"בנק ישראל מצטרף למלחמת המטבעות העולמית ומוריד במפתיע את הריבית לחודש מרץ ב-0.15 נקודת האחוז לרמה של 0.1%. תיסוף של השקל ב-7.5% מול השער הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות) בתוך חודשיים הוביל להחלטה". כך עולה מתגובה להחלטת ריבית לחודש מרץ, מאת אביתר בן דוד ויניב חברון ממחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס נשואה.
בבית ההשקעות צופים תפנית חיובית בציפיות האינפלציה בקרוב, ושינוי בתפיסת הריבית בטווח רחוק יותר: "בחודשים הקרובים נגלה להערכתנו כי ישנן מספיק סיבות לאופטימיות בנושא האינפלציה. בנק ישראל מאותת כי הוא מוכן לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר (כולל מגבלות זמניות להערכתנו) כדי להשיג את הפיחות המיוחל. בנוסף, מחירי השכירויות יחזרו לעלות בקרוב. מחירי המזון לא יוכלו להמשיך לרדת לאורך השנה, ולהערכתנו גם מינוי שר אוצר חדש בישראל יביא עימו בשורה של עליית מיסים".
מעבר לכל אלה, מעריכים באקסלנס כי מחיר הנפט יוכל להתייצב ברמות של 65 דולר לפחות בתוך שנה (הוא אולי יירד בתקופה הקרובה אבל יחזור לעלות בהמשך). בנוסף,לדבריהם יש לקחת בחשבון את האבטלה הנמוכה ועדכון שכר המינימום שיתרמו לעלייה באינפלציה.
"תפיסת הריבית לעומת זאת תשתנה רק בטווח ארוך יותר של מספר חודשים ולהערכתנו התפנית תגיע עם שינוי כיוון בתשואות האג"ח של ממשלת גרמניה", הוסיפו בן דוד וחברון. "התשואות הנמוכות של אג"ח גרמניה מכבידות על התשואות בכל אירופה, בארה"ב ולהערכתנו גם בישראל. עם זאת, תפנית חיובית באינפלציה באירופה ובנתוני המאקרו שם, תוביל לעליית תשואות שם ותסחוב איתה גם את התשואות בארה"ב וכפועל יוצא גם את התשואות בישראל. לכן אנחנו ממליצים לעקוב אחר נתוני המאקרו באירופה ונתוני האינפלציה ולחשוב על שינוי תפיסת הריבית עם שינויים לטובה שם".
האנליסטים מציינים כי "היום אמורה יו"ר הפד גנט ילן לנאום במסגרת העדות שלה בקונגרס על מצב הכלכלה. היא צפויה להציג גישה מאופקת ביחס להעלאת הריבית בארה"ב, אז אין מה לצפות לשינוי כיוון משם. בפד חוששים מהשלכות הייסוף של הדולר על הכלכלה והשלכות שליליות של סקטור האנרגיה בארה"ב על ההשקעות ושוק העבודה".
לסיכום נושא זה, אמרו בבית ההשקעות כי "מוקדם מדי בשלב זה להעריך האם בנק ישראל יזדקק לפעולות נוספות כדי לייצר את הפיחות המיוחל בשער החליפין והאם יאלצו שם להרחיק לכת למגבלות בשוק המט"ח (למרות שלדעתנו היו צריכים לפעול כך מזמן במקום להוריד את הריבית) - אבל אם הייסוף יימשך, הם יפעלו".
עם זאת, טוענים באקסלנס כי "יש להבחין בין המלכוד של בנק ישראל לבין המלכוד של הבנק האירופאי שרבים נוטים לדמות ביניהם. בעוד בבנק האירופאי מתמודדים עם אינפלציה נמוכה, במקביל הם מתמודדים עם קיפאון בשוק האשראי".
מנגד, אקסלנס סבורים כי "בשוק המקומי ישנה התמודדות עם אינפלציה נמוכה בלבד ולכן לבנק אין כל אינטרס להעביר את המערכת הבנקאית לריבית שלילית. זו גם הסיבה שהוא צמצם את חלון האשראי לבנקים למרווח של 0.1%. בימים הקרובים פעילים רבים יעלו את האפשרות להרחבה כמותית מקומית, ששקולה בעצם להדפסת כסף ותומכת כביכול בפיחות של המטבע. עם זאת יש לציין כי פעולה זו ממש אינה עולה בקנה אחד עם החשש מהתנפחות מחירי נכסים ריאליים ופיננסים, שכן היא מסייעת לירידת תשואות ארוכות יותר", הוסיפו בן דוד וחברון.
בהמשך עוסקת הסקירה בעיוות בפער התשואות בארה"ב וגרמניה: "אחד העיוותים הגדולים שאנחנו מוצאים כיום בשוק האג"ח הגלובלי ועשוי לבקר גם בשוק המקומי, הוא פער התשואות הנמוך בין אג"ח ל-5 שנים לעומת 10 שנים בארה"ב ובגרמניה. צפי לריבית נמוכה אמור להשטיח את העקום עד מח"מ 5 אבל ליצור פער תשואה גבוה של 1% בערך בין ה-5 שנים ל-10 שנים. הפער כיום עומד של 0.5% ומטה".
באקסלנס מדגישים כי בישראל הפער גדול יותר, ולכן בהחלט עשוי ליישר קו עם ארה"ב ואירופה - או במילים אחרות, התשואות הארוכות פה עוד יכולות לרדת אלא אם הפער בגרמניה ובארה"ב יגדל מחדש עוד קודם. לסיכום, ציינו בן דוד וחברון כי המעבר לצמודים יימשך בחודשים הקרובים, שינוי תפיסה ברמת המח"מ כנראה רק עם שיפור בנתונים באירופה (בעיקר אינפלציה).