קרדיט: ספונסר
קרדיט: ספונסר

מיטב: אתמול בלילה פרסם ה-BIS את ההנחיות הסופיות לגבי ישום של באזל III: יחס הלימות הון ליבה של 7% - בסוף תקופת מעבר ארוכה (2019 !) הבנקים צריכים להציג הלימות הון ליבה של 7%. יחס זה מורכב מיחס מינימאלי של 4.5% בתוספת מרווח ביטחון של 2.5%.


בתקופות כלכליות קשות מותר לבנקים לרדת מתחת ל-7% כל עוד הם לא יורדים מתחת לרף המינימאלי של 4.5% , אולם במקרה כזה הם יצטרכו להפסיק לשלם דיבידנדים ובונוסים גדולים.

 

בתקופת המעבר (כל עוד הבנקים לא הגיעו ליעד זה) הבנקים יצטרכו לרסן את מדיניות הדיבידנד. עד היום הדרישה המינימאלית של הון ראשוני ליבה עמדה על 2% בלבד, כך שיש הרבה בנקים בעולם (במיוחד באירופה) שיצטרכו להגדיל את הון המניות.

 

בנקים שכבר עומדים ביחס עלולים לרדת מתחת היעד בעקבות הקשחת דרישות ההון בגין מכשירים סינטטיים כגון איגו"חים. בנקים גדולים כגון JP MORGAN דיווחו שיחס הלימות ההון עלול לרדת בכ-2%. בסוף השבוע, דויטשה בנק הודיע על הנפקת זכויות גדולה (בעיקר כדי להשלים את הרכישה של בנק הדואר הגרמני) , אך גם כדי לרפד את בסיס ההון שלו על , אף שהלימות ההון בבנק גבוהה מ-7% כיום. 

 

כל הבנקים הישראלים כבר עומדים מעל 7% ותיק הנכסים שלהם מורכב בעיקר מאשראי רגיל ואג"ח ממשלתי, כך שלא צפויה השפעה משמעותית.

 

תספורות מההון העצמי- לצורך חישוב ההון העצמי יונהג מגנונן קיזוז במקרה שסך המסים הנדחים, ההשקעות בחברות פיננסיות ו- MORTGAGE SERVICING RIGHTS עולים על 15% מההון העצמי. גם מנגנון קיזוז זה יופעל באופן הדרגתי עד 2019.

 

מבדיקה ראשונית שערכנו אצל הבנקים המקומיים לא נראה שהם יחרגו מהתקרה של ה-15% (חוץ דיסקונט עקב ההשקעה בבנק הבינלאומי, אבל עד 2019 דיסקונט כבר ימכור את יתרת אחזקותיו בבינלאומי)

 

הלימות הון אנטי-מחזורי – בנוסף לדרישה של הלימות הון ליבה בבאזל III, קיימת ציפייה שהרגולטורים יוסיפו עוד דרישה של 2.5% בתקופה שבה האשראי במערכת הבנקאית צומח בצורה ניכרת מעבר לצמיחה בתמ"ג.


לא ברור כרגע איך כלל זה ייושם ברחבי תבל, אבל ראוי לציין שהצמיחה באשראי בנקאי בארץ אינה גבוהה לעומת הצמיחה בתמ"ג, חוץ מתחום המשכנתאות שזכה כבר לטיפול נקודתי ע"י בנק ישראל.

 

נזילות – ישום מודלי הנזילות לטווח קצר (עד 30 יום) ולטווח בינוני (עד שנה) נדחו לפחות עד 2015.

 

בעקבות ההשלכות של מודלי הנזילות (כמעט לא ניתן להתחשב בפיקדונות ג’מבו של תאגידים גדולים) אנחנו מצפים שהבנקים הישראלים יעשו שימוש הולך וגובר בגיוס חוב בכיר בשוק ההון

 

 לסיכום : הבנקים הישראלים בולטים לטובה בעיקר מול בנקים אירופיים (אבל גם מול בנקים גדולים ביפן וארה"ב) ביכולת שלהם לשלם דיבידנדים בשנים הקרובות מבלי שיצטרכו לגייס הון מניות נוסף. 

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש