ילן הולכת ומסתבכת - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות. להלן הסקירה המלאה:
"חזרתו של ההליקופטר? הכישלון של ההרחבות המוניטאריות האחרונות באירופה וביפן הביא את המשקיעים בעולם לשאול את עצמם אילו עוד כלים יש לבנקים המרכזיים בארגז? הריבית הקצרה הרי כבר בטריטוריה שלילית, והתשואות הארוכות גם (האג"ח ל-10 שנים ביפן נסחרת בתשואה של 0.07%- וזו ל-8 שנים בגרמניה בתשואה של 0.11%-).
"ועדיין, משקי הבית לא ממהרים להגדיל את ההוצאות שלהם. לכן, לא מפתיע שבשבועות האחרונים יותר ויותר משקיעים וכלכלנים מנסים להחזיר לדיון הציבורי את הכלי המוניטארי/פיסקאלי הידוע בספרות הכלכלית בשם ’לזרוק את הכסף מהמסוק’.
"היתרון הגדול בשיטה זו הוא שהבנק המרכזי לא נתון לחסדיו של הציבור לנצל את הריביות הנמוכות ולקחת אשראי חדש מהבנקים והוא ’מכריח’ את הציבור לקחת את הכסף על ידי העברה באופן ישיר דרך הממשלה. יתרון זה מגביר כמובן גם את הסיכויים של כלי המדיניות הזה להצליח איפה שההרחבות הכמותיות נכשלו, לגרום למשקי הבית לצרוך יותר.
"כמובן, מכיוון שמדובר על העברה חד פעמית, לא מדובר על פתרון לכל הבעיות הכלכליות של המשקים המפותחים, אבל בהחלט זה כלי מדיניות שיכול לתת קיק-סטארט בהתחשב במצבן של יפן ואירופה, קיק-סטארט זה משהו שמקבלי ההחלטות יחבקו בשתי ידיים. במילים אחרות, אחרי שניסו בכל כוחם להדפיס כסף בלי להדפיס כסף, הבנקים המרכזיים עשויים להבין שאין ברירה וחייבים להתחיל להדפיס כסף.
"האם זה עובד? בשנים האחרונות, שנים בהן הדפסת כסף למטרות הרחבה פיסקאלית נתפסה כטאבו, יש מעט דוגמאות קונקרטיות לשימוש במסוקים לצורך זריקת כסף אבל ניתן להבחין בין שתי דוגמאות מארה"ב כדי להבין מהם התנאים בהם כלי זה עובד טוב יותר. בדוגמה הראשונה, ב-2001, העביר הממשל האמריקאי, במסגרת רפורמת מסים גדולה שעשה, החזרי מס על סך של 600-300$ לכשני שליש ממשקי הבית האמריקאים.
"מסקרים שנערכו לאחר מכן עולה כי כשני שליש מהכסף שהועבר אכן ’בוזבז’ במהלך שני הרבעונים שלאחר מכן ואף שמשקי הבית עם ההכנסה הנמוכה יותר הוציאו חלק גדול יותר מהכסף. הליקופטרים 1- כלכלה מסורתית 0.
"בדוגמה השנייה, בתחילת 2008, העביר ממשל בוש כ-950$ למשק בית ממוצע על מנת לנסות ולתמרץ את הכלכלה. עם זאת, בשל אי הוודאות הגבוה דאז, העלייה בשיעור האבטלה, החשש מקריסת הבנקים ובעיקר בעיית החובות האדירה של משקיי הבית האמריקאים, רובו המוחלט של הכסף נוצל להחזר חובות ולא לצריכה כך שהמהלך לא הותיר חותם של ממש על הכלכלה. הליקופטרים 1- כלכלה מסורתית 1.
"המסקנה? אם יש אינדיקאטור אחד שיכול ללמד על מידת הצלחתו הפוטנציאלית של המהלך הוא יהיה ביטחון הצרכנים. ב-2001 מדד ביטחון הצרכנים של אונ’ מישיגן אמנם ירד קצת משיאו אבל עמד על כ-93 נק’, גבוה משמעותית מהממוצע של מדד זה העומד על כ-86 נק’.
