"החודשים האחרונים מאופיינים באי וודאות גבוהה יחסית בנוגע להחלטות הריבית של בנק ישראל. על אף העובדה ששמרבית החזאים העריכו כי רמת הריבית תישאר ללא שינוי, החשש כי ’אולי בכל זאת יחליטו להפתיע’ אפף את האוויר גם בהחלטה הנוכחית. תחושה זו ניכרה במיוחד מתשואות המק"מ ומהתחזקות הדולר שהתקבלו בשעות שלפני ההחלטה". כך ציינו היום אביתר בן דוד ויניב חברון ממחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס נשואה, בתגובה להותרת ריבית יוני ללא שינוי ברמה של 0.1%.
השניים טוענים כי "מהחלטת הריבית הנוכחית עולה כי הטריגר להותרת הריבית על כנה הוא השיפור בנתוני האינפלציה ובנתוני הציפיות לאינפלציה אשר רשמו שיפור בהשוואה לחודש הקודם. לראשונה מזה תקופה יכלו בבנק לציין כי שיעור האינפלציה, שהתקבל בחודש אפריל, היה גבוה מתחזיות החזאים ובחרו להדגיש את היותה של הירידה במחירי האנרגיה במהלך השנה האחרונה במשקולת על המדד הכללי.
"למרות העובדה שחלק לא מבוטל מהאינפלציה שהתקבלה בחודש אפריל שויכה לסעיפי הירקות והפירות וההלבשה וההנעלה התנודתיים, נראה כי בבנק היו מרוצים מהעובדה שהאינפלציה שהתקבלה הפתיעה לטובה והתעלמו מהירידה בסעיף הדיור, אשר היווה במהלך השנה החולפת את העוגן החיובי לאינפלציה שהתקבלה.
"זאת ועוד, נראה כי בבנק שבעי רצון גם מהשיפור בציפיות האינפלציה משוק ההון אל סביבת היעד התחתון של יעד יציבות המחירים. כף המאוזנים נתמכת בשער החליפין - בסקירותינו השונות חזרנו והדגשנו כי האינדיקטור המרכזי לבחינת שאלת הורדת הריבית הוא שערו של סל המטבעות מול השקל.
"במהלך החודש האחרון, רבים סברו כי התחזקותו של השקל מול הדולר (1.3%) תהווה טריגר מספק להורדת ריבית. אנו חזרנו וטענו כי המפתח להערכתנו הוא שערו של הסל, אשר בתמיכת התחזקות שער האירו (1.3%) נותר ללא שינוי במהלך החודש החולף. הודעת הריבית הנוכחית מחזקת את הערכתנו כי שערו של הסל היה ונותר הגורם המכריע הנבחן על ידי מקבלי ההחלטות בבנק.
"ביום שישי האחרון סגר הסל ברמה של 81.9, אמנם רמה נמוכה, אך כבר חזינו השנה ברמות נמוכות יותר. נזכיר כי ערב הורדת ריבית חודש מרץ, עמד שערו של הסל על רמה של 81.4, כאשר במקביל ירד מדד המחירים לצרכן ב-1.6% בשני החודשים שקדמו להחלטה. גם בהחלטה הנוכחית בחרו בבנק ישראל להדגיש את חשיבותו של שערו של השקל מול הסל כאשר טענו כי המשך הייסוף של השקל (3.7% מתחילת השנה) עשוי להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
"יש לציין כי המגזר הסחיר אגב מהווה גם כך משקולת על המדד הכללי ב-12 החודשים האחרונים (הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב- 1.6% ב-12 החודשים האחרונים), כך שברור מדוע בבנק יעדיפו לתמוך בו.
"נחזור ונדגיש - אנו מעריכים כי רק ירידה של סל המטבעות אל רמה של 80 ומטה תביא את מקבלי ההחלטות בבנק ישראל לקחת ’את הצעד הנוסף’ ולמצות את כלי הריבית עד תום", הוסיפו באקסלנס.
