תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר בשבוע החולף בממשלה. גובה התקציב לשנים אלו נקבע על כ- 330 מיליארד ש"ח ועל כ- 343 מיליארד, בהתאמה. הגידול הריאלי בתקציב בין 2014-2016 עומד על 7.2% ויעד הגרעון יעמוד על 2.9% מהתוצר. עם זאת, תחזית ההכנסות ממיסים נחשבות שמרניות יחסית, כך שתיתכן אף ירידה בתוואי הגרעון לכ- 2.5%. בנוסף, לפי תוואי זה אין צורך בהעלאת מיסים.
בעניין זה חשוב לציין את אישרור דירוג האשראי של ישראל על רמה של A+ בתחזית יציבה, כאשר אחד התנאים הברורים לכך הוא שמירה על יעד גרעון של עד 2.9%, כאמור.
השכר הממוצע למשרת שכיר עמד במאי על 9,361 ש"ח. הקצב השנתי בחודשים האחרונים הגיע לרמה של 3% לעומת קצב של 2% שנשרשם בסוף 2014, בעיקר עקב העליה בשכר המינימום. מספר משרות השכיר התייצב על 3.362 מליון במאי. זאת, בניגוד למגמה העולה בסקר כח האדם המצביעה על גידול מואץ במספר המועסקים.
בחודש יולי ירד אמון הצרכנים לפי בנק פועלים ב-1.9 נק’ לרמה של 128.6 נק’, כאשר גם המצב השוטף וגם הציפיות לעתיד ירדו. נתון זה מסתדר עם הירידה ברשתות השיווק והפדיון ברשתות הקמעונאיות. עם זאת, התמיכה של שוק העבודה צפויה לאושש את נתוני אמון הצרכנים בעתיד הקרוב.
באשר לשוק האג"ח, כותבים בתפנית כי לאחר שבוע של עליות שוב נרשמו ירידות בקרב אגרות החוב המקומיות. אולם בעוד באפיק השקלי (הלא צמוד) הירידות התחרחבו לאורך העקום עד כ-0.5% בטווח הארוך, הירידות באפיק הצמוד נרשמו כבר בטווחים הקצרים ונעו בין 0.4%-ל- 0.5%-. נראה כי ירידת מחירי האנרגיה בעולם ביחד עם יציבותו של השקל מול סל המטבעות מייצרים סביבה אינפלציונית נמוכה. עקב כך הונמכו ציפיות האינפלציה לטווח קצר (עד שנתיים) בכ- 0.15% לממוצע של 0.62%.
תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים נסחרה בשבוע החולף תוך תנודתיות שנבעה בעיקר מההמתנה לפרסום נתון המשרות (על כך בהמשך). בסיכום שבועי נרשמה ירידה קלה לרמה של 2.175%. מירווח התשואה מול האג"ח המקבילה המקומית עלה השבוע לכ-0.2%.
בשוק האג"ח הקונצרניות שלטה מגמה דומה כאשר תל בונד 60 הצמוד ירד בכ-0.2% בעוד התל בונד השקלי עלה ב- 0.1%. מירווחי התשואה הצטמצמו מעט: בתל בונד 60 נרשמה ירידה של כ- 10 נ"ב לרמה של 1.48% ובתל בונד השקלי ירידה של כ- 5 נ"ב ל- 1.62%.
המטבע האמריקאי המשיך להתחזק השבוע אם כי בשיעור מתון ותוך תנודתיות רבה. הרקע לכך הוא כמובן ההשפעה הרבה שמקנה פד האמריקאי לדוח התעסוקה למועד ההעלאה ראשונה של הריבית. עד פרסום הדוח נרשמה התחזקות ולאחר פרסומו התמתנה המגמה אך ה"עצבנות" נמשכה. בסיכום שבועי התחזק הדולר מול האירו ב-0.16% לרמה של 1.096$.
בזירה המקומית המגמה בלטה אף יותר כאשר גם הדולר וגם היורו עלו בכ- 0.65% לרמה של 3.81 ש"ח ו- 4.16 ש"ח בהתאמה. נראה כי בנק ישראל ממשיך להתערב במסחר בהמשך לרכישות ביוני-יולי שהסתכמו בכ- 2.5$ מיליארד.
נתוני המאקרו הזורמים לשוק ממשיכים להיות מעורבים, אך הם עדיין כאלה המאפשרים לפד לדבר על העלאת ריבית עוד השנה - יתכן כבר בספטמבר. הנתון החשוב של תוספת המשרות ביולי ענה על הציפיות פחות או יותר כאשר נרשמה תוספת של 215 אלף מועסקים. הצפי היה ל-222 אלף, אך נתוני מאי-יוני תוקנו מעלה ב- 14 אלף. האבטלה נותרה על רמה נמוכה של 5.3% אולם גם שיעור ההשתתפות נותר ללא שינוי על 62.6%.
מדד מחירי הצריכה (ה-PCE) וההוצאה הפרטית עלו במתינות כצפוי ב0.1%-0.2% ביוני. זאת כאשר שכר עבודה ממוצע עלה בשיעור שנתי של 2.1% - רמה שאינה נחשבת אינפלציונית.
סקרי מנהלי הרכש נחלקו ביולי במגמתם: המגזר היצרני ירד ב- 0.9 נק’ לרמה של 52.7 נק’ אך במגזר השירותים נרשם שיפור משמעותי של 4 נק’ לרמה של 60.3 נק’, עקב שיפור ניכר במרכיב ההזמנות. בתעשיה עלו ההזמנות ב- 1.8% ביוני לאחר ירידה של 1.1% במאי.
המגמה החיובית נמשכה זה השבוע השלישי: ת"א 25 עלה 0.24% ות"א 75 עלה כ- 0.8%. מדד התקשורת המשיך לעלות אך הפעם בתמיכתה של בזק ובי קומיוניקשנס ועל אף מגמת מימוש בסלולריות. גם מניות הבנקים עלו 1.7% אך לעומתם מדד הביטוח ירד 0.6% לאור ההודעה על רפורמה בביטוחי הבריאות שנועדה לפשט את ההשוואה בין הביטוחים ולהגביר את התחרות בתחום ריווחי זה.