"לעומת זאת, ב-2008 המדד צנח בחדות אל מתחת לרמת 70 הנק’. לכן, אם הבנקים המרכזיים רוצים להתחיל לפזר כסף מהמסוקים עדיף להם לעשות את זה כיום, כשהביטחון הצרכני עדיין גבוה, לאור הדיווחים האחרונים ממערכת הבנקים באירופה והאמון ההולך ונשחק במערכת, לא יחלוף עוד הרבה זמן לפני שעלול להיות מאוחר מדי.
"ילן הולכת ומסתבכת: בשנים האחרונות, אי הוודאות הגלובאלית והשימוש בכלים מוניטאריים לא קונבנציונליים הביאו את הבנקאים הראשיים ברחבי העולם לבצע לא מעט פליק-פלאקים שלא היו מביישים גם את אלכס שטילוב. עם זאת, נראה שהמלכוד שג’נט ילן והפד נכנסים אליו בימים אלו יצריך מהם לבצע תמרון באמת מיוחד כדי לצאת ממנו ללא נזקים משמעותיים.
"תקציר הפרקים הקודמים: בדצמבר 2015 הפד מעלה את הריבית, לראשונה מאז המצאת הפייסבוקבמסיבת העיתונאים לאחר ההחלטה ילן חוזרת לא פחות מארבע פעמים על המנטרה הבאה: ’אנחנו מעלים את הריבית לאט ובהדרגה כדי שלא נאלץ להעלות אותה מהר מדי בהמשך’. תחזיות הפד שהתפרסמו באותה הפגישה הראו כי בפד מצפים לאינפלציית ליבה של 1.6% ולשיעור אבטלה של 4.9% בסוף 2016.
"תחת הנחות אלו הפד חוזה 4 העלאות ריבית ב-2016הנתונים מראים כי כבר בינואר 2016 אינפלציית הליבה עלתה לרמה של 1.7% ושיעור האבטלה עומד על 4.9% ונמצא במגמת ירידה ברורה. המסר העיקרי של הפד בשנתיים האחרונות הוא שהנתונים בלבד הם שיקבעו את קצב העלאות הריבית (כלומר לא השווקים).
"אז מה יעשו בפד ב-16 במרץ? כדי להותיר את הריבית על כנה הם חייבים להוריד משמעותית את התחזיות לאינפלציה ולצמיחה בשנים הבאות, מה שלא ממש עומד בקנה אחד עם הנתונים השוטפים. מצד שני, אם יעלו את הריבית או אפילו רק יאותתו על העלאה ביוני, שוק האג"ח עלול לרשום זעזוע קל שכן הוא מתמחר כיום הסתברות של 50% בלבד להעלאת ריבית אחת עד סוף השנה (והסתברות של 50% לזה שהריבית לא תועלה יותר השנה). אז נכון שילן לא רוצה לפגוע בשווקים אבל לפעמים בשביל לנצח צריך לעשות משהו לגמרי לא צפוי, תשאלו את סטפן קרי.
"הם לא מפחדים: בניגוד לשוק האג"ח שצריך לחשוש מהעלאת ריבית, התנהגות שוק המניות מלמדת שבניגוד לעבר הוא מוכן להתמודד עם העלאת הריבית בארה"ב. המתאם בין התשואה הגלומה בחוזה על ריבית הפד לדצמבר 2016 לבין מדד ה-S&P 500 התחזק מאוד בחודשים האחרונים.
"עד כמה משאלת הלב של משקיעי המניות להעלאת ריבית היא אכן רציונאלית? על פניו לא מעט. אם העלאת הריבית תהיה הדרגתית ומתונה כפי שהפד רוצה, ההשפעה השלילית של הגידול בעלויות המימון של הפירמות תהיה כנראה בטלה בשישים מול ההשפעה החיובית של השיפור הכלכלי בארה"ב.
"אמנם, העלאת הריבית בארה"ב עשויה לחזק את הדולר מול מטבעות השווקים המתעוררים, ובראשן סין, אבל כפי שכבר ציינו שלא מעט מיילים קודמים, לממשל בסין יש להערכתנו מספיק כלים על מנת להחליק את המגמה בשוק המט"ח.
"עם זאת, במידה והעלאות הריבית יהיו מהירות מדי, כל התהליך המתואר מעלה עלול לצאת מידי שליטה ולפגוע בשווקים. את כל זה הפד כמובן יודע ולוקח בחשבון, כך שהתרחיש בו הריבית לא עולה בכלל השנה נראה לנו תרחיש עם סבירות נמוכה מאוד", סיכם גרינפלד.