שוק האמריקאי מאז ומתמיד היה מוקד כה נחשק עבור חברות טכנולוגיה ובמיוחד חברות מחקר בתחום הביומד. בשנים האחרונות לא מעט חברות ישראליות, הפועלות בתחום, ניצלו את הגאות בסקטור פארמה בארה"ב ונרשמו למסחר תוך שאיפה להתקרב למשקיע אמריקאי ולחשיפה אנליטית מקצועית. אך האם המשקיע האמריקאי קונה הכול? נראה כי חלק ההנפקות כן הצליחו בשלב הגיוס הראשוני אך לאחר מכן השוק ידע גם להעניש את אומץ יתר. אחד המקרים המעניינים בעניין הוא הנפקה של צ’ק קאפ הישראלית אשר השלימה הנפקה בנאסד"ק עוד טרם כניסתה לשלב ניסויים קליניים מתקדמים (לפני בדיקות יעילות) במוצר הדגל שלה.
צ’ק קאפ מכרמיאל, נוסדה בשנת 2005 כחברה פרטית ומאז עוסקת בפיתוח פתרון ייחודי להדמיית המעי הגס לצורך איתור פוליפים, הסמן המקדים להתפתחות של סרטן המעי הגס (על פי החברה, סרטן זה מהווה את גורם התמותה השני בשכיחותו באירופה וארה"ב מבין כל סוגי הסרטן). מוצר הדגל של החברה הינו הגלולה הנבלעת על ידי המטופל ומבצעת הדמיה מבוססת X-Ray (קרן רנטגן) של כל המעי, כולל מיפוי וזיהוי של פוליפים. הנתונים מתורגמים לאחר הבדיקה לשחזור תלת מימדי של המעי, אשר מאפשר לאתר ממצאים קליניים חשודים.
בחברה מציינים כי טכנולוגיה זו היא הראשונה לעשות כן בצורה לא פולשנית וללא הכנה מוקדמת של המעי, ומאפשרת למטופל להמשיך בפעילות שגרתית ללא צורך בשהייה במרחב בית חולים או מרפאה וללא דיאטה מיוחדת לפני בליעת הגלולה. עם זאת, רבים מדמים טכנולוגיה זו לגלולה מפורסמת של גיוון אימג’ינג, חברה ישראלית אשר נמכרה לחברה אירית במיליארד דולר.
נכון להיום, צ’ק קאפ סיימה ניסוי בטיחות והוכחת היתכנות בבני אדם ומתמקדת בביצוע תוכניתה הקלינית לצורך קבלת אישורי רגולציה באירופה וארה"ב. בכלל זה, החברה מתכוונת להשלים ניסוי בטיחות ותפקוד קליני נוסף עוד השנה, לצורך הגשת בקשה לשיווק המוצר באירופה. אך לצורך קבלת אישור אמריקאי FDA החברה טרם התחילה את הניסוי וטרם סיכמה את המתווה. בחברה מעריכים כי מחיר הגלולה יכול להגיע ל-500 דולר ליחידה, ולפי הערכה כי מדובר ב-63 מיליון בדיקות בעולם מדי שנה, פוטנציאל השוק מסתכם ב-32 מיליארד דולר. על פי הערכות הגסות של החברה, היא תחל, אם בכלל, לשווק את הגלולה באירופה בשנת 2016 ובארה"ב ב-2017. זאת כאשר המוצר עלול להתחרות בבדיקות מסורתיות קולונוסקופיה, CT, בדיקות דם ואימונו-כימית. באשר למוצרים דומים כמו גלולת וידאו של גיוון, בחברה סבורים כי אלו מחייבות ניקוי מעיים אינטנסיבי ואילו מוצר של צ’ק קאפ לא דורש זאת (יתרון של קרן X-Ray על טכנולוגיה אופטית).
החברה מיהרה להנפיק בנאסד"ק בפברואר 2015, ואף השלימה בהצלחה גיוס לא מבוטל של 24 מיליון דולר (כ-100 מיליון שקל), הסכום שיספיק לחברה לממן את פעילותה עד סוף שנת 2016. אך השוק סבור כיום אחרת ומתמחר את המניה (נסחרת תחת סימול CHEK) בכ-3.7 דולר ליחידה. כלומר, ערך המניה נחתך בכ-35% תוך מספר חודשים מאז ההנפקה, כך שהנהלת החברה השיגה את מטרתה וגייסה מקורות, אך בעלי המניות "נענשו" על ידי השוק בחלוף פרק זמן קצר. אחת הסיבות לכך טמונה בסחירות נמוכה במניה. ייתכן כי זו גבוהה מעט בהשוואה לשוק הישראלי, אך אינה מספיקה כדי למשוך משקיעים ציבוריים בארה"ב. מסכנה אינטואיטיבית ראשונה העולה מכך, כי אופי השקעה מסוג זה מתאים יותר לקרנות השקעה וגופים ולא לציבור הרחב. מכאן שסביר להניח כי שאיפה של החברה היא לשחזר הצלחתה של גיוון אך בשלב מחזור החיים מוקדם משמעותית.
מרבית רכישות מתרחשות בשוק הביומד בשלבי פיתוח מוצר מתקדמים ואף לאחר השלמתם. אנו עדים למקרים רבים כי חברות אשר קיבלו אישור שיווק מאת FDA טרם הצליחו למסחר את מוצרם. מעטים המקרים כאשר המוצר נרכש בהיותו לפני ניסוי יעילות קליני. גם גיוון נרכשה על ידי קובידיאן האירית זמן רב לאחר שהחלה לשווק, כולל ארה"ב. אם כי בפרמיה של כ-30%, הצלחה לא מבוטלת לזכותה של החברה הישראלית. ואם נסתכל על נציגות ישראליות טריות יחסית בארה"ב כגון רדהיל, כן פייט וביוליין, אלו, למרות שנמצאות בשלבים מתקדמים בהרבה בהשוואה לצ’ק קאפ, עדיין שוררות מחוץ לרדאר המשקיעים אמריקאיים (גם לפי המחזורים וגם לפי הכיסוי האנליטי). יתרה מזאת, במקרים רבים של רישום כפול, המסחר הדליל בארה"ב מעיב על המסחר המקביל במניה בתל אביב ובמקום זרז הופך לעוגן.
בכל זאת, לאחרונה, החברה השלימה את הקמת החברה הבת בארה"ב Check-Cap US והיא בתהליך של פתיחת משרדים בבוסטון. הפעילות בארה"ב תתמקד בניהול הניסויים הקליניים והרגולציה, קשרי משקיעים ויחסי ציבור, פיתוח עסקי, שיפוי ביטוחי ותכנית גלובלית למכירות ושיווק. מנכ"ל החברה החדש, ביל דנזל, ישב בארה"ב והאתר בישראל יתמקד במחקר ובפיתוח הקליני בישראל ובאירופה וינוהל על ידי מנהל התפעול, המחקר והפיתוח בישראל. בשלב זה, החברה ראויה למעקב בלבד בשל סחירותה הנמוכה ושלבי פיתוח מוקדמים מאוד.