"בנק ישראל מותיר את הריבית לחודש אפריל ברמה של 0.1% ומצנן את ההתלהבות של המשקיעים" - זו כותרתה של סקירה מבית אקסלנס, המתייחסת להחלטת הריבית מתאמול.
אביתר בן דוד ויניב חברון ממחלקת מחקר ואסטרטגיה בבית ההשקעות שואלים בסקירה האם בבנק ישראל קיבלו רגליים קרות. "בניגוד להודעת ריבית חודש מרץ שהיתה יונית במיוחד, בהודעת הריבית לחודש אפריל החליטו בבנק ישראל לצנן את ציפיות המשקיעים ולקחת שני צעדים אחורה, בעיקר ביחסם כלפי הצורך בהמשך הפיחות בשער השקל.
"אמנם, פיחות שערו של השקל עודנו עומד בראש מעייניהם של מקבלי ההחלטות בבנק, אך נראה כי תגובת המשקיעים ביום חמישי וביום ראשון לאפשרות של ריבית שלילית ואולי אף הרחבה כמותית בהמשך, הכניסו את אנשי הבנק ללחץ".
ריבית שלילית, צורך בפיחות, חשש מפגיעה בייצוא פשוט - הוסרו מההודעה: "רק אתמול פרסמנו קטעים מההודעה הקודמת, המאותתים בבירור כי הורדת הריבית האחרונה נעשתה כדי להשיג את הפיחות המיוחל וכי בבנק מצדיקים שימוש בריבית שלילית כדי להחליש את המטבע כפי שעשו במדינות נוספות בעולם.
"בהודעה הנוכחית, לא ניתן כל אזכור העוסק בשימוש בריביות שליליות בעולם מתוך רצון למנוע התחזקות של המטבע המקומי, וגם לא כדי להתמודד עם האינפלציה הנמוכה למרות שישראל מצויה היום עמוק בדפלציה. בהקשר של האינפלציה, בבנק בחרו להתעלם הפעם ממדד חודש פברואר, שירד ב-0.7%, הרבה מתחת לציפיות הקונצנזוס, זאת לעומת דגש נרחב בהודעה הקודמת ששמו על מדד חודש ינואר שהפתיע לרעה.
"עוד בהקשר היחס כלפי שער החליפין, ובניגוד לנאמר בהחלטה הקודמת, בבנק החליטו שלא להתייחס להשפעותיו השליליות של התיסוף על היצוא ועל מוצרי היבוא, זאת על אף פרסום הנתון שדיווח על ירידה ביצוא בין החודשים דצמבר- פברואר - ועל אף המשך הירידה במדד המחירים לצרכן.
"נציין שאפילו נתון האינפלציה הנמוך שהתקבל בחודש פברואר לא הוזכר כאחד מהגורמים העיקריים להחלטה, בניגוד להודעת הריבית לחודש מרץ אז הבליטו את המדד הנמוך שפורסם לחודש ינואר", הוסיפו באקסלנס.
המלכוד של בנק ישראל: חברון ובן דוד מציינים כי "לבנק ישראל לא היתה ברירה - ואנחנו לא מתכוונים לכך שהריבית נותרה במקום, אלא להודעה הצוננת לעומת זו הקודמת. אמנם ריבית שלילית להערכתנו עומדת על הפרק, ולפי דפוס פעולותיו בשנה האחרונה אנחנו מניחים ששע"ח הוא עדיין המניע העיקרי למדיניות המוניטרית.
"הבעיה של הבנק הוא יצירת הציפיות הגבוהות, שלא נותרו בעקבות הערכה HSBC (אלה שחושבים כך פשוט הוזים), אלא בעקבות ההודעה המאוד יונית ומאוד מכוונת לשע"ח מחודש שעבר וכמובן פעולותיו של הבנק המרכזי בשנתיים האחרונות שכוונו בעיקר להשגת פיחות תוך התעלמות מוחלטת מהסיכונים בשוק הדיור והאשראי.
"במידה שהבנק היה מוריד את הריבית לשלילית, הוא היה יוצר ציפיות של עוד, ציפיות להרחבה כמותית שהרי כיצד ניתן להחליש את המטבע אם גם ריבית שלילית לא עוזרת. מנגד, הרחבה כמותית תוריד את תשואות האג"ח הארוכות בחדות, אפילו הציפיות יעשו את העבודה, מה שרק יפמפם עוד יותר את המחירים בשוק הנדל"ן ואת התמחורים בשוק האשראי".
החטא ועונשו: לדברי בן דוד וחברון, עבודה על ציפיות השוק היא חלק מהתפקיד של בנק ישראל. "עבודה מאומצת מדי עשויה לצאת מכלל שליטה, וזה מה שקרה הפעם. העונש יהיה כמובן תיסוף חד של השקל ועליית תשואות בשוק המקומי בעקבות האכזבה מבנק ישראל.
"עם פרסום ההודעה, השקל התחזק בצורה משמעותית ביותר, עם תיסוף של כ-1% מול הדולר (גם בזכות התחזקות של הדולר בעולם). להערכתנו, מגמה זו תימשך גם בימים הקרובים, לגבי ההמשך, הרבה תלוי בהתפתחויות מעבר לים".
באקסלנס מזכירים כי בנוסף להודעת הריבית פירסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל את הערותיה כמדי רבעון. בחטיבת המחקר מעריכים כי הריבית תישאר נמוכה כדי "לתמוך בפעילות ובחזרת האינפלציה את סביבתו של מרכז היעד". באקסלנס אומרים כי "גם שם עדיין לא התרגלו שבנק ישראל מותיר את הריבית נמוכה ואף עשוי להוריד אותה כדי להשיג את הפיחות המיוחל לפחות ע"פ הודעת הריבית הקודמת של בנק ישראל".