"היקף הייצוא לצפון אמריקה ולאסיה עשוי להמשיך ולגדול על חשבון חלקו של היצוא לאירופה", כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", שפרסמו היום (ד’) באגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. מהסקירה עולה כי נרשמה האצה בקצב הגידול של סך האשראי הבנקאי במשק בשנת 2014. הנתונים משקפים עלייה באשראי למשקי הבית לצד ירידה באשראי לסקטור העסקי.
יניב בר מלאומי מציין בסקירה כי "נתוני בנק ישראל אשר פורסמו לאחרונה מלמדים כי סך האשראי הבנקאי לסקטור הפרטי (עסקי+משקי בית, כולל דיור, לפני הפרשות להפסדי אשראי) גדל בשנת 2014 בשיעור של כ-3.5% (חודש דצמבר 2014 בהשוואה לדצמבר 2013), נתון המשקף האצה בקצב גידול האשראי הבנקאי במשק בהשוואה לשנת 2013, בה חל גידול של כ-1.8%.
"עם זאת, המגמות לפי מגזרי המשק היו מאוד לא אחידות. לשם המחשה, האשראי הבנקאי שניתן לסקטור העסקי ירד בשנת 2014 בשיעור של כ-0.9%. מנגד, האשראי החוץ בנקאי שניתן לסקטור העסקי גדל בשנת 2014 בשיעור של כ-5%.
"קצב הגידול האיטי של האשראי הבנקאי לסקטור העסקי נמשך כבר מספר שנים, כאשר בארבע השנים האחרונות, האשראי הצטמצם (קצב הגידול היה שלילי), כפי שניתן לראות בגרף. גורם התחרות, הינו אחד ההסברים לצמצום האשראי הבנקאי לסקטור העסקי, לצד ההאטה בפעילות הסקטור העסקי, ובעיקר בתחום ההשקעות במשק. על רקע גורמים אלה, נציין כי חלקו של האשראי הבנקאי מסך החוב של הסקטור העסקי המשיך להצטמצם גם בשנת 2014, בהתאם למגמה של השנים האחרונות, ונקבע בדצמבר אשתקד על כ-47.2%.
"האשראי הבנקאי שניתן למשקי הבית (צרכני+דיור) גדל בשנת 2014 בשיעור של כ-8%, נתון המשקף האטה קלה בקצב גידולו בהשוואה לשנת 2013. מבחינה של רכיבי האשראי הבנקאי למשקי הבית, עולה כי הגידול בהיקף האשראי הצרכני (שלא לדיור) היה גבוה מזה של היקף האשראי לדיור, וכי חלה האצה בקצב גידול האשראי הצרכני בשנת 2014 לעומת 2013. נדגיש כי החל מאמצע שנת 2013 ניכרת מגמת עלייה בקצב גידול האשראי הבנקאי הצרכני לעומת מגמת האטה בקצב גידול האשראי הבנקאי לדיור.
"בהקשר זה, קיימים תנאי רקע התומכים בהתרחבות האשראי למשקי הבית גם בעתיד הקרוב. בין השאר, ישנה עלייה באמון הצרכנים והבעת אופטימיות בנוגע לציפיותיהם לגבי מצבם הכלכלי בתקופה הקרובה; שיעור אבטלה נמוך; ושיפור בכוח הקנייה של משקי הבית לאור מגמת ירידת המחירים במשק. נתונים אלה צפויים לתמוך בשימור/גידול היקף הצריכה הפרטית בחודשים הבאים, הממומנת גם באמצעות האשראי הבנקאי", הוסיפו בלאומי.
נמשכת מגמת העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי תוך האטה בקצב הגידול: "הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו בחודש ינואר 2015 בשיעור ריאלי מתון של 0.2% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). עלייה זו חלה לאחר שלושה חודשים רצופים של ירידה, אשר הובילו לעלייה מתונה של 0.6% בחודשים נובמבר 2014- ינואר 2015 לעומת שלושת החודשים שקדמו. מבחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, עולה כי נמשכת ההאטה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשים האחרונים. סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור של 4.6% בחודש ינואר השנה בהשוואה לחודש ינואר אשתקד, לאחר עלייה של 7% בחודש דצמבר 2014. מדובר בעלייה המתונה ביותר מאז חודש אוגוסט 2014 ונמוכה מהממוצע הרב שנתי, אם כי תופעות כאלה נצפו גם בעבר כך שיש להמתין ולבחון האם מדובר בשינוי מגמה.
