"מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב-0.6%, ברף העליון של הציפיות ומעט גבוה מהצפי שלנו, שעמד על עלייה של 0.5%. ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן ב -0.5%, שיפור לעומת ערך המדד ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש מרץ (1.0%-), אך עדיין עמוק מתחת לרף התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל". כך אומר היום (א’) אביתר בן דוד ממחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס נשואה, בהסבר מדד אפריל ותחזיות.
לדברי בן דוד, העונתיות חזרה, אבל הרבה בזכות הפירות והירקות: "לראשונה מזה תקופה ארוכה הפתיע מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה, גם אם לא בצורה משמעותית. בניגוד לשנה שעברה, בזמנו התקבל כי בחודש אפריל עלו המחירים ב- 0.1% בלבד, השנה שיעור העלייה שהתקבל תאם את העונתיות הגבוהה בה החודש מתאפיין, מה שעשוי למתן במעט את החששות מפני רצף מדדים מאכזבים בחודשי האביב, בדומה למגמה שנחזתה בשנה שעברה.
"חג הפסח וחג העצמאות שהתקיימו השנה בחודש אפריל, סיפקו רוח גבית למדד ותרמו לעליית המחירים הרוחבית, שבאה לידי ביטוי בעלייה בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) (0.2%), החינוך, התרבות והבידור (0.9%) וההוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ.
"למרות העונתיות שהצליחה לבוא לידי ביטוי החודש ולמרות ההפתעה לחיוב במדד, אנחנו עדיין מתקשים למצוא סימנים של האצה באינפלציה המקומית. יותר מ-0.25% מהעלייה במדד הושגו בזכות עלייה חדה במחירי הפירות והירקות, עלייה שתקוזז בחודשים הקרובים עם הצניחה עונתית במחירים. מעולם לא התרשמנו מעלייה או ירידה חדה במחירי פירות וירקות וגם לא נעשה כך עכשיו.
"באופן מפתיע הדיור לא השפיע - סעיף הדיור הפתיע לרעה וירד ב-0.1%, בניגוד לעונתיות החיובית המאפיינת אותו בחודש אפריל, אחרי שבחודש שעבר הצליח הסעיף להפתיע לטובה ולקזז חלק משיעורי עליית מחירי השכירויות שעלו באיטיות בחודשים האחרונים. למרות שסעיף הדיור מאכזב בינתיים, אנחנו נשארים אופטימיים לגבי המשך עלייה בסעיף הדיור שכן לפחות בינתיים המחירים ממשיכים לעלות מדי חודש, והמתאם בין מחירי הדיור למחירי השכירויות אמנם מופיע לעיתים בפיגור אבל הוא עדיין גבוה יחסית.
"הרבה היה תלוי במחירי הנפט והדולר - כפי שציינו מוקדם יותר, עדיין אין סימנים משמעותיים לאינפלציה בישראל. עם זאת וכפי שאנחנו מציינים מדי שבוע, האינפלציה בישראל תושפע לחיוב - כמו בהרבה מקומות נוספים בעולם - מהדולר וממחיר חבית נפט. נכון להיום, מחיר חבית נפט טקסני נסחר בסביבה של 58-61 דולר לחבית, קרוב מאוד להערכות שלנו שניתנו בתחילת השנה: ’מחיר חבית נפט יחזור להיסחר בסביבה של $65-70 עד סוף השנה’.
"את הסיבה העיקרית לתחזיות האינפלציה הגבוהות שלנו ביחס לתחזיות השוק תירצנו כל הזמן בהתחזקות צפויה של מחירי הנפט והדולר מול השקל. עם זאת, יש לזכור כי עדיין קיימים גורמים שעשויים להחזיר את מחיר הנפט אל מגמת הירידה (הסכם עם אירן, הגדלת תפוקה מצד מדינות OPEC). צלילה מחודשת של הנפט בהחלט אפשרית אבל להערכתנו שוב תהיה זמנית ואף קצרה יותר מהקודמת.
"סוף עידן דפלציה בישראל? ככלל, יש לשים לב שרובן המכריע של ירידות המחירים שהתקבלו עד לחודש פברואר נבעו מגורמים אקסוגניים (ירידה במחירי המים, החשמל והנפט). ירידות מחירים אלה, במקביל לדפלציה שהתקבלה בשנת 2014, הכניסה את המשקיעים לאווירת ’אין- אינפלציה’ חזקה מדי לטעמנו. אמנם הסיכונים לירידת מחירים עדיין קיימים (מחירי מזון, סעיף התקשורת), אך להערכתנו ב-12 החודשים הבאים טעמי המשקיעים ישתנו מעט.
"מדד חודש מאי צפוי לעלות ב-0.3%, ולהמשיך את מגמת שיעורי העלייה החיוביים שהתקבלו בחודשיים האחרונים. עליית מחיר הדלק לצד עליות עונתיות במחירי החינוך, התרבות והבידור ובסעיף הדיור צפויות לתמוך חיובית במדד הכללי. לגבי סעיף הדיור - ייתכן וזה יתקן כלפי מעלה, לאור הירידה הקלה שרשם - במפתיע יש לומר - בחודש אפריל, ולאור המשך העלייה במדד מחירי הדיור המתואם חיובית עם מחירי השכירות. חג השבועות, הנחגג במהלך החודש, עשוי להשפיע לחיוב אף הוא, כאשר יתמוך להערכתנו בצורה חיובית בסעיף המזון (עשוי לתמוך בכך שתתקבל ירידה קלה בלבד בסעיף זה, אם בכלל).
"ומה יאמרו בבנק ישראל? אמנם מדד אפריל עשוי לספק מעט שקט לכאב הראש של בנק ישראל, אבל לא יותר מדי. המפתח למדיניות הריבית של בנק ישראל להערכתנו נמצא בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, ולמרות ששיפור בציפיות האינפלציה בהחלט יכול לדחות מדיניות מרחיבה, להערכתנו הכל יהיה תלוי בהתנהגות של שער החליפין.
"עליית התשואות באירופה תומכת בהתחזקות של האירו בעולם וגם מול השקל. הדולר לעומת זאת כמובן נחלש. בנתיים לפחות בנק ישראל יעקוב אחר השער נומנלי האפקטיבי ואם האחרון ייחלש לרמה של 80 ומטה, אנחנו מצפים שבנק ישראל יפעל עם הרחבה נוספת. במידה והשער יצליח לשמור על יציבות בחודשים הבאים בהחלט ייתכן מצב שבו שער הסל יתחזק מול השקל בעקבות עליית תשואות באירופה ובארה"ב ובמידה ויגיע לרמות של 83-84 – אפשר לשכוח מהפחתת ריבית נוספת בישראל".