"האפשרות להעלאת הריבית ביוני ירדה באופן סופי מהשולחן בעקבות דוח התעסוקה" - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות.
לדברי גרינפלד, "דו"ח התעסוקה של חודש אפריל מזכיר קצת את משחקה של ריאל מדריד אמש, לא חלש אך גם לא חזק מספיק על מנת לייצר תחושה של ודאות לגבי המשך השיפור בכלכלה האמריקאית. אם יש מסקנה אחת ברורה שאפשר להסיק מהדו"ח הרי היא שהאפשרות להעלאת הריבית ביוני ירדה באופן סופי מהשולחן. בהתאם, המשקיעים שיכלו לקחת את הדו"ח לכל כיוון שרצו, בחרו בכיוון שתומך בעליות בשוקי המניות והאג"ח. יתכן ובמקרה שהדו"ח היה מתפרסם לפני שלושה שבועות, כשהתשואות הארוכות נמוכות ב-30 נ"ב מרמתן ביום שישי התגובה של השווקים הייתה דווקא עליית תשואות אבל כידוע, התזמון הוא הכל".
הרכיב הסולידי: "על פניו, שבועות לא קלים עוברים על שוק האג"ח העולמי. מצד שני, חשוב לזכור שמדובר על אותו השוק שרשם בארבעת החודשים הראשונים של השנה תשואות פנומנליות. מי שקנה אג"ח גרמנית ל-10 שנים בתשואה של 0.07% הפסיד, הרבה, אבל עבור רוב המשקיעים הרכיב הממשלתי עדיין בטריטוריה החיובית. בהתחשב בהתנהלות השווקים בחודשים שלפני כן אין מה להתפלא על עליית התשואות המהירה. כאשר הרציונל העיקרי לרכישת ני"ע כלשהו, ובעיקר אג"ח, הוא עשיית רווח מהיר לפני שהתשואות עולות חזרה לרמתן הטבעית הרי שכאשר הנפילה מגיעה היא בדרך כלל מהירה מאוד.
"ללא קשר להערכות לציפיות ותחזיות לגבי רמת התשואות בעתיד, התנודתיות הגבוהה כשלעצמה פוגעת באטרקטיביות ההשקעה בחלקים הארוכים של העקומים. נכון, כולנו משקיעים לטווח ארוך אך הרי בסופו של דבר יש סיבה לכך שאנו מסכימים להחזיק נכסים הנחשבים סולידיים ולוותר באופן מודע על תשואה גבוהה יותר. אם הנכס הסולידי מתנהג כמו הנכסים הפחות סולידיים אזי כדאיות ההשקעה בו יורדת.
"ומה הלאה? ראשית חשוב להבהיר שתואר ’הבנצ’מארק לשוק האג"ח העולמי’ עבר מארה"ב לגרמניה. אמנם סוגיית העלאת הריבית בארה"ב היא מהותית אבל מכיוון שהפערים בין האג"ח האמריקאיות לאלו הגרמניות כל כך גדול, התשואות בארה"ב יתקשו לעלות באופן מהותי גם אם הפד יעלה ריבית. לכן, יש לבחון קודם כל לאן הולכות התשואות בגרמניה.
"מעבר לגורמים הזמניים שהביאו לעליית התשואות בשבועות האחרונים (הרגיעה היחסית בדרמה היוונית, עליית מחיר הנפט והציפיות האינפלציוניות ו’מכירת החדשות’ של ההרחבה הכמותית), הכלכלה האירופית אינה תומכת בעלייה משמעותית נוספת של התשואות בגרמניה. הסביבה הדמוגרפית, הקשיים המבניים בשוק העבודה ותהליך הפחתת המינופים שעדיין בעיצומו תומכים כולם בריבית ריאלית שלילית בגוש האירו לעוד שנים ארוכות. אם נוסיף לכך גם את רכישות האג"ח של הבנק המרכזי הרי שבהסתכלות כלכלית לטווח בינוני-ארוך, התשואות בגרמניה צפויות להיוותר נמוכות מ-1% עוד זמן רב.
"לכן, גם בארה"ב אנו מעריכים כי הפוטנציאל לעליית תשואות משמעותית הוא נמוך. האם המשמעות היא שכדאי לשבת במח"מ ארוך? ממש לא. גם לאחר עליית התשואות של השבועות האחרונים פערי התשואות בין החלקים הארוכים של העקומים לאמצע העקום בגרמניה ובארה"ב עדיין נמוכים (49 ו-66 נ"ב, בהתאמה). פערים אלו לא מצדיקים את ההשקעה בחלק הארוך ולו בשל הסיכוי שאנו טועים (זה לא נשמע סביר, אנחנו יודעים, אבל יש סיכוי כזה) והצמיחה תהיה מהירה יותר/האינפלציה תפתיע כלפי מעלה/ה-ECB יעשה יפן ויחליט להנזיל את כל החובות של ממשלות גוש האירו)", סיכמו בפסגות.