"סביבת האינפלציה נותרה ממותנת, אך כנראה שצפויה יציבות בריבית" - כך עולה מעדכון מאקרו שפרסמו הבוקר יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון.
בבית ההשקעות מציינים כי מדד חודש מאי עלה ב- 0.2% בדומה לתחזית המוקדמת שלהם. "באופן מעט מפתיע, לא היו סטיות של ממש בין התחזית ובין בפועל בסעיפי המדד השונים. הסעיפים העונתיים מעט קיזזו אחד את השני: סעיף הפירות והירקות עלה קצת מעל התחזית (3.9% לעומת 1.8%) שלנו וסעיף ההלבשה עלה מעט פחות".
להערכת הכלכלנים, מדד חודש יולי צפוי לעלות ב-0.1% ויושפע מעלייה עונתית חדה בסעיפי הדיור (0.7%) ונסיעות לחו"ל מחד, ומירידה עונתית חדה במחירי ההלבשה (8.5%-) מאידך. עוד העריכו כי האינפלציה שנה קדימה צפויה להגיע ל- 0.8% ותושפע בין היתר מהתייצבות במחירי הנפט; מעדכון שכר המינימום בחודש אפריל שמעלה את עלות העבודה ואת כוח הקנייה של הציבור; זחילה במחירי הדיור של 3.5% לשנה, בדומה לעלייה הצפויה בשכר הממוצע במשק שנה קדימה; המשך תחרותיות במשק.
בנוסף, המשך תחרותית מול החלופה של רכישות באינטרנט אשר לוחצת את המחירים של סעיפי מדד שונים כלפי מטה , כולל מוצרי הלבשה, ציוד לבית ועוד.
לדברי לידר, גורמי המאקרו, בהם שיפור במאזן התשלומים וההשקעות הריאליות, תומכים בהמשך ייסוף בשקל. כמו כן, ציינו בבית ההשקעות כי היצוא נפגע משקל חזק ומחולשה בסחר העולמי, התפתחות אשר תומכת בהמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה.
בהתייחסות לשוק הדיור, אמרו כי ברבעון ב’ צפויה ירידה מחודשת בהתחלות הבנייה על רקע אי וודאות לגבי עלייה חדה במס רכישה עבור משקיעים (דירה שנייה), זאת לפי המדיניות המוצהרת של שר האוצר החדש, משה כחלון.
"אין אנו חוששים מפגיעה באמינות הפיסקאלית בשנה הבאה", הוסיפו הכלכלנים. "שיפור בהכנסות ממסים מאפשר גידול מסוים בהוצאות הממשלה בלי להביא לעלייה ביחס חוב/תוצר. בנוסף, היקף הקיצוץ הנדרש לפי האוצר ובנק ישראל (כ- 8-10 מיליארד שקל) מוגזם, לפי הערכתנו. הערכה זו כוללת ירידה של 1.8% במגבלת ההוצאה הממשלתית (כ-5 מיליארד ₪) בגין הסטייה בין האינפלציה החזויה בשנת 2015 והאינפלציה בפועל. על רקע הגרעון הנמוך השנה, אין כל הגיון לריסון פיסקאלי כה חריף".
לגבי חו"ל, ציינו בלידר כי "בסך הכל הנתונים הכלכליים בארה"ב מצדיקים העלאת ריבית בחודש ספטמבר, אך אנו מעריכים שהפד יהיה מאד זהיר עם המשך תהליך העלאת הריבית (כנראה לא לפני 2016)".
בהתייחסות לשוק האג"ח, העריכו כי התשואות הארוכות בארה"ב תתייצבנה סביב רמה של 2.3%-2.5% בחודש הקרוב. "תיתכן תופעה של flight to safety אל אג"ח ארה"ב בשל חשש למשבר מתפתח סביב האפשרות של יציאתה של יוון מגוש היורו (או לפחות default בחוב לקרן המטבע). משמעות הדבר: לחץ לירידת תשואות בארה"ב ועליית תשואות במדינות החלשות באירופה", הוסיפו.
לדברי לידר, "פרמיית הסיכון השלילית בשוק האג"ח הישראלי מוצדקת על רקע הציפייה שלנו שבנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית (לא לפני 2016), זאת על רקע סביבת אינפלציה נמוכה (נמוכה מיעד האינפלציה), ושאיפה לשמור על שקל תחרותי. גרעון נמוך יחסית השנה של פחות מ- 2.5% תוצר צפוי להביא לשמירה על היקף גיוס נמוך עד סוף השנה".