בכנס שאורגן היטב, ובאחד מימי השפל שידעה הבורסה בשנים האחרונות אשר לווה במחזור נמוך במיוחד של 276 מיליון ש"ח, פתחה הבורסה את שעריה למשקיעים פרטיים והציגה את רפורמת המדדים.
עיקרי הדברים עסקו בעיקר בשינויים שיתקיימו במדדים המובילים בשוק, לפי עיקרי הדברים והמספרים שהוצגו אין ספק שנעשתה עבודה טובה בנושא, נראה שהבורסה חקרה את הדברים לעומק תוך השוואות לבורסות זרות עם התאמות לשוק המקומי.
מטרת הרפורמה היא להכניס יותר מניות מהשורה השנייה והשלישית למעגל הסחירות. נתחיל ממדד ת"א 25 שצפוי לצמוח ל 35 חברות. המשקל המקסימאלי של מניה במדד ירד מ 10% ל 7%, כתוצאה מכך כמות הכסף המנוהל ב 10 החברות הגדולות במדד שעומדת על 71% תרד ל 61%. פיזור של הכסף הגדול במדד סביר שיגדיל סחירות בשאר החברות המרכיבות אותו וזה הקו העיקרי של הבורסה, הפחתת הריכוזיות במדדים המובילים.
במדד 100 השינוי יהיה רחב יותר וכאן קיבלנו בשורה של ממש, המדד יצמח ל 125 חברות והמשקל המקסימלי ירד ל 4%. כתוצאה מכך אחוז הכסף המנוהל ב 10 החברות הגדולות במדד שעומד כיום על סך של 57% תרד ל- 39% היתרה תתפזר בשאר המניות.
בנוסף, הבורסה ציינה שינויים גם במדדים נוספים והפחתת משקלים במהן. מדד היתר 50 יצמח למדד 60 SME עם תקרת משקל מקסימלית של 2%. מדד ת"א 75 יגדל ל 90 חברות וגם כאן תהיה תקרת משקל של 2%.
מדדים חדשים שצפויים להכנס לשוק המקומי:
1. מדד ת"א 15 בלו צ’יפ שיהיה מדד מחיר ופותח בעיקר עבור משקיעים זרים. המניות שיכללו בתוכו יגיעו מת"א 35, מחזור יומי ממוצע של 5 מיליון ₪, לא יכללו במדד יותר מ 2 מניות בכל תת ענף והמניות לא תהינה חלק מהסיווג הענפי "השקעות ואחזקות".
2. ת"א 150SME - מדד שיכלול את מדד ת"א 75 ו מדד 60SME.
3. מדד ת"א רימון בו יהיו כ 200 מניות עם משקל מקסימלי של 1%. הקריטריון העיקרי בו יהיה אחזקות ציבור גבוהות.
שינויים נוספים שהציגה הבורסה יתמקדו באחזקות ציבור, קריטריוני סחירות למדדים, זיקה לישראל, עדכון חודשי לחישוב משקלי מניה ועוד. לפירוט המלא ניתן להיכנס לאתר מאיה.
לאחר המצגת היה פאנל פתוח לשאלות של הנוכחים, אחת השאלות עסקה בנושא העמלות, מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט ציין שאין שום סיבה שתהיה עמלת מינימום ולכן היא בוטלה לפני מספר חודשים דבר שלא התגלגל מחברי הבורסה לפעילים הפרטיים, עוד נאמר שבעתיד ככל הנראה יבטלו גם את המינימום להוראת מסחר בשוק כך שגם לקוח עם 1000 ₪ יוכל לקנות מניות.
שאלה חשובה נוספת עלתה בנושא המיסוי ללקוחות הפרטיים, חשוב לציין שסוגיה זו אינה בידיה של הבורסה אלא בידי האוצר, אך יחד עם זאת זוהי שאלה שמאוד רלוונטית למשקיע הפרטי שלקח את כספו משוק ההון לאפיקי השקעה אחרים כמו נדל"ן בהם נטל המס נמוך יותר ביחס למיסוי על רווחים בשוק ההון שעומד על 25%. מנכ"ל הבורסה ציין שמבדיקה שלהם המיסוי שמגיע מרווח הון הוא כ 40 מיליון שח בחודש, ביחס לכלל המס של מדינת ישראל זהו סכום זניח מאוד והוא בעד להורדת נטל המס על רווחי הון ל 15% בלבד, דבר שיכול דווקא להעלות את המס שיגיע לקופת המדינה ע"י החזרת הפעילים והמשקיעים הפרטיים לשוק ההון.
