צבי סטפק, הבעלים של מיטב בית השקעות: למונח "שיא" אין משמעות ממשית, כלכלית, אלא משמעות פסיכולוגית בלבד.
השיא שמוצג בסקירה הוא שיא נומינלי. במונחים ריאליים כדאי לזכור שמאז הושג השיא ההיסטורי כמעט בדיוק לפני 3 שנים, עלה מדד המחירים לצרכן ב-11% ומדד ת"א 25 המותאם לו הוא כ-1,370 נקודות.
אנחנו נוהגים למדוד את השיא של מדד ת"א 25 כמדד המייצג את ה"בלו-צ’יפ" של ישראל. אבל, המדדים הרחבים יותר עדיין רחוקים לא מעט מהשיא של לפני 3 שנים: מדד ת"א 75 ירד מאז 31.10.07 ועד אתמול 5.10.10 ב-21% ומדד יתר 50 ירד ב- 40%, וכדי שהם יחזרו לרמה של סוף אוקטובר 2007, הם "צריכים" לעלות ב-26% וב-66% בהתאמה. זאת ועוד, מול השיא הספציפי של המדדים האלה (להבדיל מהשיא של מדד ת"א 25), הם צריכים לעלות בשיעורים גבוהים אף יותר, שכן נקודת מהשיא שלהם הייתה כבר ביולי 2007. גרוע מזה, מצבו של ענף הנדל"ן (בכל זאת, "קרה משהו" בעולם ב-3 שנים האחרונות). מדד נדל"ן 15 ירד בלא פחות מ-58.5% מאז 31.10.07, וכדי שהוא יחזור לאותה רמה נומינלית, הוא צריך לעלות ב-71%.
ולבסוף, צריך גם לזכור שב-3 השנים האחרונות חלו שינויים לא מעטים בהרכב המניות הנכללות בכ"א מן המדדים, כולל שינוי מהותי ביותר במניות הגז והנפט. משקלן במדדים ומעבר שלהם ממדד למדד (כיום יש 3 מניות כאלה במדד ת"א 25: אבנר, ישראמקו, דלק קידוחים, וכן קבוצת דלק), כך שמבט רק על המדדים עשוי לעוות את ההסתכלות.