"לפי הערכתנו, הוועדה המוניטרית מרגישה נוח עם רמת הריבית הנוכחית ולא צפויה לשנותה בתקופה הקרובה (עד המחצית השנייה של 2016), גם לאחר מספר העלאות ריבית על ידי הפד - זאת במטרה לעודד מגמת פיחות בשע"ח של השקל אשר עשויה להתרחש עם פערי ריביות שליליים (ומשמעותיים) מול ארה"ב" - כך עולה מתגובתו של יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, להחלטת הריבית.
לדברי לידר, "ההחלטה על אי שינוי בריבית תאמה את הציפיות בשוק. ההודעה המוניטארית ציינה שמדד יוני היה מעט הגבוה הממוצע של החזאים, ציפיות האינפלציה קרובות לגבול התחתון של היעד, והפעילות הכלכלית נותרה מתונה אך יציבה. הייסוף בשקל בהחלט מדאיג את אך כנראה בשלב זה בנק ישראל מסתפק ברכישות מט"ח (2 מיליארד דולר בחודש יוני)".
יוגב שוורץ, מנהל השקעות בתמיר פישמן, סבור כי החלטת הבנק מתקבלת לאור מספר נתונים: התחזקות השקל מול הסל בכ-2.5% בחודש האחרון, האינדיקאטורים שנוספו החודש המצביעים על כך שהפעילות במשק צומחת באופן מתון המאפיין את השנים האחרונות בהובלת הצריכה הפרטית, וסביבת האינפלציה אשר עקבית עם יעד האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים.
שוורץ הוסיף כי בהודעתו ציין בנק ישראל כי הוועדה המוניטארית עדיין סבורה כי קיימים סיכונים מצד משבר החוב ביוון והשוק הסיני, ואף בחר לציין את האינפלציה הנמוכה בעולם ומגמת הפחתות הריבית במשקים עיקריים בעולם. בהודעת הבנק אף ציינו את המגמה השלילית במחירי הנפט והמתכות.
להערכת תמיר פישמן, "החלטת הריבית מצביעה על כך שהבנק מעריך כי סביבת האינפלציה מתחילה להתכנס לתחום היעד, בעיקר בטווח הקצר. הבנק מעריך כי צמיחת הפעילות במשק תמשך בקצב מתון והוא מעדיף לחכות לנתונים נוספים בטרם יחליט לבצע פעולות נוספות.
"החלטתו של הבנק בולטת על רקע התחזקות השקל והפגיעה הצפויה בייצוא. עם זאת, בחר הבנק, בשונה מפעמים קודמות להתייחס לחידוש ירידת מחירי האנרגיה ש’עלולה לעכב את חזרת האינפלציה לתוך היעד’. להערכתנו, לירידת מחירי האנרגיה תיתכן השפעה על נתוני האינפלציה הצפויים שהוצגו על ידי חטיבת המחקר והטון הנצי מהודעת הריבית הקודמת", סיכמו בתמיר פישמן.