"ללא אירועים שליליים בגזרת הצמיחה או האינפלציה, הריבית תיוותר על כנה. את התחזקות השקל בנק ישראל ינסה למתן דרך התערבות אגרסיבית יותר בשוק המט"ח. כך או כך, בבנק ישראל רוצים להעלות את הריבית וממתינים (כמו עוד לא מעט בנקים מרכזיים אחרים בעולם) לפד שיתווה את הדרך. שיפועי העקומים בישראל לא מתמחרים מספיק את תרחיש העלאת הריבית והסיכון בחלקים הארוכים שלהם גבוה מדי" - כך עולה מהתייחסותו של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות להודעת הריבית מאתמול.
לדברי גרינפלד, "מי שעוקב אחר ההודעות והפירסומים של בנק ישראל בחודשים האחרונים לא אמור היה להיות כל כך מופתע מהודעת הריבית ומנאום הנגידה אתמול. זה כבר זמן רב שבנק ישראל עומד על כך שהוא אינו ממהר להרחיב פעם נוספת, בטח לא על ידי שימוש בכלי ’לא קונבנציונאלי’. לכן, נאום הנגידה אמש אמנם לא חידש דבר אך ייתכן שהפורום בו נאמרו הדברים איפשר לאסימון של השוק סוף סוף ליפול".
בהמשך מפרט גרינפלד את עיקרי ההודעה: "כפי שהערכנו, בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 0.1%. אולי זו ההתרגשות לקראת מסיבת העיתונאים ואולי זה סתם לקראת תחילת הקיץ אבל בהחלט ניתן לומר שמצב הרוח של הוועדה המוניטארית ממשיך להשתפר. אלו לא רק תחזיות חטיבת המחקר לאינפלציה ולריבית שהן הרבה יותר אופטימיות מאלו של השוק אלא בעיקר ההשלמה עם כך שהפעילות הכלכלית המקומית יכולה לתמוך בצמיחה במשק בזמן שהיצוא, ’המנוע של המשק’, נמצא בהאטה.
"זאת, בשילוב עם התחושה שבבנק ישראל מפנימים כי האפקטיביות של כלי הריבית על שוק המט"ח נשחקה ככל שהריבית ירדה, מביא אותנו להעריך שוב כי ללא הפתעות שליליות מהותיות, הריבית תוותר על כנה עד סוף השנה וכי השינוי הבא בריבית יהיה דווקא כלפי מעלה.
"מעבר לכך, מנאומה של הנגידה לאחר פרסום ההחלטה אפשר לקחת שתי נקודות עיקריות: 1. הפעלת כלים לא שגרתיים (כמו הרחבה כמותית או ריבית שלילית) נעשית בתנאים לא שגרתיים וזה לא המצב כרגע. לאור השיפור בצמיחה ובאינפלציה, הצורך בהרחבה לא שגרתית פחת (ואז הוסיפה פלוג שלעולם לא אומרים לעולם לא). 2. העלאת ריבית בארה"ב תתמוך בחזרה לסביבת ריביות נורמלית גם אצלנו. במילים אחרות, בנק ישראל רוצה להעלות את הריבית, הוא כרגע פשוט לא יכול.
"ההשפעה על השווקים: השווקים ירדו קלות מיד לאחר ההודעה אבל עברו לצניחה חופשית כאשר הנגידה ציינה שכרגע אפשר לשכוח מהרחבה או מריבית שלילית. ת"א 25 עבר מעליה של 0.7% לירידה של 0.38%. האג"ח הארוכות סיימו את היום בירידה של כאחוז. האירו והדולר צנחו בכ-1.5%.
"נקודות עיקריות מההודעה: מדד המחירים עלה במאי בהתאם לצפי. האינפלציה בשלושת החודשים האחרונים חזרה לתוואי שעקבי עם יעד האינפלציה של בנק ישראל כך שמבחינת סביבת המחירים, נראה שהחששות של בנק ישראל מתחילת השנה מתחילים להתפוגג.
"מכיוון שרוב החזאים מעריכים שהריבית תחל לעלות במחצית הראשונה של 2016, ממוצע התחזיות לריבית בעוד שנה הוא 0.3%. לעומת זאת, המק"מ לשנה נסחר עדיין ב-0.09%. מישהו פה טועה.
"בנוגע לפעילות הריאלית, בנק ישראל מציין כי הירידה החדה בייצוא הסחורות (5.6% באפריל-מאי) הושפעה בעיקר מהשביתה בכי"ל. בניטרול אירוע זה, הייצוא נותר יציב.
"תחזיות צמיחת הסחר העולמי של ה-OECD והבנק העולמי עודכנו כלפי מטה. העדכון בתחזיות נובע הן מהרבעון הראשון החלש בארה"ב אבל בעיקר מההאטה בסין. גם הנגידה נגעה בנקודה זו בנאומה וציינה כי שינויים מבניים בחלק מהמשקים המתעוררים (סין) מובילים לירידה בסחר העולמי ומכאן לפגיעה בייצוא הישראלי. פגיעה זו בייצוא היא כמובן אירוע חיצוני לישראל ולכן למדיניות בנק ישראל אין יכולת של ממש למתן אותה.
"השקל המשיך להתחזק (התחזק מול הסל ב-1%). התחזקות השקל מקשה גם היא על הייצוא הישראלי. בהודעה של חודש שעבר ציין בנק ישראל שהמגמה בשוק המט"ח עשויה להקשות על צמיחת הייצוא. חודש ועדכון של הלמ"ס לאחר מכן מסתבר שהפגיעה אכן הגיעה", סיכם גרינפלד.