"למעשה, מאז חודש ספטמבר 2014, בו חלה עלייה מהירה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי, בעיקר כ’תיקון’ להשפעותיו השליליות של מבצע ’צוק איתן’, ניכרת מגמת האטה בקצב הגידול של סך הרכישות. העלייה בחודש ינואר נבעה בעיקר מעלייה חדה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה), בהובלת מוצרי הלבשה והנעלה.
"הנתונים החיוביים שפורסמו לאחרונה, המעידים על שיפור במצבם הכלכלי של משקי הבית ובציפיותיהם לתקופה הקרובה, עשויים להשפיע באופן חיובי גם על הפעילות בכרטיסי האשראי בחודשים הבאים", הוסיף בר.
היקף היצוא לצפון אמריקה ולאסיה עשוי להמשיך ולגדול על חשבון חלקו של היצוא לאירופה: "בחינה של נתוני סחר חוץ בנוגע להתפלגות היקף היצוא הישראלי לפי מדינות בשנת 2014, מעלה כי היצוא הישראלי מופנה למדינות אירופה (36%), למדינות צפון אמריקה (28%) ולאסיה (25%). נדגיש כי היצוא למדינות צפון אמריקה וגם לחלק ניכר ממדינות אסיה מתבצע בדולרים, בעוד מרבית היצוא למדינות אירופה מתבצע באירו.
"לפיכך, למגמות הנוכחיות בשערי החליפין של השקל מול המטבעות השונים עשויה להיות השפעה משמעותית על התפתחות היצוא לאזורים אלה. כידוע, שער החליפין הריאלי הוא גורם המשפיע על קצב התרחבות היצוא וזאת בפיגור זמנים מסוים. בעת הנוכחית, לאור השינויים החדים ביחסים בין המטבעות בחודשים האחרונים, ניתוח המגמות בשערי החליפין הנומינאליים יכול אף הוא לשפוך אור על המגמות האחרונות וההתפתחויות הצפויות בהתפלגות יעדי היצוא הישראלי.
"מבחינה של נתוני שער החליפין, עולה כי קיימת שונות בהתפתחות שער החליפין של השקל מול המטבעות השונים הכלולים בסל המטבעות המשקף את יעדי היצוא של ישראל, ובמיוחד בין שני המטבעות העיקריים, הדולר והאירו. מאז תחילת חודש אוגוסט 2014 ועד היום חל פיחות משמעותי של כ-17% בשער השקל מול הדולר, בעיקר על רקע מגמת ההתאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב והתחזקות הדולר בעולם, השיפור במצבם הכלכלי של משקי הבית שם, ובסיוע פעולות שונות שננקטו על ידי בנק ישראל לרבות הפחתות ריבית ורכישות מט"ח.
"מנגד, באותה תקופה, חל תיסוף של כ-3% בשער השקל מול האירו, זאת לאור מגמת ההתאוששות האיטית במצבן הכלכלי של המדינות החברות בגוש האירו, ועל רקע הקושי בהסכמה על הצעדים שיש לנקוט על מנת לחלץ את יוון מהמשבר הקשה בו שרויה המדינה. יש לציין כי היקף יבוא הסחורות מאירופה מהווה כמחצית מתוך סך יבוא הסחורות לישראל, לכן רבים מן היצרנים המבוססים על חומרי גלם מיובאים מאירופה נהנים ממחירי יבוא נמוכים במיוחד.
"למעשה, במהלך השנה החולפת כבר החלה מגמה של עלייה בהיקף היצוא לארה"ב ולאסיה, לצד ירידה מתונה בהיקף היצוא לאירופה. היתרון של ארה"ב (ויעדי יצוא דולריים אחרים כמו אסיה) על פני אירופה כיעד יצוא מקבל ביטוי בשני מישורים – המחיר והכמות. מבחינת המחיר, מוצרי היצוא הישראליים הופכים להיות אטרקטיביים יותר לרכישה בארה"ב (ומדינות אחרות המתמחרות את פעילותן במונחים דולריים) בעקבות החלשות השקל מול הדולר, ומנגד, מוצרים אלה באירופה הופכים לאטרקטיביים פחות בשל התחזקות השקל מול האירו.
"מבחינת הכמות, השיפור המהיר יחסית במצב הכלכלי בארה"ב וכן קצב הצמיחה הגבוה יחסית במדינות אסיה תומך בביקוש למוצרים ישראליים, זאת בניגוד למצב באירופה. במבט קדימה, במידה והמגמות שתוארו אכן ימשכו, ובהיעדר צעדים פיסקאליים ומוניטאריים נוספים, עשוי נתח היצוא הישראלי למדינות צפון אמריקה ולאסיה לגדול על חשבון נתח היצוא לאירופה", סיכמו בלאומי.