איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות", אומרת היום (א’) בסקירה שבועית כי עדיף ליוון לפרוש מגוש האירו ולצאת לדרך חדשה. לדבריה, הפד מעוניין להעלות את הריבית כבר בספטמבר, אך יש לצפות כי ימתין להתבהרות התמונה בגזרה היוונית לפני שיקבל כל החלטה, בשל חוסר הרצון להכניס משתנה נוסף של אי ודאות לשווקים.
"יוון הולכת למשאל עם. מה צפוי לה אם תפרוש?": היום הולכת יוון למשאל עם. לדברי ניר, "הבחירה כאמור - גם עבור אלו המבינים במה מדובר - אינה קלה, וטומנת בחובה שנים של קשיים כלכליים, קשים יותר או פחות".
ניר סבורה כי "ההצעה של האיחוד האירופאי אינה טובה, משום שהיא אינה מאפשרת שמיטת חובות או דחיית תשלומים, ודורשת צעדים קשים, שחלקם פוגעים בפוטנציאל הצמיחה של המשק היווני. למעשה, הישארות יוון במסגרת גוש היורו (ללא יכולת לפחת את המטבע וליצור העדפה לתוצרת המקומית), תוך ביצוע צעדי צנע קשים ומחויבות לתשלום החובות שנצברו עד כה – אינה מאפשרת כל מסגרת של צמיחה ברת קיימא, שלאורך זמן תאפשר ליוון לעמוד על הרגליים.
"זו הסיבה שבשלה רבים ביוון מעדיפים לפרוש מגוש היורו. אם יבחרו תושבי יוון להסכים להצעה האירופאית, סביר להניח כי הם יצטרכו לבחור בממשלה חדשה שתיישם את התוכנית כפי שהוכתבה או אחת אחרת דומה לה.
"לדבריה, אם יבחרו היוונים לדחות את ההצעה האירופאית, הרי שעומדות בפניהם שנים לא קלות. שנים של מצוקה: מיתון קשה, שחיקה של כוח הקניה (אינפלציה), עליה בשיעור האבטלה, עוני ועוד. אך בשונה מהאלטרנטיבה הראשונה, אפשרות זו תאפשר ליוון למחוק חובות, לייצר עדיפות למוצרים ושירותים מקומיים שיתמכו בצמיחה, להשאיר את העבר מאחוריה, ולצאת לדרך חדשה עם אור בקצה המנהרה.
"הסקירה כוללת בחינה של פשיטת הרגל ברוסיה ב- 1998 תוך הקבלה ליוון של היום, ושל הגורמים להתאוששות רוסיה מהמשבר", הוסיפה ניר.
ארה"ב: נתוני תעסוקה פושרים - נתוני התעסוקה שפורסמו ביום חמישי מספקים מסרים סותרים ביחס למועד שבו צפויה הריבית לעלות. לדברי ניר, "מחד, הם מצביעים על גידול במספר המועסקים ועל ירידה בשיעור האבטלה לרמה הקרובה לרמה שהפד הגדיר כ’תעסוקה מלאה’, מנגד, הירידה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה והעדר סימנים לעליה בשכר, עשויים להצביע על כי לשוק העבודה יש עוד מקום לצמוח לפני שיגיע למלוא כוחו.
"האם הפד ימתין עד לאישור החוק החדש בנוגע לתשלום בגין שעות נוספות ? – קשה לומר. אך יש לזכור כי יו"ר הפד אמרה בעבר, כי עליית השכר אינה מהווה תנאי מקדים לעלייה בריבית.
"בשווקים ניתן משקל רב יותר לנתוני השכר על פני הירידה בשיעור האבטלה, דבר שבא לידי ביטוי בחולשת הדולר ובירידה בתשואות האג"ח. עם זאת, ההחלטה מתי להעלות את הריבית תושפע בטווח הקצר לא רק מהמשתנים המקרו כלכליים, כי אם גם מההשלכות של החלטת יוון היום, על הכלכלה העולמית ועל השווקים הפיננסיים.
"אנו מוסיפים להעריך, כי הפד מעוניין להעלות את הריבית כבר בספטמבר, ולו בשביל לעשות את הצעד הראשון ולבחון את השפעותיו על הכלכלה ועל השווקים (תוך ניסיון למתן ככל האפשר את ההשפעה). עם זאת, יש לצפות כי בפד ימתינו להתבהרות התמונה בגזרה היוונית לפני שיקבלו כל החלטה, בשל חוסר הרצון להכניס משתנה נוסף של אי ודאות לשווקים.
"לרגל חגיגות יום העצמאות שחל אתמול (4th of July) לא התקיים מסחר בארה"ב ביום שישי ופרסום נתוני התעסוקה הוקדם ליום חמישי. על פי הפרסום בחודש יוני נוספו לכלכלה 223,000 משרות, מעט מתחת לתחזית הקונצנזוס, בעוד נתוני התעסוקה של החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה ב- 60,000 משרות.
"שיעור האבטלה ירד בשתי עשיריות האחוז ל- 5.3% והתקרב לרמה שאותה מגדיר הפד כתעסוקה מלאה, בעוד בשיעור ההשתתפות חלה ירידה חדה של שלוש עשיריות האחוז לרמה של 62.6%. השכר נותר ללא שינוי, ושיעור השינוי בו ב- 12 החודשים האחרונים ירד בשלוש עשיריות האחוז ל – 2.0% בלבד.
"נתוני התעסוקה שפורסמו ביום חמישי מספקים מסרים סותרים ביחס למועד שבו צפויה הריבית לעלות: נמחד, הם מצביעים על גידול במספר המועסקים ועל ירידה בשיעור האבטלה, תוך ירידה מתמשכת במספרם של המיואשים (אלו שנמצאים מחוץ לשוק העבודה, התייאשו מלמצוא עבודה ובשל כך אינם נספרים כמובטלים), וירידה אף במשקלם של אלו המועסקים משרה חלקית והיו מעוניינים לעבוד במשרה מלאה", סיכמו ב"יצירות".