איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות, מעריכה היום שהאינפלציה בשנת 2015 תעמוד על (1.1%-).
אז מה היה לנו במדד האחרון? ניר מציינת כי "מדד ספטמבר הושפע מ-3 גורמים עיקריים: הגורם העונתי גרם לירידה במחירי שירותי התיירות, הפנאי ועוד לאחר תום תקופת הקיץ. גורמי השפעה חד פעמיים (או לא מתמשכים) בהם הירידה בתעריף החשמל, הבנזין לכלי הרכב, המס על האלכוהול וביטול אגרת הטלוויזיה (שנדחה ממדד אוגוסט), משכו אף הם את המדד כלפי מטה, ומנגד נרשמה עליה חריגה במחירי הירקות במשק".
מה קרה למחירי הדירות החודש? לדברי ניר, "בחודש הנסקר ירדו (כן ירדו, זו לא טעות) מחירי הדירות ב- 0.4%, ואילו ב- 12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב- 6.2%, נתון המבטא האצה לעומת שיעור העלייה שנרשם בחודש הקודם (5.9%)".
מהן התחזיות למדדים הקרובים? "המדדים הקרובים יוסיפו להיות מושפעים מאותן החלטות ממשלה בהן: הפחתת המע"מ החל מה-1 באוקטובר, הירידה בתעריף החשמל ב- 13 בספטמבר תשפיע אף היא על מדד חודש אוקטובר, וכך גם העלייה החדה במחירי הירקות (ובראשן העגבנייה) תבוא לידי ביטוי בעליה נוספת במדד חודש אוקטובר (אלא אם יחול תיקון חד ובלתי צפוי עד לסוף החודש, אך זה לא צפוי). לקראת סוף השנה (כך מבטיחים לנו) תחול ירידה במחירי הירקות שתשפיע על המדדים הרלוונטיים. לכל אלה ואחרים, יתווסף גם גורם העונתיות השלילי שיוסיף להשפיע על המדדים.
"ולתחזית עצמה: מדד אוקטובר צפוי להישאר ללא שינוי, בעוד שני המדדים שאחריו, כלומר נובמבר ודצמבר, צפויים לרדת במצטבר ב- 0.5% נוספים.
"כפי שציינתי קודם מדובר בתחזיות, אין לכלכלנים כדורי בדולח. בנוסף, יש לא מעט גורמים שמשפיעים לשני הכיוונים, שאינם ידועים מראש ושקשה לחזות אותם, כמו שינויים בשערי חליפין ובמחירי סחורות. מסיבה זו כלכלנים נוהגים להניח אי שינוי במחירי הסחורות ובשער החליפין. אלא שבפועל, בדיעבד, שער החליפין, ולא פעם גם מחירי הסחורות, בכל זאת משתנים, והם גורמים לסטייה של האינפלציה בפועל מהתחזית.
"בנוסף לאלו, ישנם גורמים שלא ניתן לחזות אותם, כמו החלטות ממשלה, והשנה היו לא מעט כאלו. אז מה היה לנו השנה (למרות שמוקדם מכדי לסכם את השנה)? ירידה חדה בתעריף החשמל ב-2 פעימות (שתרמה תרומה שלילית של כמחצית האחוז למדד השנתי), ירידה בתעריף המים, הפחתה של המע"מ ב- 1 נקודת האחוז, והפחתת המס על האלכוהול, ביטול אגרת הטלוויזיה (היו הערכות, אך אושר סופית רק לפני כחודשיים ימים), ירידה מתונה במחיר הנפט הגולמי הדולרי, אך גבוהה יותר במונחים שקליים, ייסוף בשער השקל".
ניר מוסיפה כי האינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים צפויה לעמוד על 0.5%. מה גורם לתחזית האינפלציה ל- 12 החודשים הקרובים לעלות בהשוואה לתחזית מלפני חודש? "תקופת המדידה משתנה. לפני חודש בחנו את ספטמבר 2015 עד אוגוסט 2016, ועכשיו התחזית הינה לחודשים אוקטובר 2015 עד ספטמבר 2016. הנחת העבודה שלנו היא, שחלק מאותן השפעות שליליות על מדד חודש ספטמבר השנה לא יחזרו על עצמן בשנה הבאה (כמו, הירידה בתעריף החשמל, ביטול אגרת הטלוויזיה, הפחתת המס על האלכוהול, הירידה החדה במחיר הבנזין לכלי הרכב, ומנגד גם לא העלייה החדה במחירי הירקות), ולכן מדד ספטמבר 2016 צפוי להיות שלילי, אך פחות.
"המשמעות של שינוי תקופת המדידה במספרים היא, שאנחנו מוציאים מתקופת המדידה את מדד ספטמבר 2015 שירד ב- 0.4%, ומכניסים את מדד ספטמבר 2016 שצפוי לרדת (נכון להיום ובהינתן כל ההנחות) בעשירית האחוז בלבד. הפער בגובה 0.3 נקודות אחוז, מבטא את העלייה בתחזית ל- 12 החודשים הקרובים.
"אז מתי צפויה האינפלציה להתכנס אל הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים? לפי המודל שלנו לא לפני סוף 2016", הוסיפה.
מה כל זה אומר לגבי הריבית בסוף החודש? לדברי ניר, "לפני חודש ימים העביר בנק ישראל מסר ברור, לפיו הוא לא ממהר להפחית את הריבית במשק, כי הריבית כבר היום מאד מרחיבה והמשתנים המקרו כלכליים לא תמוכים בכך. ישתמע מהדברים, כי על מנת שהוועדה תשקול להפחית את הריבית, צריך שיקרה משהו משמעותי, כמו הידרדרות משמעותית בתמונה המקרו כלכלית, וזה לא קרה, ונקווה שגם לא יקרה (מוקדם מכדי להעריך את מידת ההשפעה המקרו כלכלית של אירועי הטרור האחרונים על המשק).
"חשוב לציין, כי סביבת האינפלציה השלילית לא באה לידי ביטוי עד כה בשינוי בהתנהגות הציבור (דחיית צריכה) ונתונים שפורסמו לאחרונה מצביעים על שיפור בנתוני הצריכה הפרטית בחודשים יולי ואוגוסט, לאחר התמתנות ברבע השני של השנה. נראה אפוא, כי גם הציבור מבין, כי האינפלציה השלילית במשק הינה זמנית, וכי כאשר תפוג השפעתם של הגורמים הזמניים (חשמל, מים, דלק, הפחתות מסים ועוד) תשוב האינפלציה ותתכנס בהדרגה אל עבר יעד יציבות המחירים.
ניר סבורה שהריבית בסוף החודש תישאר ללא שינוי, על אף שבשוק שבו והתחדשו הציפיות להפחתת ריבית.