איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות", טוענת בסקירה השבועית כי "סך ההשקעות של הישראלים בחו"ל עומד על כ-9.1 מיליארד דולרים". לדבריה, "גידור ההשקעות בחו"ל מבטל את ההשפעה של יציאת ההון לחו"ל על המטבע".
ניר מציינת כי השבוע התפרסם שברבעון הראשון של 2015 הסתכם העודף בחשבון השוטף ב- 2.9 מיליארד דולר, לעומת 2.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. "כשבוחנים את החשבון הפיננסי מגלים, כי סך ההשקעות בחו"ל של תושבי ישראל (כולל השקעות ישירות ואחרות) הסתכם ב- 9.1 מיליארד דולר, בעוד סך ההשקעות של תושבי החוץ בנכסים ישראליים הסתכם ב- 4.1 מיליארד דולר.
"הפער בין שתי תנועות פיננסיות אלו (תושבי ישראל בניכוי תושבי החוץ) מהווה ביקוש נטו למט"ח שעשוי היה לייצר לחצים לפיחות, אלא שחלק משמעותי מהגידול בהשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך בחו"ל מגודר, דבר שמבטל את ההשפעה על המטבע".
ניר מעריכה כי ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ללא שינוי: "מדד חודש מאי עלה בהתאם לציפיות ושיעור האינפלציה על פני השנה האחרונה ממשיך לטפס ומתקרב אל קו האפס. בציפיות האינפלציה נרשמה עליה בחודש האחרון, והביקוש לנדל"ן מתגבר לקראת המועד הקובע להעלאת מס הרכישה. בנוסף, ההידרדרות בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נעצרה לעת עתה. תומכים בהפחתת ריבית: עדכון קצב הצמיחה של המשק כלפי מטה ברבע הראשון של השנה, וההערכות לפיהן העלאת הריבית בארה"ב תידחה לדצמבר.
"ארה"ב: פרסום תחזיות הפד מצביע על התמתנות בקרב החברים בוועדה. ביום רביעי האחרון הודיע הפד כי בהתאם לתחזיות המוקדמות, הריבית המוניטרית תישאר על כנה. עוד הודיע הפד, כי מתוך 17 החברים המשתתפים בישיבה, 15 צופים כי הריבית תועלה עוד השנה, וכי החציון של התחזיות עודנו מצביע על 2 העלאות ריבית השנה. עם זאת, הפער בפד בין אלו המצדדים בשתי העלאות ריבית לבין אלו המצדדים באחת (או באי שינוי הריבית) הצטמצם מאד בשלושת החודשים האחרונים.
"קצב עליית הריבית צפוי להיות מתון בהשוואה לעבר (100 נ"ב ב- 2016 ו- 125 נ"ב ב- 2017) לעומת קצב של כ- 200 נ"ב ב- 2004. קצב עליית הריבית החזוי על ידי בכירי הפד עודכן כלפי מטה בכל אחד משלושת העדכונים האחרונים, ומעיד על צמצום הפער שהיה קיים בין ההערכות המתונות שנגזרו מהשוק, לבין הערכות הפד המקוריות (שהיו ניציות ביחס לשוק).
"הפד עדכן את תחזית הצמיחה ל- 2015 כלפי מטה ואת תחזית האבטלה כלפי מעלה. יש להניח, כי עדכון התחזיות נובע, בין היתר, מהתחזקות הדולר אך גם מהעלייה בתשואות האג"ח הארוכות, המרסנת את רמת הפעילות הכלכלית במשק, מייתרת במידה מסוימת את הצורך למהר ולהעלות את הריבית ומאפשרת למתן את קצב עליית הריבית הצפוי. אנו צופים עליית ריבית אחת השנה, כאשר המועד יקבע על פי הנתונים שיפורסמו בשלושת החודשים הקרובים. בהתבסס על נתוני המקרו הנוכחיים, אנו נותנים הסתברות גבוהה יותר לעליית ריבית בספטמבר", סיכמו ביצירות.