”הפוטנציאל של השוק לכבוש את השיא הוא גדול”

המסחר בבורסת תל אביב נפתח הבוקר (יום א) בעליות שערים על רקע המגמה החיובית בארה"ב בסוף השבוע האחרון ולאחר הפוגה שנרשמה במגמה חיובית. ביום חמישי האחרון נפתחה עונת הדו"חות לרבעון 3 בארה"ב עם פרסום דו"חות ענקית האלומיניום, אלקואה, כאשר בהמשך לעונת הדיווחים הקודמת אשר נרשמה כמוצלחת כאשר רוב החברות היכו את התחזיות - האנליסטים אופטימיים גם הפעם. יום חמישי הסתיים בירידות שערים באחד העם על רקע קרבתם של מדדי המניות המובילים לשיא ובסיכום שבועי, סיים מדד ת"א 25 את השבוע בירידה של 0.8% וברמה של 1,216.38 נקודות. מדד ת"א 100 ירד ב-0.9% ומדד ת"א 75 נחלש ב-1.5%. תל-טק 15 ירד ב-3.0% מדד הבנקים נחלש ב-3.3%. המניות הקטנות רשמו דווקא עליות שערים כאשר מדד יתר 50 עלה ב-1.1% ומדד יתר המניות עלה ב-2.1%. גם מדד נדל"ן 15 רשם עלייה נאה של 2.1%.

לגבי השיא בבורסה, השיא ההיסטורי (במחירי סגירה) הושג ב-31.10.2007, כמעט בדיוק לפני 3 שנים, עת עמד השוק על 1,237.13 נקודות, ואז החלה הנסיגה, שהתעצמה עם קריסת ליהמן ברדרס, שמאז, ביצע פניית פרסה מדהימה, שהתעצמה עד ששוב בתזמון מושלם הגיעו השווקים לשיאם, ומדד ת"א 25 הגיע לרמה של 1,237.85 נקודות, עלייה של כ-109% מן השפל. או אז, החל להתגלגל המשבר האירופאי שפגע בשוקי המניות ובעוצמה, אבל, כל זה "נשכח" בחודש וחצי האחרון כאשר שוקי המניות עשו קאמבק של ממש, ושוק המניות בת"א חזר לשיא הכפול שלו, לפני שלוש שנים ולפני חצי שנה בדיוק.


למונח "שיא" אין משמעות ממשית, כלכלית, אלא משמעות פסיכולוגית בלבד. השיא הוא שיא נומינלי, כאשר במונחים ריאליים כדאי לזכור שמאז הושג השיא ההיסטורי עלה מדד המחירים לצרכן ב-11% ומדד ת"א 25 המותאם לו הוא כ-1,370 נקודות. אנחנו נוהגים למדוד את השיא של מדד ת"א 25 כמדד המייצג, אבל המדדים הרחבים יותר עדיין רחוקים לא מעט מהשיא של לפני 3 שנים: מדד ת"א 75 ירד מאז 31.10.07 ביותר מ-23% ומדד יתר 50 ירד בכ-40%, וכדי שאלה יחזרו לרמה של סוף אוקטובר 2007, הם "צריכים" לעלות עוד הרבה. גרוע מזה, מצבו של ענף הנדל"ן (בכל זאת, "קרה משהו" בעולם ב-3 שנים האחרונות). מדד נדל"ן 15 ירד בכ-60% מאז 31.10.07, וכדי שהוא יחזור לאותה רמה נומינלית, הוא צריך לעלות ב-72%.


ולבסוף, צריך גם לזכור שב-3 השנים האחרונות חלו שינויים לא מעטים בהרכב המניות הנכללות בכ"א מן המדדים, כולל שינוי מהותי ביותר במניות הגז והנפט. משקלן במדדים ומעבר שלהם ממדד למדד (כיום יש 3 מניות כאלה במדד ת"א 25: אבנר, ישראמקו, דלק קידוחים, וכן קבוצת דלק), כך שמבט רק על המדדים עשוי לעוות את ההסתכלות.


מעניין מאוד להשוות בין ביצועי שוק המניות בת"א לביצועי שוקי המניות בעולם ב-3 שנים האחרונות. לשם השוואה לקחנו את המדדים הרחבים יותר, ובמקרה של ישראל, את מדד ת"א 100, שירד (עדיין) בפרק זמן זה בכ-6.0%. קדמו לו בביצועים בורסות כגון סרי-לנקה שעלתה ב-167%, טוניסיה: 119%, טורקיה: 15%, הודו: 4% והבורסה הפלשתינאית בשכם שירדה ב-1% (זוהי רשימה חלקית. כל הנתונים במונחי טבע מקומי).


הבורסה בת"א הקדימה את כל הבורסות המפותחות של גרמניה, ארה"ב, צרפת, יפן ושורה של מדינות נוספות באירופה ובאסיה, כשהגרועה ביותר הייתה, איך לא, הבורסה של איסלנד שמחקה 92% משוויה. כדי שהבורסות האלה והאחרות יחזרו לשיאן, אם בכלל, דרושה נסיקה של עשרות אחוזים בכ"א מהבורסות המפותחות.

הפוטנציאל של השוק לכבוש את השיא הוא גדול משום שרמת המחירים עדיין סבירה והעלאת ריבית הדרגתית כאן בישראל לא תפגע בו. ברור, שאחרי עליות כאלה ייתכן מימוש רווחים, אבל המגמה הבסיסית היא כלפי מעלה. מכיוון שכמו תמיד ישנם סיכונים, והפעם האויב העיקרי של שוק המניות הוא נתוני המשק האמריקאי, כדאי לשלם פרמיית ביטוח מזערית (סטיות תקן נמוכות) ע"י רכישת פוטים רחוקים מהמדד.