המסחר בבורסה בת"א בחודש מארס התאפיין בעליות שערים במרבית מדדי המניות המובילים. מדד ת"א-25 עלה ב-0.9% במרץ, ובסיכום הרבעון הראשון של השנה ירד בכ-5%. מדד ת"א-75 עלה ב-2.7% והוא נמוך בכ-1% מהרמה בה היה בתחילת השנה, מדד יתר-50 עלה החודש ב-5.7% ומתחילת השנה עלה בכ-0.3% בלבד. מדד ת"א-ביומד שהוביל בעלייה של כ-8% במרץ עדיין נמוך בכ-12% מהרמה בה היה בתחילת השנה.
מניות מטומי מדיה שנסחרות בבורסה הראשית של לונדון (LSE:MTMY) והחל בפברואר נרשמו ברישום כפול ונסחרות גם בבורסה תל-אביב, צורפו ביום שלישי ה-15 במרץ למדדי ת"א-טק עילית, ת"א-בלוטק, ת"א-טכנולוגיה, ות"א יתר-מאגר.
המחזור היומי בשוק המניות (כולל תעודות סל) הסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל במרץ, וגם בממוצע ברבעון הראשון של 2016 – מחזור הנמוך בכ-4% מהמחזור הממוצע בשנת 2015. יצוין כי ב-14 במרץ, ערב עדכון רבעוני של משקל המניות במדדי הבורסה, הסתכם מחזור המסחר בבורסה בשוק המניות בבורסה בכ-2.7 מיליארד שקל.
המחזור במניות והמירים (לא כולל תעודות סל בשוק המניות) הסתכם בכ-1 מיליארד שקל ביום במרץ, בדומה למחזור הממוצע ברבעון הראשון של השנה ולמחזור הממוצע בשנת 2015. במרץ גויסו בשוק המניות בת"א כ-1 מיליארד שקל:
כ-135 מיליון שקל גויסו בשתי הנפקות לציבור ובארבע הנפקות זכויות. בלטו החודש ההנפקות שביצעו החברות קבוצת נץ (זכויות) וברן (ציבור) בסך כ-50 מיליון שקל, כל אחת.
כ-790 מיליון שקל גויסו בתשע הקצאות פרטיות של מניות. כ-636 מיליון שקל מתוכם גויסו ע"י בנק לאומי במסגרת הקצאה לעובדים, כנגד המרת זכויות עובדים.
כ-53 מיליון שקל הוזרמו לטאואר בגין מימוש סופי של כתבי אופציה למניות.
בנוסף, גייסה בארה"ב החברה הדואלית גילת בהנפקת זכויות כ-133 מיליון שקל.
חברת הטכנולוגיה פוינטר שמניותיה נסחרות בנאסד"ק (PNTR), הגישה מסמך לרישום כפול בתל-אביב. החברה עוסקת במתן שירותי איתור והשבת כלי-רכב גנובים, ושירותי דרך וגרירה. המסחר במניות בת"א יחל ביום רביעי ,6 באפריל והן צפויות להצטרף למדדי ת"א-בלוטק, ת"א-טכנולוגיה ות"א-יתר מאגר.
מניות חברת ההייטק ננו דיימנשן הנסחרות זה מכבר בתל-אביב, הועברו מהמסחר ב-OTC למסחר בנאסד"ק (סמל: NNDM) ב-7 במרץ 2016.
כיום נסחרות בבורסה בתל-אביב 61 חברות שמניותיהן נסחרות גם בארה"ב או גם באירופה.
המסחר בשוק איגרות החוב במרץ הסתכם במגמה מעורבת, כאשר מדדי אג"ח ממשלתי ירדו ואילו מדדי אג"ח חברות עלו. במרץ איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד ואיגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ירדו בכ-0.4%-0.2%, ובסיכום הרבעון הראשון של השנה עלו בכ-1.8% ובכ-1.2% בהתאמה.
איגרות חוב חברות צמודות מדד עלו בכ-1.2% במרץ וגם בסיכום הרבעון הראשון של השנה. יצוין כי מדד תל-בונד תשואות הכולל אג"ח חברות צמודות מדד בדירוג (BBB-) עד (A) בדירוג "מעלות", או בדירוג שבין (Baa3) לבין (A2) בדירוג "מידרוג", עלה החודש בכ-2.1%, ועלה מתחילת השנה בכ-1.6%.
