בתי ההשקעות ממשיכים להגיב על החלטת בנק ישראל, להותיר את ריבית חודש יוני ללא שינוי. תגובתו של ברק גרשוני, מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות: "החלטת הריבית – No News". לדברי גרשוני, "אין חדשות בהודעת הריבית ה תמונה היא כפי שכולנו טוענים – מעורבת. גם בנק ישראל סבור כך, ולפיכך אין באמת מקום לשינוי בריבית. התמונה המקומית הינה דווקא של צמיחה חיובית עם צמיחה בריאה בצריכה, אך עם פוטנציאל שלילי מכיוון פעילות היצוא המושפעת משערי החליפין.
"נראה כי גם בנק ישראל מחכה להתפתחויות מעבר לים, בעיקר בארה"ב, כדי לראות האם האינדיקטורים הכלכליים בארה"ב ברבעון השני של השנה יצדיקו העלאת ריבית ראשונה בארה"ב שעשויה לשמש טריגר לשינוי כיוון אצלנו. כמו שזה נראה, לבנק ישראל לא תהיה סיבה לשנות את הריבית לפחות עד ספטמבר", הוסיף גרשוני.
מתגובתה של איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות ’יצירות’, עולה כי "בנק ישראל בחר שלא להפחית את הריבית בעקבות מדד חודש אפריל, העדר השינוי בגזרת המט"ח מאז ההחלטה האחרונה, הצפי שהחולשה בפעילות הכלכלית העולמית הינה זמנית, ועליה קלה בציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים.
"בסופו של דבר, כל החלטה שהייתה יוצאת היום משולחן הועדה המוניטרית, גם להותיר את הריבית על כנה וגם להפחיתה, ניתן היה לנמק: או שהמדד האחרון היה גבוה מהצפוי, או שהמדד ללא הגורמים הזמניים (פירות וירקות) היה נמוך מידי; או ששיעור האבטלה מוסיף לרדת, או שנתוני סחר החוץ הידרדרו מאד; או ששער השקל/סל גבוה במחצית האחוז מרמתו במועד שבה הופחתה הריבית לאחרונה, או שרק יום קודם לכן (ביום חמישי) הוא נשק לרמת השפל", סיכמה ניר.
עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי מחלקת מחקר: "בהתייחס לשיקולי בנק ישראל הותרת שיעור הריבית במשק על כנה נבעה בעיקר משני גורמים להלן: רמת המחירים במשק כאשר מדד אפריל רשם קריאה בטווח העליון של התחזיות (0.6%) ולמעשה, תרם לחזרתן של הציפיות האינפלציוניות אל טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל. חשוב לומר כי ההתנהלות של בנק ישראל באשר לתגובה לסדרת המדדים האחרונה הייתה נכונה בדיעבד. בנק ישראל ניטרל למעשה את ההשפעה החד פעמית של ירידת המחירים ופעל בהתאם, באחריות ובכובד ראש. הגורם השני הינו שער החליפין של השקל מול הסל. מדד זה שמר על רמתו מאז הפחתת הריבית האחרונה בחודש פברואר (בסביבות 81.5 נקודות) וסביבה זו כנראה נוחה לבנק ישראל.
"בבחינת הגורמים הריאליים במשק, ניתן לציין את שיעור האבטלה שירד בחודש אפריל לרמה של 4.9% (מה שתומך בהותרת הריבית על כנה), מנגד נתוני הייצוא שפורסמו על ידי הלמ"ס עולה כי בחודשים פברואר –אפריל חלה ירידה של 13.1%. בחודש אפריל ייצוא הסחורות הסתכם ב – 15.7 מיליארד ₪ וכתוצאה מכך הגדיל את הגירעון בחשבון המסחרי בהיקף של 2.7 מיליארד ₪. מתחילת השנה הגירעון בחשבון המסחרי של ישראל (ייצוא פחות ייבוא) הסתכם ב – 7.7 מיליארד ₪".
בשורה התחתונה, אמרו באינפיניטי כי "בבחינת מכלול הגורמים במשק הישראלי, הן הנומינאליים והן הריאליים אנו סבורים כי בנק ישראל פועל נכון בשלב הנוכחי".