריל שיעור האבטלה במשק ירד לשפל היסטורי (4.9%), תוך שיפור מסוים במדדי "איכות התעסוקה"
בחודש אפריל השנה, שיעור האבטלה במשק (בקרב בני 15 ומעלה) ירד לרמת שפל היסטורית של 4.9% לעומת 5.3% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות). זאת, כתוצאה מירידה של כ-14.7 אלף במספר המועסקים – הירידה החדה ביותר מאז חודש אוקטובר 2014, לצד עלייה במספר המועסקים. נציין כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר לעמוד על 64.4%.
בקרב גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), חלה בחודש אפריל ירידה בשיעור האבטלה ל-4.4% לעומת 4.5%, אשר לוותה בעלייה חדה של כ-0.7 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות ל-80.5%. עלייה זו, חלה כתוצאה מקליטה של כ-26.7 אלף מועסקים בשוק העבודה בקבוצת גילאים זו. מדובר בתוספת המועסקים הגדולה ביותר מאז חודש אוגוסט 2015.
עוד עולה מהנתונים, כי בחודש אפריל נוספו לשוק העבודה כ-46.2 אלף מועסקים במשרות מלאות (היקף עבודה בדרך כלל, מנוכה עונתיות) – התוספת הגדולה ביותר מאז תחילת הסקר הנוכחי (ינואר 2012). מנגד, חלה ירידה של כ-21.7 אלף מועסקים במשרות חלקיות. מכלול הנתונים עשוי להעיד על התחדשותה של מגמת השיפור בשוק העבודה, בניגוד לחודשים האחרונים, אשר הושפעו, בין היתר, מהחולשה המתמשכת בפעילות הכלכלית במשק, בדגש על נסיגה בהשקעות בענפי המשק וביצוא.
לסיכום, הנתונים לחודש אפריל מצביעים על ירידת שיעור האבטלה במשק לרמה נמוכה מאוד, לצד עלייה חדה בשיעור ההשתתפות בגילאי העבודה העיקריים, תוך עלייה במספר המועסקים במשרות מלאות. לגידול במספר המועסקים, בפרט בגילאי העבודה העיקריים, צפויה להיות השפעה חיובית על הביקושים המקומיים בחודשים הקרובים. נתונים אלה מהווים אינדיקציה ראשונית להמשך הגידול בצריכה הפרטית גם בתחילת הרביע השני של השנה, יתכן ואף בקצב גבוה יותר בהשוואה לרביע הראשון של השנה. עם זאת, יש להמתין ולבחון האם אכן מדובר בשיפור של ממש בשוק העבודה, שכן הנתונים החודשיים מתאפיינים בתנודתיות גבוהה, ועשויים להשתנות בהמשך.
חרף ההאטה בפעילות הכלכלית במשק וסביבת האינפלציה השלילית, ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-23 במאי להותיר את הריבית לחודש יוני 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%. לדעת בנק ישראל הנתונים שהתפרסמו מאז ההחלטה הקודמת לפני כחודש לא חייבו שינוי בהחלטה, תוך הפחתת הריבית או שימוש בכלי מדיניות חדשים כלשהם.
נתונים שעשויים להצביע על צורך בהרחבת מידת התמיכה בפעילות הכלכלית מצד המדיניות המוניטארית כוללים: בראש בראשונה את סביבת האינפלציה, שנותרה שלילית למרות עליית מדד אפריל, לצד ירידה מסוימת בציפיות האינפלציה לטווח הקצר; חולשת הצמיחה, ובפרט היצוא ורכיבי השקעה חשובים כגון מכונות וציוד; ובנוסף, התפתחות שער החליפין של השקל מול הסל בעת האחרונה ממשיכה להקשות על פעילות היצוא. מנגד, הצריכה הפרטית ממשיכה להיות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, בין היתר, לאור חוסנו של שוק העבודה (ראה/י הרחבה בפיסקה הקודמת).
כחלק מהגורמים התומכים בהחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ציין בנק ישראל כי קצב עליית מחירי הדירות נותר גבוה וכך גם היקף נטילת המשכנתאות. בנוסף, מדגיש בנק ישראל את העלייה בהסתברות שמייחסים השווקים הפיננסיים להעלאת ריבית מצד הבנק הפדראלי של ארה"ב בחודש יוני. זאת, על רקע המסר העולה מפרוטוקול דיוני הריבית של הוועדה המוניטארית, לפיו אין להוציא מכלל אפשרות העלאת ריבית בישיבה הקרובה שעתידה להתקיים ב-15.6.
לסיכום, הוועדה המוניטארית בחרה שלא לשנות הריבית, למרות שבנק ישראל ציין כי הסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים והסיכונים לצמיחה גברו, וכן על אף ירידה מסוימת במידת ההרחבה המוניטארית, כפי שמשתקפת בנתוני הריבית הריאלית. ניתן לראות בתרשים, שהריבית הריאלית, המביאה בחשבון את הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים, נותרה חיובית מתחילת השנה (ינואר-אפריל). התפתחות זו, יכולה להצביע על התמתנות במידת ההשפעה של ההרחבה המוניטארית על עידוד הפעילות הכלכלית והאינפלציה במשק. במבט קדימה, הוועדה המוניטארית הדגישה כי היא מעריכה "שהמדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב" ולפיכך איננו צופים שינוי בריבית בחודשים הקרובים.