לאומי: פעילות הסקטור העסקי צפויה להמשיך ולהיות מתונה ברבעון השני

כלכלני בנק לאומי כותבים בסקירת מאקרו כי מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ ירד בשיעור של 0.2%. ירידה זו, מסכמת חמישה חודשים רצופים של ירידות. לאור זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה מאוד. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.7% (מרץ 2016 בהשוואה למרץ 2015), ובנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס על מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר של 1.7%. מדד חודש מרץ הושפע בעיקר מירידה רוחבית במחירי המזון; ירידה במחירי הירקות; וירידה בסעיף התחבורה והתקשורת, על רקע ירידה במחירי הדלק וביטוח החובה.

בסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) נרשמה במרץ עלייה של 0.6%. למרות העלייה, חלה האטה בקצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים), לכ-2.3% בהשוואה לכ-2.6% בחודש הקודם. במקביל, קצב העלייה במחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) התמתן אף הוא. כך, בחודשים ינואר-פברואר 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 7.8% בחודש הקודם. למרות ההתמתנות, יש לציין כי הירידה בקצב הגידול של היצע הדירות להשכרה, לאור צמצום הפעילות של ציבור המשקיעים בשוק הדיור בחודשים האחרונים, והיעדר פרויקטים ממשלתיים זמינים של דירות להשכרה בהיקף רצוי, הם בין הגורמים אשר צפויים להוביל בתקופה הקרובה לעלייה גדולה יותר בשכר הדירה מאשר במחירי הדירות.

במבט קדימה, סעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) צפוי להיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד בעת הקרובה, כאשר מנגד מחירי המזון צפויים לרדת גם בחודש אפריל, לקראת חג הפסח ובעקבות ההצהרות על הורדות מכסים מצד הממשלה. בהקשר זה, נציין כי על אף הכרזת הממשלה, ההפחתה במחירי המים עדיין לא התרחשה, ולעת עתה לא ברור מתי ואם בכלל תיכנס לתוקף. במבט כולל, שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף שנת 2016 (ראה/י תרשים). פירוש הדבר, שהאינפלציה בשנת 2016 תוסיף להיות נמוכה באופן משמעותי מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%).

המדד המשולב למצב המשק – צמיחה בחלק מרכיבי הצריכה הפרטית לצד חולשה ביצוא הסחורות
המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מרץ השנה ב-0.16% (לעומת החודש הקודם). מדובר בקצב צמיחה מתון ביחס לממוצע החודשי בשנת 2015, זאת בדומה לנתוני החודשיים שקדמו.

העלייה במדד המשולב לחודש מרץ חלה, בין היתר, על רקע עלייה בפדיון של ענפי המסחר לצד עלייה ביבוא של מוצרי צריכה. נתונים אלה, מדגישים את חוסנה של הצריכה הפרטית גם בתחילת 2016, אם כי, יש לציין כי חלה ירידה בפדיון של ענפי השירותים לאחר ארבעה חודשים רצופים של עליות. מנגד, ירידות ביצוא הסחורות וביבוא של תשומות לייצור מיתנו את קצב הצמיחה של המדד המשולב בחודש זה. נתונים אלה, מדגישים את חוסר האיזון המתמשך בהרכב הפעילות הכלכלית במשק, אשר בא לידי ביטוי בצמיחה ברכיבי הצריכה הפרטית (אם כי, בהיעדר לחצים לעליית מחירים) לצד חולשה בפעילות התעשייתית, בדגש על יצוא הסחורות. עם זאת, יש לציין כי למרות החולשה ביצוא הסחורות, התחדשה בחודש מרץ הצמיחה בייצור התעשייתי וביצוא השירותים.

בחינת הנתונים הרבעוניים מעלה כי נמשכת ההאטה בקצב הצמיחה של המדד המשולב, זאת בדומה לממצאי סקר החברות של בנק ישראל (ראה/י הרחבה בנושא בפסקה הבאה). כך, ברביע הראשון של השנה המדד המשולב צמח בכ-2.9% (במונחים שנתיים), לעומת צמיחה של 3.8% ברביע הרביעי של 2015 וצמיחה של 4.0% ברביע השלישי אשתקד. על סמך נתונים אלה, ניתן לצפות כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2016 אשר יפורסמו במהלך חודש מאי יצביעו על צמיחה מתונה (ייתכן ובקצב נמוך יותר מזה של הרביע הקודם) בפעילות הסקטור העסקי.

