בבנק הפועלים בדקו את מתווה הגז שהוצג היום והם קובעים כי ההסכם המתגבש בין המדינה וחברות הגז, שצפוי להיות מאושר בקבינט ביום ראשון כולל שינויים מינוריים:
א. הפחתת מחיר תקרה ל- Mmbtu גז טבעי בשיעור של כ- 10% לחוזים חדשים, שיחתמו ב- 5 השנים הקרובות (עד תחילת ההפקה מלוויתן). להערכתנו, השפעת החלטה זו על שווי מניות הגז הינה זניחה, היות ומספר החוזים החדשים בשוק המקומי בשנים הקרובות הינו קטן.
ב. יציבות רגולאטורית תמורת התחייבות היזמים להשקיע כ- 1.5 מיליארד $ בשנתיים הקרובות בפיתוח לוויתן. להערכתנו, ישנה חשיבות גבוהה להקניית שקט רגולאטורי עבור יזמים חדשים. אולם, אין בהחלטה זו מתן תמריץ עבור קבוצת דלק, מאחר שלה אינטרס מובהק לפתח את לוויתן בהקדם, זאת מכיוון, שעל פי ההסכם, היא תיאלץ למכור את תמר במהלך שש השנים הקרובות.
להערכתם, תמחור מניות הגז משקף היום את מרבית ההשלכות ההסכם המתגבש, קרי תחילת הפקה ממאגר לוויתן בשנת 2020 וחוזים חתומים מול מצרים במחיר של בין 6 - 7 $ ל- ,Mmbtu ברמת סיכון גבוהה (שיעור היוון של 12%). עם זאת, ההסכם עדיין לא אושר, כך שמרבית פוטנציאל הצפת הערך במניות הגז תלוי בחידוש המו"מ מול יוניון פנוסה ובריטיש גז במצרים.
מרבית מניות הגז נסחרות קרוב לשווין הכלכלי כעת. לפיכך, הם ממשיכים להמליץ על חברות הגז בתשואת שוק, עם העדפה ליחידות השתתפות של אבנר ודלק קידוחים אשר נהנות מפיזור נכסים.
אנו מורידים את מחיר היעד לישראמקו, למרות האישור המסתמן לייצא גז מתמר ליוניון פנוסה, עוד לפני פיתוח לוויתן. עם זאת, חברת החשמל לא צפויה לממש את מלוא האופציה להארכת החוזים הקיימים מתמר, כחלק מהחלטת הממשלה לזרז את פיתוחם של מאגרי כריש ותנין על ידי שחקנים חדשים.