להערכת בנק לאומי, בטווח הקצר הסנטימנט החיובי צפוי להימשך, במידה ונתוני המאקרו יצביעו על סביבה כלכלית סבירה. עם זאת, נראה כי מבחינה טכנית קיימת השפעה פסיכולוגית ממתנת על המשקיעים, בשל הקושי של מדד המעו"ף לפרוץ את שיא כל הזמנים.
בהסתכלות ארוכת טווח, ללקוח המוכן לקחת סיכון רמת המחירים הנוכחית (כפי שהיא משתקפת ברמת המכפילים) נוחה להשקעה, בפרט לאור הציפייה להיוותרות הריבית ברמה נמוכה יחסית והעדר אלטרנטיבות ההשקעה.
המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין השבוע בתנודתיות בדומה למגמה מעבר לים, תוך שהשוק המקומי מציג חולשה יחסית. את זו, ניתן לייחס גם לעובדה שמדד המעו"ף נושק כיום לשיא היסטורי. בסיכום שבועי נרשמו ירידות שערים, בהובלת מניות הבנקים והטכנולוגיה. מנגד, סקטור הנדל"ן המשיך לבלוט בעליות שערים.
המחזורים שליוו את המסחר היו גבוהים יחסית לתקופה האחרונה. כך, המחזור היומי הממוצע עמד השבוע על כ-2 מיליארד ₪, לעומת ממוצע של כ-1.75 מיליארד ₪ בחודש ספטמבר ולעומת ממוצע של כ-1.3 מיליארד ₪ בחודש אוגוסט. סטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף, אשר בחודש שעבר צנחו לרמה חד- ספרתית שהיוותה שפל של כל הזמנים, רשמו עלייה והן עומדות כיום על כ-17%.
במהלך השבוע המשיכו מניות הנדל"ן לטפס, וכיום מרבית החברות המחזיקות בנדל"ן מניב בארץ נסחרות מעל להונן העצמי החשבונאי. גם מניית אפריקה ישראל זינקה בשיעור דו-ספרתי, זאת בעקבות הערכות שבשוק הנדל"ן הרוסי חלה תפנית חיובית, אשר צפויה לבוא לידי ביטוי גם בפתיחה הקרובה של הקניון במוסקבה.
מניות הבנקים לעומתם בלטו בירידות שערים, בהשפעת מניית בנק הפועלים. זו, בלטה לשלילה לאחר שביום רביעי דיווחה חברת "תעשיות מלח", השייכת לקבוצת השליטה בבנק, כי היא מכרה 40 מיליון מניות של הבנק (כ-3.02% מהון המניות המונפק והנפרע) תמורת סך כולל של כ-653.4 מיליון ₪ - כ-16.335 ₪ למניה.
השפעה שלילית נוספת על השוק נבעה מהשפעת השינוי בשערי החליפין שבא לידי ביטוי במניות הדואליות. ענפים שסבלו מכך ובלטו בירידות שערים היו הפרמצבטיקה והטכנולוגיה. ירידות אלו השליכו גם על תשואות המדדים המובילים, שכן טבע פריגו מהוות כחמישית מדד המעו"ף ומניות הטכנולוגיה מהוות כ-18% ממדד ת"א 75.
יחידות ההשתתפות הגדולות, אשר מחזיקות בקידוח "לוויתן" נתמכו השבוע בהמלצת ועדת הכלכלה של הכנסת שלא להעלות את התמלוגים. זאת, לאחר מאבק עיקש שניהלה נובל אנרג’י לרבות איום לפנייה לבית הדין הבינלאומי. נציין כי המלצת ועדת הכלכלה אינה החלטה סופית בעניין, וככל הנראה גם במהלך התקופה הקרובה תימשך ההתמודדות של הצדדים השונים.
עוד ב"גזרת התמלוגים", לאחרונה עלו טענות נגד כי"ל לגבי גובה התמלוגים שהיא משלמת למדינה. נציין כי השבוע דיווח משרד התשתיות על עלייה בשיעור של כ-84.5% בגובה התמלוגים שתקבל המדינה בגין כריית פוספטים ב-2010, עובדה העשויה לרכך את ההתמודדות בנושא.
בסוף השבוע שעבר פרסם בנק ישראל את עדכון התחזית המאקרו-כלכלית לשנים 2010-2011. בעקבות נתוני הצמיחה הגבוהים של התוצר והשימושים, עודכנה תחזית צמיחת התמ"ג לשנת 2010 ל- 4% (לעומת 3.7% בתחזית הקודמת). כמו כן, עודכנו כלפי מעלה נתוני היבוא ושימושי התוצר. שיעור האבטלה אשר ירד ברביע השני בחדות, עודכן כלפי מטה באופן משמעותי וצפוי להסתכם ב- 6.3% בממוצע שנתי (לעומת שיעור אבטלה של 7% בתחזית הקודמת). בניגוד לשנה הנוכחית, התחזית לשנת 2011 הונמכה במעט לרמה של 3.8% לעומת 4% בתחזית הקודמת. זאת בעקבות הצמיחה המהירה מהצפוי של המשק במהלך 2010 ושיעור האבטלה הנמוך ברביע השני של השנה המצביעים על המשך הצמצום של "פער התוצר" וכיוצא מזה צמצום פוטנציאל הצמיחה העתידית. כמו כן, קצב הצמיחה במהלך 2011 צפוי להיות מתון יותר בשל ירידה בקצב גידולו של היצוא, בין היתר כתוצאה מהצפי לצמיחה איטית בארה"ב.