עוד דבר שלא נתנו עליהם את הדעת והוא כן בידי הבורסה הוא מערכת תגמול לספקי נזילות בשוק בדומה לנעשה בבורסות זרות בעולם, בעיקר ארה"ב. סוחרים ופעילים שיכניסו נזילות לשוק המקומי ע"י ביקושים והיצעים ויקבלו ביצוע, יזכו להחזר עמלה, המימון לכך יגיע ממי שמוריד את הנזילות בשוק ועובד בפקודות מרקט, מערכת תגמול שכזו המבוססת על פעילי השוק בין אם מוסדיים ובין אם לקוחות פרטיים, יכולה לשכלל את נזילות ואת עשיית השוק שנכשלה כאן בצורה מהותית בשנים האחרונות.
דבר נוסף שצריך להיעשות הוא הורדה של חסמי רגולציה הן לשוק המוסדי והן לחברות הציבוריות אשר נסחרות בשוק המקומי. דבר זה לא נמצא בידיים של הבורסה אלא אצל הרשות לני"ע אולם יש ביכולתה ללחוץ ולהביא רעיונות לשינוי
להלן כמה רעיונות שלדעתי יכולים לעזור, הורדה של אגרות הרישוי לגופים קטנים בעיקר ומתן הטבות כדי שיהיו בשוק גופים מנהלים קטנים ולא רק בינוניים וגדולים. ריבוי גופים בשוק המקומי בדומה למה שהיה ב 2004-2008 יביא לריבוי דעות, ריבוי משתתפים כפועל יוצא מכך ריבוי פעילות בשוק, דבר שיגדיל סחירות. הקלה על חברות בעלות שווי שוק נמוך צריך להביא לפרסום דוחות לא אחת לרבעון אלא אחת לחצי שנה, דבר שיכול להוריד עומס מהחברות ופחות הוצאות לרואי חשבון. נושא נושאי משרה בחברה ציבורית, שכרם והעליהום שקיים עליהם בשנים האחרונות לא יביא לפה לעולם חברות גדולות כמו צ’ק פוינט ואמדוקס אלא דווקא ירחיק אותם כמו שהרחיק את מלאנוקס. בלי הורדת רגולציה והגבלה מידתית על שכר לא נראה כאן הנפקות חדשות מהותיות אלא להיפך נמשיך לראות צמצום בחברות הנסחרות.
שעות המסחר, לצערי כיום אין הצדקה למסחר בימי ראשון אפשר לשקול מסחר מקוצר כמו בימי חו"ל המועד או ביטול מלא שם יום זה. בשנים האחרונות פרט לימים קיצוניים מחזורי המסחר בימי ראשון נמוכים מאוד ומסתכמים במאוד מיליונים בודדים.
בנוסף הוכח שקורלציה בשעה האחרונה בימים ב-ה מול המסחר בארה"ב לא מגדיל מהותית את מחזור המסחר ולכן אין סיבה מהותית לשעות מסחר ארוכות בעיקר כשהן לא תורמות לא לגידול מחזורי מסחר ובעיקר לא לקצב מחזור המסחר בשוק. בשוק המקומי יש לא מעט שעות מתות למרות קורלציה לשווקים באסיה בבוקר ובעיקר לשווקים האירופאים, למעשה לאחר הפתיחה באירופה השוק כאן "ממתין" למסחר בארה"ב וקרוב ל 45 דקות רציפות של קורלציה למסחר בארה"ב לא מביאות את הבשורה לכלל השוק אלא למספר מניות דואליות בלבד, לכן אין סיבה להמתין לארה"ב המתנה גורמת לאי פעולה, אי פעולה שווה שעות מתות רבות במסחר.
לסיכום לדעתי הכיוון של הבורסה נכון, יש בידי הבורסה את הרצון ובעיקר ההבנה שצריך שינוי והם בהחלט בכיוון אולם דרוש שיתוף פעולה בין הרגולטור שהיא הרשות לבין הבורסה שהיא הזירה עצמה לעבודה משותפת מול האוצר ואגף שוק ההון כדי ליצור כאן שוק משוכלל יותר.