בתקופה האחרונה נראה כי ענף רשתות המזון בישראל סטה מנקודת האיזון, לטוב ולרע, ומספק שרשרת אירועים המעידים על תהליכי שינוי הפוקדים את הסקטור הן מצד הצרכני שלו והן מן העסקי. ככל הנראה, הזרעים הראשונים להגברת התחרות בין המשתתפים והמודעות של הצרכן נזרעו עוד בתקופה של מחאת הקוטג’ המפורסמת. כעת אנו עדים לסכסוכים, אולי אף בריאים, בין שחקני התעשייה, כגון שופרסל ויוניליוור, לפשיטות רגל של רשתות (כמו מגה), שכל אלה מאלצים את החברות ליישם שינויים ולקבל החלטות בהתאם להתפתחויות מהירות בענף. כך גם רשת ויקטורי גייסה חוב ציבורי וכעת מחפשת שימוש לכסף באמצעות רכישת פעילויות כושלות תוך ניצול הזדמנות שוק.
ויקטורי הינה רשת סופרמרקטים בפריסה ארצית בתחום קמעונאות מזון. החברה מפעילה 29 סניפים בגדלים שונים (ביניהם 5 סניפים יעודים לקהל יעד חרדי), נמנית על רשת קטנה יחסית ומזוהה כרשת דיסקאונט, המציעה סל קניות מוזל לצרכן. כמו כן, בהתאם למגמה המקובלת לאחרונה בענף, חלק מהותי ממוצרי מזון משווקים בסניפים תחת מותג פרטי של הקבוצה "המותג". הרשת נשלטת על ידי אחים רביד המחזיקים יחד כ-71% מהון מניותיה של ויקטורי. מניות החברה נסחרות בבורסת ת"א לפי שווי של כ-390 מיליון שקל לחברה ונכללות במדד יתר.
השבוע, הודיעה החברה כי בכוונתה לרכוש 2 סניפים של רשת עדן בריאות טבע מרקט שנקלעה לקשיים ונמצאת כעת בהקפאת הליכים. עוד רשת כושלת, אשר סיפקה לויקטורי הזדמנות להתרחב ולהציע הצעה לרכישת 4 סניפים, הינה מגה. יתרה מזאת, בויקטורי מעוניינים לרכוש סניף של רשת עירונית AM:PM ברחוב מרכזי דיזנגוף בת"א מאת קבוצת דור-אלון. בחברה מציינים כי היקף הצעה כוללת ל-7 סניפים מוזכרים מוערך ב-18 מיליון שקל. ולויקטורי לא חסר מקורות נזילות למהלכים מסוג זה לאחר שגייסה, בתחילת אוגוסט 2015, כ-120 מיליון שקל באמצעות הנפקת סדרת אג"ח ראשונה שלה. גם במהלך זה ניתן לראות ניצול הזדמנות שוק, תוך שרשת מזון מגייסת חוב במחיר זול יחסית, על רקע סביבת הריביות הנמוכות השוררת במשק מזה תקופה ארוכה.
אגרות חוב סדרה א’ של החברה נסחרות כיום בתשואה שנתית שקלית של 3.4%, כלומר במרווח של 2.4% בלבד מאגרת ממשלתית דומה. אגרות אלו מדורגות בדירוג בינוני-גבוה 3A של חברת מידרוג אך נסחרות בתשואה נחותה בהשוואה לאג"ח בדירוג דומה של חברות מקומיות אחרות כמו אלבר למשל. משך חיים ממוצע (מח"מ) של סדרה א’ גם הוא ארוך יחסית ומסתכם ב-4.2 שנים. יתרה מזאת, הסדרה אינה מובטחת בבטוחה כלשהי אלא כרוכה בעמידתה של החברה בהתניות פיננסיות שונות. לפי כך, נראה כי חשיפה לפעילות החברה כדאיות יותר בדרך של רכישת דווקא מניות ולא אג"ח א’ שלה.
בין היתר, בעלי מניותיה של ויקטורי, בעיקר בעלי השליטה בה, נהנים ממדיניות דיבידנד מוצהרת, לפיה יחולקו מדי שנה כשליש (30%) מהרווח הנקי של החברה. לאחר חלוקה האחרונה באפריל 2015, עומדת תשואת דיבידנד שנתית על 2.2%, אופיינית לרשתות אחרות בענף. כדרך נוספת להטיב עם בעלי מניות, נוהגת החברה מדי תקופה להכריז על תוכנית רכישת מניות העצמית, בדומה לזו האחרונה במרץ השנה ובהיקף של 5 מיליון שקל. בדרך זו, הוסיפו מניות ויקטורי כ-40% לערכם במהלך השנה האחרונה בלבד, בהשוואה לתשואה של 6.5% אותה רשם מדד מניות מסחר ושירותים.
ויקטורי דואגת לתזרים מזומנים שלה ונהנית משולי רווח סבירים יחסית לענף. השאלה המאתגרת כעת את המשקיעים ואת ההנהלה, האם תוכל החברה לשמור על רווחיותה לאחר השלמת רכישה אפשרית של הסניפים המוזכרים (של רשתות כושלות). נזכיר כי את הרבעון הראשון של השנה, סיכמה ויקטורי עם עליה של 15% במחזור מכירות בהשוואה לרבעון אשתקד ולסך של 234 מיליון שקל. שולי רווח נקי של 2.2% הותירו, בשורה תחתונה, רווח של 5.2 מיליון שקל, בהמשך לרווח שנתי של 21.6 מיליון שקל ב-2014. עם זאת, פעילותה השוטפת של הרשת הזרימה לקופתה כ-16 מיליון שקל במזומן, וזאת בהשוואה לתזרים תפעולי חיובי של 17 מיליון שקל בשנת 2014 כולה. לפי כך, נראה כי השלמת מהלך התרחבות באמצעות רכישת סניפים יטיב דווקא עם בעלי המניות מאשר עם בעלי חוב של החברה.
לסיכום, מדובר ברשת מזון קטנה יחסית אשר מבקשת לשפר סטאטוס על חשבון הזדמנות שנוצרה בענף לאחר קריסת מספר רשתות. יחד עם זאת, תחרות בענף החלה להחריף דווקא בקרב רשתות דיסקאונט אליהן משתייכת ויקטורי. שולי רווח נמוכים יחסית מגבילים מעט את תשואת הדיבידנד אותה יכולה להציע החברה לבעלי מניותיה. עם זאת, החברה הינה תזרימית ונוהגת לדאוג לבעלי מניותיה בדרך של מדיניות חלוקת רווחים מוצהרת ורכישות עצמיות. לפי כך, נראה כי חשיפת אקוויטי עדיפה כעת על תשואה פחות אטרקטיבית בהשקעה ארוכה אג"חית ובציפייה כי החברה אכן תצליח להשלים רכישה ואינטגרציה של סניפים חדשים לתוך הרשת על פי תוכניותיה האסטרטגיות.