לסיכום, לאחר שברביע הרביעי אשתקד צמח התוצר העסקי בקצב מהיר בהשוואה לזה שנרשם בשלושת הרביעים שקדמו לו (רביעים 1-3 בשנת 2015), נתוני המדד המשולב לרביע הראשון של השנה מצביעים על התמתנות בפעילות הסקטור העסקי, בדגש על המשך חולשה ביצוא הסחורות. במבט קדימה, על פי התחזית העדכנית של לאומי, נראה כי בהיעדר החרפה במצב הביטחוני, בשנת 2016 צפוי הסקטור העסקי לצמוח בשיעור של עד כ- 2.7%, שהוא נמוך מהממוצע ארוך הטווח, אך מעט גבוה יותר מאומדן הלמ"ס לשנת 2015.

סקר החברות של בנק ישראל – פעילות הסקטור העסקי צפויה להישאר מתונה יחסית גם ברביע השני של השנה
סקר החברות של בנק ישראל, המבוסס על דיווחים איכותיים (ולא כמותיים) של חברות מענפים שונים בסקטור העסקי, מלמד על התמתנות בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית במשק במהלך הרביע הראשון של 2016, בהשוואה לרביע הרביעי אשתקד.

עם זאת, קיימת שונות גדולה יחסית בין ענפי הפעילות השונים. כך, בענף הבינוי נרשמה התרחבות מהירה יחסית בפעילות, כמו גם בענפי התחבורה והתקשורת, אם כי בקצב מתון יותר. זאת, בניגוד ליתר הענפים, כאשר ענפי המסחר והשירותים, בהן נרשמה התכווצות משמעותית יחסית בפעילות, בלטו לשלילה.

ברביע הראשון של 2016 חלה התמתנות בפעילות הסקטור העסקי, ומאזן הנטו (ההפרש שבין אחוז החברות שמדווחות על עלייה בפעילות לבין אחוז החברות שמדווחות על ירידה) חזר לתחום השלילי, לאחר שהיה חיובי למשך רביע אחד בלבד. בהקשר זה, נציין כי מאז הרביע השני של 2014 מאזן הנטו היה חיובי בשני רביעים בלבד מתוך שמונה, התפתחות שמעידה על החולשה היחסית בפעילות הסקטור העסקי בעת האחרונה.

במבט קדימה, על פי ציפיות החברות שהשתתפו בסקר, גם במהלך הרביע השני של 2016 פעילות הסקטור העסקי צפויה להישאר מתונה יחסית, ולהתמקד בשוק המקומי בעיקר, בהובלת ענפי המסחר והבנייה. זאת, לצד המשך החולשה בפעילות של ענף המלונאות ושל היצוא התעשייתי, על רקע ההאטה המתמשכת בביקושים מחו"ל. לא מן הנמנע שהערכות החברות בחודשים הבאים, ומידת האופטימיות שלהן, יושפעו מצעדי המדיניות הכלכלית העתידיים של הממשלה, אם יגובשו ויישמו צעדי מדיניות להאצת הצמיחה בסקטור העסקי, זאת מעבר לנעשה בתחום הבנייה למגורים. התחומים שבהם רצוי ליזום צעדי מדיניות ובהם: הגדלת מידת הקלות שבעשיית עסקים, בין היתר תוך צמצום מידת המורכבות הביורקרטית הרבה יחסית; העלאת פריון העבודה והפריון הכולל באמצעות הכשרה מקצועית ממוקדת; הגדלת ההשקעות בתשתית, כולל תשתיות "רכות" כמו לדוגמא מערכת הבריאות; שימוש במדיניות המיסוי במטרה להביא להגדלת ההשקעות במכונות וציוד חדשניים בסקטור בעסקי; האצת תהליך הנגשת הגז הטבעי לכל המשתמשים הפוטנציאליים בישראל; צעדים מוניטריים אשר יסייעו בתרגום רחב יותר של רמת הריבית הנמוכה לצמיחה של הסקטור העסקי.