מדד "תל בונד – תשואות שקלי" שהושק בנובמבר 2015, עלה בכ-0.9% במרץ, ובסיכום הרבעון הראשון של השנה עלה בכ-1.3%.
איגרות חוב חברות צמודות המט"ח עלו בכ-0.4% במרץ, חרף החלשות הדולר בכ-3.7% ביחס לשקל, ועלו בכ-2.4% מתחילת השנה.
במרץ הסתכם מחזור המסחר היומי בשוק איגרות החוב (כולל תעודות סל) בכ-3.7 מיליארד שקל, לעומת מחזור ממוצע בסך כ-4.6 מיליארד שקל בחודשיים הראשונים של השנה. מתחילת השנה הסתכם המחזור היומי באיגרות חוב בכ-4.3 מיליארד שקל - גבוה מעט מהמחזור הממוצע בשנת 2015.
מחזור המסחר היומי באיגרות החוב (לא כולל תעודות סל בשוק איגרות החוב) הסתכם בכ-3.4 מיליארד שקל במרץ, ובכ-4 מיליארד שקל בסיכום הרבעון הראשון של השנה – גבוה בכ-4% מהמחזור הממוצע בשנת 2015.
המחזור היומי במק"מ הסתכם בכ-335 מיליון שקל במרץ ובכ-500 מיליון שקל בממוצע מתחילת השנה – בדומה למחזור הממוצע בשנת 2015.
במרץ גייס האוצר ברוטו כ-5 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח, כ-70% מהסכום גויס באמצעות אג"ח שקלי וכ-30% באמצעות אג"ח צמוד מדד. החודש נרשמו פדיונות של אג"ח ממשלתי שקלי בסך כ-1.2 מיליארד שקל. לפיכך, סך הגיוס נטו של האוצר הגיע לכ-3.8 מיליארד שקל במרץ, וכ-4.3 מיליארד שקל בסיכום הרבעון הראשון של 2016.
במרץ חידשה הממשלה, לאחר הפסקה בת כשנתיים שנים, את הנפקת האג"ח בחו"ל, וגייסה בארה"ב ובאירופה 1.5 מיליארד דולר באמצעות שתי סדרות אג"ח: מיליארד דולר גויסו באג"ח לטווח של 10 שנים שבוצעה בריבית הנמוכה ביותר אי פעם בהנפקה דולרית (תשואה 2.942%), וחצי מיליארד דולר גויסו לראשונה באמצעות הרחבת סדרה קיימת לטווח של 30 שנה (תשואה 4.181%). יצוין כי בהנפקה נרשם ביקוש של יתר של פי 5.5 מהכמות המקורית, והיא נוהלה לראשונה מהארץ.
חברות גייסו במרץ סכום ענק בהיקף של כ-9.8 מיליארד שקל – כמחצית סך הגיוס ברבעון הראשון של 2016:
כ-9.3 מיליארד שקל גויסו באמצעות 11 הנפקות של אג"ח לציבור. כ-6.5 מיליארד שקל מתוכם גויסו באמצעות אג"ח צמוד מדד, וכ-2.8 מיליארד שקל גויסו באמצעות אג"ח צמוד אג"ח שקלי בריבית קבועה.
בין המנפיקות החודש:
קרן הריט למשרדים בארה"ב קיי.בי.אס גייסה כ-1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב לא צמודות בריבית קבועה, בתל-אביב.
בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות גייסו כ-3 מיליארד שקל, כל אחד. בנק הפועלים גייס את כל הסכום בהרחבה של סדרת אג"ח צמוד מדד , קיימת, ובנק מזרחי טפחות גייס את הסכום באמצעות הרחבה של שתי סדרות קיימות – האחת צמודת מדד והאחרת שקלית בריבית קבועה, ובאמצעות סדרה חדשה של אג"ח צמוד מדד.
חמש חברות נדל"ן ותיקות גייסו כ-1.4 מיליארד שקל, בלטו בגודלן הנפקות שביצעו גב ים (514 מיליון שקל), אמות (426 מיליון שקל), ודה זראסאי (256 מיליון שקל).
כ-330 מיליון שקל גויסו בשלוש הקצאות פרטיות של אג"ח, בהן הקצאות שביצעו סלקום (כ-250 מיליון שקל) ודה לסר (כ-79 מיליון שקל)כ-227 מיליון שקל גויסו ע"י חברת המים מקורות, וזאת באמצעות אג"ח למוסדיים במסגרת רצף מוסדיים.