"באג"ח הממשלתי, נמשכים הביצועים העודפים של צמודי המדד. אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת לפחות בין האפיקים, תוך מתן עדיפות קלה להשקעה בצמודי המדד. ככלל, תנאי הרקע להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי ממשיכים להיות חיוביים, אם כי מהלך רווחי ההון נראה כקרוב למיצוי". כך עולה מסקירה שבועית של התפתחויות מקרו כלכליות והשוק הסולידי מאת דודי רזניק, מנהל מחקר אגרות חוב בלאומי שוקי הון.
רזניק ממשיך להמליץ על מח"מ של כ-5 שנים תוך החזקה סינתטית של המח"מ, וכן על מח"מ אחזקות ארוך יותר בצמודי המדד. לדבריו, תלילות העקומים ממשיכה להיות ברמות הנמוכות ולא צפויה לעלות. בשוק המק"מ וריביות התל בור, עדיין מגולמת להערכתו הסתברות להורדת ריבית נוספת.
לגבי האג"ח הקונצרני, אומרים בלאומי כי האתנחתא שלקח השוק הראשוני הביאו לעליות שערים נאות השבוע במרבית המדדים. עדכון מדדי התל בונד הביא לירידה טכנית במרווח הגלום במדדי התל בונד 20 ו-40, זאת בשל יציאת איגרות החוב של אפריקה ישראל.
עוד ציינו הכלכלנים כי בדומה לאפיק הממשלתי, נמשכים ביצועי החסר של מדד התל בונד בריבית משתנה. "במספר איגרות חוב צמודות מדד שהונפקו לאחרונה, המדד הידוע ירד משמעותית מתחת למדד הבסיס כך שלמעשה ההגנה המדדית בהן הינה חלקית עד לחזרת המדד לרמה של מדד הבסיס", הוסיפו.
מעיקרי הדברים בתחום המקרו, עולה כי "מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ היה נמוך במעט מאמצע טווח התחזיות ומסמן את התחלת החזרה של סביבת האינפלציה לעבר תחום יעד יציבות המחירים. תהליך זה צפוי להיות איטי ולהימשך לאורך כל השנה הנוכחית.
"נמשכות מגמות העלייה במחירי הדיור והירידה במחירי המזון. קצב העלייה של מחירי השכירות מתכנס לקצב העלייה במחירי הדירות. המדדים הקרובים צפויים להיות חיוביים בהובלת עליות במחירי הדיור, העלייה במחיר הנפט ועליות עונתיות במספר סעיפים.
"הממשלה הנכנסת תפגוש מציאות תקציבית מעודדת, כאשר נמשכת העלייה בגביית מסים והגרעון יורד. דרגות החופש במדיניות הכלכלית צפויות להיות גבוהות יחסית, אך האתגרים גדולים לא פחות - בפרט בגיבוש מדיניות הרכב הוצאות אמינה שתענה על צרכי המשק. לא די להתמקד ביעד הגירעון, ויש צורך לרדת לפרטי פרטים בכל הקשור ליעדים הפרטניים לביצוע על ידי הממשלה בתחומים השונים – חינוך, בריאות, רווחה, תשתית, ביטחון ועוד.
"לעת עתה, מרבית הגורמים תומכים ביציבות בריבית בנק ישראל, ובהם העלייה המחודשת בסביבת האינפלציה, חזרת המשק לרמת פעילות טרום הלחימה בדרום, ושיעור אבטלה נמוך במיוחד. הכוחות הפועלים למניעת היחלשות השקל נמשכים, ובעיקר העודף בחשבון השוטף והמשך כניסת משקיעים זרים להשקעות אסטרטגיות בישראל.
"התחזקות השקל הינו הגורם העיקרי העשוי להביא את בנק ישראל להרחבה מוניטארית נוספת. הקולות העולים מהפד אינם אחידים בכל הקשור למדיניות המוניטארית העתידית. עדיין לא ברור מתי תעלה הריבית השנה, זאת לאור הנתונים האחרונים", סיכמו בלאומי שוקי הון.