מה לגבי העתיד? בן דוד וחברון מונים את ההתפתחויות שמעבר לים שיתנו את הטון: "ההאטה המחודשת שנצפתה בחודשים האחרונים בפעילות הכלכלית בארה"ב הפכה חלק מהמשקיעים לפסימיים יותר בכל הנוגע להמשך ההתאוששות של הכלכלה העולמית, ושל הכלכלה האמריקאית בפרט. נושא זה בולט במיוחד כמובן בכל הנוגע לשיח סביב הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב, אשר בשלושת החודשים האחרונים השתנו תכופות, והעריכו כי מועד ההעלאה יתאחר.
"בנוסף, גם ההרחבה הכמותית בגוש האירו, אשר החלה בחודש מרץ האחרון, מביאה להערכה כי הריבית שם לא תעלה בשנתיים וחצי הקרובות לפחות. סביבת הריבית הנמוכה ברחבי העולם תמכה בחודשים האחרונים בגל הורדות ריבית במדינות רבות, במה שמכונה ’מלחמת המטבעות’ העולמית, כאשר כל מדינה מנסה להחליש את המטבע המקומי על חשבון סל המטבעות שמולו.
"בישראל אנו צופים במגמה דומה. זו גם הסיבה לכך שבבנק ישראל מייחסים להערכתנו משמעות כה גדולה לשערו של הסל מול השקל. אם בחודשים האחרונים תלינו את המפתח להתפתחויות בשווקים בשוק האירופי, נכון לנקודה הנוכחית אנו מעריכים כי בחודשים הקרובים השוק האמריקאי צפוי לחזור אל מרכז הבמה ולתת את הטון, בייחוד בכל הנוגע לשימוש בכלי הריבית ברחבי העולם.
"מרבית החזאים מעריכים כיום כי העלאת הריבית הראשונה בארה"ב תתרחש לכל המוקדם בחודש דצמבר. להערכתנו, פרוטוקול החלטת ריבית הפד ונאומה של ילן שפורסמו בשבוע שעבר מחזקים את ההערכה כי הריבית בארה"ב תעלה לראשונה עוד השנה (להערכתנו בחודש ספטמבר). פרוטוקול החלטת הריבית חשף כי חלק (מצומצם אמנם) מחברי הוועדה המוניטרית של הפד מעריכים כי בתקופה הקרובה צפוי שיפור משמעותי בזרם הנתונים הכלכליים אשר יאפשר העלאת ריבית כבר בחודש יוני הקרוב.
"מדברי הנגידה השבוע עולה כי גם היא מעריכה שהנתונים הכלכליים צפויים להשתפר בצורה משמעותית. בולטת במיוחד היתה התייחסותה לירידה במחירי האנרגיה, אשר לטענתה, על אף העובדה שכיום הם מביאים לפגיעה בכלכלה האמריקאית, התועלת מירידתם גדולה מהפגיעה לה הם גורמים.
"רק נזכיר בהקשר זה כי לירידה במחירי האנרגיה היה חלק לא מבוטל בהאטה הכלכלית שנצפתה ברבעון ה-1 של השנה - ירידה חדה בהשקעות ועלייה חדה במספר המפוטרים בסקטור האנרגיה (כ-50 אלף מפוטרים נכון לחודש אפריל).
"עוד הוסיפה ילן בנאומה כי בשל העובדה שמדיניות מוניטרית משפיעה בפיגור על מצבה של כלכלה, המתנה לכך שהיעדים הכלכליים יושגו במלואם (אינפלציה ושכר) עשויה להביא לצמיחה כלכלית מהירה מדי (דבר שעשוי לגרור העלאות ריבית מהירות מדי).
"נראה כי גם בפד מעריכים כי קרבה השעה להעלאת ריבית ראשונה מזה קרוב לעשור. גם אנו מעריכים כי בחודשים הקרובים צפוי שיפור משמעותי בנתוני המאקרו בארה"ב. להערכתנו, ככל שרצף הנתונים יהיה חזק יותר, כך יפנימו בשוק, שהריבית צפויה לעלות כבר השנה. נוסיף לשיפור בנתונים הכלכליים בארה"ב גם שיפור בנתונים בגוש האירו ונקבל עליית תשואות מקבילה הן בארה"ב והן באירופה. עליית התשואות צפויה להערכתנו לתמוך בהיחלשות של שער החליפין המקומי, ולהביא לכך שרמת הריבית בישראל תישאר על כנה", סיכמו באקסלנס.