סקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, עוסקת בשער החליפין אירו/דולר והשפעותיו. לדברי גרינפלד, "הסיפור המרכזי שמשפיע על השווקים הפיננסיים בשבועיים האחרונים הוא שוק המט"ח - וליתר דיוק, שע"ח אירו/דולר. אם בתחילת פברואר היה נראה כי השווקים מעריכים ששע"ח אירו/דולר של 1.14-1.13 מגלם כבר את העלאת הריבית בארה"ב ואת ההרחבה הכמותית באירופה הרי שהשבועיים האחרונים מלמדים (שוב) שבכל הנוגע לשוק המט"ח, הודאות היחידה היא חוסר הודאות".
גרינפלד מוסיף כי "נתוני התעסוקה החזקים והתגברות ההערכות לכך שהפד יעלה ריבית כבר השנה חזרו לחזק את הדולר בעוד כניסתה לתוקף של ההרחבה הכמותית הובילה להיחלשות האירו. שילוב שתי מגמות אלו הביאו את שער החליפין להיסחר ב-1.05, שפל של 12 שנים. בנוסף, סביבת התשואות הנמוכה באירופה (ראה גרף מטה) מבריחה משקיעים גלובאליים לשוק האג"ח האמריקאי ומשפיעה גם היא על שע"ח אירו/דולר.
"להיחלשות האירו והתחזקות הדולר יש השפעות ישירות על מדדי המניות בעולם. באירופה, המדדים רושמים עליות מרשימות מתחילת השנה ובעיקר במדדים עליהם השפעת האירו החלש היא מהותית יותר כמו הדאקס (עלה ב-21.4%) וה-MIB האיטלקי (עלה ב-19.5%). עם זאת, חשוב לציין כי באופן טבעי, מונחי מטבע אחיד הפער בין ארה"ב לאירופה מצטמצם באופן משמעותי. מתחילת השנה עלה היורוסטוקס 600 ב-0.9% בלבד במונחים דולריים בעוד ה-S&P 500 ירד בשיעור דומה. אם נחליט שה-31 לדצמבר הוא לא תאריך בעל משמעות קוסמית ייחודית ונבחן את ביצועי המדדים ב-12 החודשים האחרונים הרי שה-S&P 500 הפגין תשואה עודפת משמעותית של 13.5% לעומת 4.4%- ביורוסטוקס 600.
"ומה הלאה? תחזית לשע"ח אירו/דולר איננו נותנים. יחד עם זאת, גם במידה ומגמת היחלשות האירו מול הדולר תמשך, לא בטוח בכלל שהמגמות בשוקי המניות העולמיים תמשכנה גם הן. היסטורית יש אמנם קשר שלילי מובהק בין שע"ח אירו/דולר לביצועי היתר של מדדי המניות בארה"ב על אלו באירופה (כלומר התחזקות הדולר מול האירו מובילה לביצועי יתר באירופה) אך קשר זה הלך ונחלש לאורך השנים גם בשל הירידה במשקל הסקטור התעשייתי (שמושפע מאוד משינויים בשע"ח) בכלכלה האמריקאית וגם בשל סביבת הריבית האפסית וההרחבות הכמותיות מאז המשבר.
"גם מבחינת התמחור, לאחר העליות במדדים באירופה, שוק המניות האמריקאי נראה כיום אטרקטיבי יותר מזה שבאירופה כאשר מדד התמחור שלנו (מדד שמשלב מכפילים שונים ואת רמתם ביחס לממוצעים ארוכי טווח) נותן ציון של 17.5 (מתוך 100) ליורוסטוקס 600, 18.2 לדאקס ו-22.4 לקאק בעוד שהציון של ה-S&P 500 עומד על 45.2 וזה של הדאו-ג’ונס על 38.7".
ההשפעה על הריבית בארה"ב ובישראל: "לאחרונה נשמעו לא מעט קולות הטוענים שלהתחזקות הדולר תהיה השפעה מקזזת על כוונת הפד להעלות את הריבית. במילים אחרות, אמנם הפד רוצה להעלות את הריבית אבל לא בטוח שעם דולר חזק כל כך הוא יכול להעלותה. להערכתנו, קולות אלו מגזימים במידת תשומת הלב שהפד נותן לשער החליפין. אמנם, ככל שהדולר מתחזק היצואנים האמריקאים נפגעים, אבל בהינתן שמשקל היצוא בתמ"ג האמריקאי הוא 13.2% בלבד, אנו מעריכים שהפד יעלה את הריבית גם אם הדולר ימשיך להתחזק ובלבד שהצרכן האמריקאי חוזר לתמונה.
"בנק ישראל מסתכל על שער החליפין של השקל מול הסל וזה לא השתנה באופן מהותי מאז הפחתת הריבית האחרונה. אמנם, האירו נחלש מאז החלטת הריבית ב-2.3% אך מנגד הדולר התחזק ב-4.1%. כתוצאה מכך השקל עדיין חלש יותר ב-1.1% מול הסל, כך שמבחינת בנק ישראל אין טעם להפחית כעת את הריבית פעם נוספת. יחד עם זאת, במידה ומגמה זו תשתנה והשקל יחזור להתחזק מול הסל ההסתברות להפחתת ריבית נוספת (אולי אף לטריטוריה שלילית) תגדל. שוק המט"ח הוא כיום הגורם המרכזי בכל הנוגע להחלטות הוועדה המוניטארית", סיכמו בפסגות.