"בשורה התחתונה, ללא הפתעות גדולות בשוק המט"ח עד שבוע הבא, במדד שיתפרסם היום בערב או בנתוני הצמיחה שיתפרסמו מחר, ההסתברות להפחתת ריבית נוספת ו/או להרחבת ההתערבות בשוק המט"ח גדלה באופן משמעותי". כך עולה מסקירת המאקרו השבועית שמפרסם היום (א’) אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות.
בבית ההשקעות מציינים כי "מגמת הפחתות הריבית בעולם וטרנד הריביות השליליות לא חולפים על פני הוועדה המוניטארית מבלי משים. התחזקות השקל בשבועות האחרונים מעלה את מפלס הלחץ בבנק ישראל, בעיקר לאור העובדה שמדובר על מגמה שנובעת מאירועים מקומיים.
לדבריהם, "שלושת הגורמים המרכזיים שלוחצים לתיסוף בשקל הם: 1. שיפור משמעותי במאזן הסחר כאשר לראשונה מזה 5 שנים, קיים עודף בחשבון הסחורות. אמנם, מוקדם עדיין לדבר על שינוי מגמה אך נתוני סחר החוץ של החודשים האחרונים היו מבין הגורמים שבלמו ואף הפכו את מגמת הפיחות. השיפור במאזן הסחר נובע הן מירידה משמעותית ביבוא (בעיקר כתוצאה מהגדלת צריכת הגז וירידת מחיר הנפט) והן מעלייה בייצוא הסחורות (בשלושת החודשים האחרונים עלה ייצוא הסחורות ב-22.9% במונחים שנתיים).
"2. שיפור בחשבון הפיננסי אשר נובע בעיקר מגידול בהשקעות תושבי חוץ בחברות ישראליות - קרי, ה’אקזיטים’ הרבים בחודשים האחרונים. 3. מסתמן כי בחודשים האחרונים ישנה הסטה של השקעות מוסדיות לאירופה. מכיוון שקיים גם קונצנזוס רחב להיחלשות האירו, יתכן והמוסדיים מגדרים חלק גדול יותר מהתיק ובכך מחזקים את השקל".
בנוסף, ציין גרינפלד כי "נתוני הצמיחה באירופה שהתפרסמו ביום שישי הצליחו להפתיע בחלקם כלפי מעלה ויחד עם הפסקת האש (הזמנית?) באוקראינה דחפו את מדדי המניות באירופה לעליות. גם בהיבט של הטרגדיה היוונית, נראה כי שוק המניות נתמך על ידי ההתפתחויות האחרונות. אמנם, שרי האוצר של האיחוד ושל יוון הסכימו שוב שלא להסכים אך הטון בו השתמשו שני הצדדים לאחר הפגישה הרבה יותר מתון ורגוע מזה של שבוע שעבר.
"עם זאת, הפער בין הנאמר מעלה לבין התחושה שמדדי המניות באירופה הם קניית העשור הוא יחסית גדול. ראשית, מכיוון שהתמחור היחסי של היורוסטוקס 600 לעומת ה-S&P500 הוא גבוה וגם בגלל שאין דין החברות הגרמניות כדין החברות הספרדיות", הוסיף גרינפלד.
נתוני הצמיחה בגוש האירו: "נתוני הצמיחה של הרבעון הרביעי הפתיעו בסך הכל לחיוב אך הפתעות כידוע תלויות בעיקר בציפיות שהקדימו להן. במבט אובייקטיבי, נתוני הצמיחה מלמדים שכלכלות גוש האירו עוד רחוקות מהתאוששות ושהצמיחה בגוש תמשיך להיות איטית עוד תקופה ארוכה. אמנם, דווקא במדינות החלשות בגוש הצמיחה יחסית מהירה, אבל כדאי לזכור שמדובר במדינות שיוצאות רק ברבעונים האחרונים מבור עומק מאוד כך שנתונים אלו מלמדים על כך שהרע ביותר מאחורינו ולא על כך שהעתיד ורוד. בטבלה מטה ניתן לראות הן את שיעור הצמיחה הרבעוני והשנתי והן את הפער בין רמת התוצר היום לרמתה ערב המשבר של 2008. מטור זה קל להבחין כי הצמיחה באיטליה, ספרד, פורטוגל ויוון היא לא יותר מטכנית לאחר שנים של מיתון ובטח שלא נס כלכלי".
שבדיה מצטרפת למשפחת הריבית השלילית: "הבנק המרכזי בשבדיה הפחית את הריבית ביום חמישי ב-0.1 נ"א לרמה של 0.1%-. בכך מצטרף הבנק המרכזי לכנופיית הריבית השלילית שהורכבה עד כה מהבנקים המרכזיים בגוש האירו, בדנמרק ובשוויץ. בנוסף להפחתת הריבית הבנק המרכזי הודיע גם על הרחבה כמותית בהיקף של 10 מיליארד קרונות שבדיות ואף הבטיח כי במקרה הצורך הוא מוכן להגיב במהירות על ידי הפחתת ריבית נוספת, הגדלת היקף הרכישות או תוכנית הלוואות לסקטור העסקי דרך הבנקים.
"הפחתת הריבית בשבדיה היא לא חלק ממלחמת המטבעות (בזמן שהדולר התחזק ב-19% מול האירו, הקרונה השבדית פוחתה מולו ב-4.8%) אלא תוצאה של הדפלציה הנמשכת בשבדיה בשנתיים וחצי האחרונות. עם זאת, מכיוון שלבנק השבדי אין כנראה השפעה על מחירי הנפט, קשה לראות כיצד הפחתת הריבית עשויה לעזור לאינפלציה. על אף שהריבית השלילית היא תמריץ רע להשאיר את הכסף בבנק, מי שלא לקח הלוואה בריבית 0% לא יקח אותה כנראה גם בריבית 0.1%- ויעדיף במקרה הטוב לשלם לבנק את עלות השמירה ובמקרה הרע לשמור את הכסף מתחת למזרון", סיכמו בפסגות.