ניר חצב מאופנהיימר פרסם היום סקירה המתמקדת בצרפת, ובה הוא שואל האם פרנסואה הולנד יצליח לעורר את הכלכלה בעקבות הרפורצה עליה הכריז הנשיא הצרפתי.
"בשיאה של סערה משמעותית בשווקים הפיננסיים, אנו בוחרים לקחת צעד אחורה ולבחון את המשמעויות של הרפורמה בשוק העבודה הצרפתי שעליה הודיע אתמול נשיא צרפת, פרנסואה הולנד", אומר חצב. מטרת רפורמה זו היא לעורר את שוק העבודה הצרפתי, שאיבד כ-600,000 משרות מאז כניסתו של הולנד לתפקיד בשנת 2012.
"נתחיל בקצת רקע. שוק העבודה הצרפתי הוא שוק מאוד אטרקטיבי, במיוחד אם אתה עובד בעל וותק – 35 שעות עבודה שבועיות (שאחריהן המעסיק צריך לשלם ’שעות נוספות’ בתעריפים גבוהים במיוחד), קושי רב מאוד למעסיק להצדיק פיטורים, שכר מינימום בהיקף של כ-1,500 אירו (דומה לגרמניה הפרודוקטיבית ופי 2 משכר המינימום הספרדי) ועוד.
"הבעיה היא אחרת והיא כמובן שרק מי שמצליח להתברג לשוק העבודה נהנה מתנאים אלו - נכון לסוף נובמבר 2015, שיעור האבטלה בצרפת הוא 10.1%, גבוה בהרבה משיעור האבטלה באיחוד האירופי (9.1%) והוא נמצא בעלייה מתמשכת מרמה של כ-7% ב-2008 ושל כ-9% ב-2011. מבט על מספר המובטלים במדינה מלמד על כך שנכון לנובמבר 2015, במדינה יש מעט פחות מ-3 מיליון מובטלים וכי מספר המובטלים עולה באופן תמידי וחד בשנים האחרונות – מאז שנת 2008 עלה מספר המובטלים בצרפת בכמיליון איש (!).
"רוצים עוד נתונים מלחיצים? כ-26% מהצעירים בצרפת (בני 25 ומטה) הם מובטלים ושיעור המובטלים ה’כרוניים’ (שנה או יותר מחוץ לשוק העבודה) מכלל המובטלים הוא כ-42% (בבריטניה - כ-35% ובארה"ב כ-23%).
"באופן כללי יותר, כלכלת צרפת מתקשה לצבור מומנטום, גם בשנה שבה אירופה כולה מציגה התאוששות די משמעותית. אינדיקציה לכך ניתן לקבל מהתבוננות על נתוני הצמיחה ברבעון השלישי של 2015, נתוני הצמיחה העדכניים ביותר שפורסמו - ברמה השנתית, ברבעון השלישי צמחה כלכלת צרפת ב-1.1% בלבד, קצב הצמיחה השני הכי נמוך (אחרי איטליה) מבין 5 הכלכלות הגדולות ביבשת ונמוך ב-0.8% מקצב הצמיחה של האיחוד האירופי כולו.
"בעוד שסעיפי הצריכה והסחר הבינלאומי צמחו בקצב סביר, מה שמאוד הכביד על צמיחת התוצר היה סעיף ההשקעות ההוניות, שירד מעט ברמה השנתית והוא נמוך כיום בכ-9% נומינאלית מרמתו ערב המשבר הפיננסי (רבעון ראשון 2008).
"התמונה העולה מנתונים אלו היא ברורה והיא שצרפת מסתמנת כאחת מהחוליות החלשות בכלכלה האירופאית ולמעשה, אם בוחנים את שוק העבודה שלה, היא אמנם לא נמצאת רשמית במיתון (שמוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית), אך היא בהחלט טרם בלמה את המשברים של 2008-2009 ו-2011-2012.
"בדיוק מסיבות אלו הציג אתמול פרנסואה הולנד תוכנית תמריצים במהלך נאום בפני פורום של אנשי עסקים צרפתים. הולנד הודיע על תוכנית תמריצים כלכלית בהיקף של 2 מיליארד אירו שתיושם באופן מיידי.
"החלקים המרכזיים בה הם שילוב 500 אלף איש בתוכנית השמה מקצועית חדשה והענקת סובסידיות לשילוב עובדים צעירים בחברות קטנות ובינוניות, כאשר ספציפית, תוענק סובסידיה של 2,000 אירו לעובד חדש בחברה בה יש מתחת ל-250 עובדים (תחת מגבלת שכר מסויימות).
"בעוד שבשלב זה היקף התמריצים הוא מצומצם יחסית, לדעתנו חשוב לשים לב לכיוון שאליו הולך נשיא צרפת, שנלחץ משמאל על ידי חברי ממשלתו הסוציאליסטית ומימין על ידי המפלגה הלאומנית של מארי לה-פן ושות’ ועל ידי הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי (שהוא גם המועמד המוביל לחזור לארמון האליזה בבחירות שיתקיימו באפריל 2017).
"הולנד, הנשיא המכהן, יודע היטב כי זמנו אוזל ושאם ברצונו לקבל סיכוי סביר להיבחר לכהונה שנייה בבחירות לנשיאות, הוא יהיה חייב להציג מומנטום כלכלי חיובי. סביר להניח שפרנסואה הולנד לא יסתפק בצעדים אלו וכי במידה והם לא ישיגו את התוצאות הרצויות, בעוד זמן לא רב יוצג גל נוסף של תמריצים פיסקאליים.
"מבחינת המשמעויות לשווקים הפיננסיים, אנו מעריכים השפעה שונה על שוקי החוב והמניות. בצד החוב, יחס הגרעון/תוצר של ממשלת צרפת היה מעט מעל ל-3% ב-2015 (עדיין מעל לדרישות האיחוד האירופי – מתחת ל-3%) ויחס החוב/תוצר עמד על כ-97%. המשך יישום ’כלכלת בחירות’ מצד ממשלת צרפת עשוי ללחוץ על אפיק החוב הממשלתי הצרפתי.
מנגד, בצד המנייתי, ייתכן וצעדים פיסקאליים מרחיבים יוכלו ליצור השפעה חיובית. ב-2015 קיבלנו המחשה לכך שהכיוון של הנתונים הכלכליים חשוב יותר מהרמה האבסולוטית שלהם, כאשר המדד האירופאי המצטיין היה מדד ה-FTSEMIB האיטלקי (שם התחילו ביישום רפורמות מעודדות צמיחה) והמדד האירופאי החלש ביותר היה מדד ה-IBEX35 הספרדי (שם התחילו לקצור פירות של רפורמות שבוצעו לפני מספר שנים).
"אנו מעריכים כי תחילה של מומנטום כלכלי חיובי בצרפת עשויה להשפיע לטובה על אפיקים מוטי מאקרו בשוק המניות המקומי, עם דגש על סקטור הפיננסים", סיכמו באופנהיימר.