אמיר ארגמן מאופנהיימר מפרסם סקירה על מחיר הנפט, הירידה בקניות ב- Black Friday ונתונים מעניינים על כלכלת ארה"ב. בסקירתו שואל ארגמן האם מחיר הנפט יחשוף תעשיית "סב פריים חדשה"?
"זה מורכב. המערכת של מחיר הנפט וכל הקשור אליה כוללת אינספור פרמטרים משפיעים. יש כאן אלמנטים מאקרו כלכליים של התאוששות הכלכלה הגלובאלית, אלמנטים גיאופוליטיים הקשורים לכל המתרחש במזרח התיכון וברוסיה, מהפכת האנרגיה בארה"ב, סיפורי/אגדות קונספירציה של הסעודים נגד ארה"ב או הסעודים וארה"ב נגד רוסיה וכן הלאה. אחד הדברים שעלו הוא כמובן ההשלכה של העולם המוניטארי על מחיר הנפט. ארגמן מניח כי לא מדובר על הפרמטר היחידי שקובע אבל סביר שגם כאן יש קשר ותרומה מסויימת. בכל מקרה ניתן לזהות קו מגמה בין התנהגות שער היורו לדולר ובין מחיר הנפט." סבור ארגמן.
"זוכרים מה קורה בשנים האחרונות למדד המניות היפני כאשר הין נחלש? הוא אוטומטית עולה בערכים של מטבע מקומי. האם יכול להיות שמחיר הנפט פשוט יורד כי הוא מגיב להתחזקות הדולר בעולם?" שואל ארגמן.
ארגמן ממשיך ועונה כי "תעשיית האנרגיה העולמית מתנהלת כבר שנים מתוך הנחה כי מחיר הנפט ישייט סביב 100 דולר ומעלה. מצב של שיווי משקל חדש ברמות של 50-60 דולר עלול להיות דרמטי מבחינת ההשפעות שלו. הנה כמה דוגמאות שעלו מקריאת פרסומים אחרונים.
"דוח של בנק השקעות ניתח ומצא כי סקטור האנרגיה בארה"ב אחראי על שליש מה-CAPEX בארה"ב. ברור לכולם כי הכלכלה צפויה בצד הזה לספוג פגיעה וחיתוך משמעותי בהשקעות (שיקוזזו מול השפעות חיוביות אחרות כמובן).
"קיים חשש גדול לגבי עתיד מהפכת האנרגיה של ארה"ב לאור התנופה העצומה של השנים האחרונות. המספרים מדברים על כך כי הושקעו בארה"ב בממוצע 200 מיליארד דולר בכל שנה, שווה ערך לחמישית מכל ההשקעה הפרטית בארה"ב.
"ה=EIA (סוכנות האנרגיה) ציינה כי היקף ההשקעה הגלובאלי בתחום הנפט הכפיל את עצמו ריאלית משנת 2000 עד שנת 2008 ומאז התייצב ועומד על היקף השקעה של כ 950 מיליארד דולר בכל שנה (מעל 5 טריליון דולר בשש שנים).
"עלויות ההפקה בתעשייה עלו ב 300% מאז שנת 2000 מול עלייה של 14% בלבד בתפוקה.
"הבעיה הגדולה היא שפרוייקטים רבים מתבססים על שיווי משקל של רווח סביב רמה של 80-100 דולר. בתחום נפט החולות בקנדה מדברים על 80-100 דולר, קיימים פרוייקטי קידוח עמוק שמדברים שם על 120 דולר כנקודת שיווי משקל. באחד המקומות צויין כי החברות הגדולות השקיעו סכום מצרפי של 340 מיליארד דולר במקומות של קידוחי מים עמוקים בעלי עלויות הפקה גבוהות.
"חברות הנפט האירופאיות הגדולות (BP, SHELL, TOTAL, STATOIL ו ENI) הוציאו בשנה האחרונה 161 מיליארד דולר על תפעול ודיבידנד בעוד שהתזרים היה חיובי על 121 מיליארד דולר. המשמעות היא גרעון של 40 מיליארד דולר במחיר נפט ממוצע של 100. קשה לדמיין מה מחיר של 60-70 דולר יעשה למאזן התזרימי שם.
"בהקשר של עולם החוב עלולות להיות לדבר השלכות משמעותיות. חברות האנרגיה נהגו בשנים האחרונות להתמודד עם המחסור במזומנים על ידי גיוס חוב, אולם ההנחה הייתה שמחירי הנפט יישארו גבוהים.
"ה-EIA פרסמה כי בסקירה של 127 חברות גלובאליות בתחום האנרגיה נמצא גידול בחוב נטו בסך של 106 מיליארד דולר ב 12 החודשים שקדמו למרץ 2014. החברות הללו גייסו חוב על מנת לממן את הגידול השוטף בהוצאות התפעול ותוך כדי שהן מחזירות הון לבעלי המניות באופן נדיב למדי. אותן חברות מכרו גם בתקופה המקבילה נכסים בהיקף של 73 מיליארד דולר.
"כל זה בזמן שההכנסות של הסקטור די התקבעו סביב ה 570 מיליארד דולר בשנה מאז שנת 2011."
ארגמן ממשיך ואומר כי "כמעט בכל מצגת אני מדבר על ההשפעה של הריבית הנמוכה על רווחיות החברות. סקטור זה מייצג דוגמה קיצונית למצב זה. חברות לוו בקצבי ענק ובריבית נמוכה בהתבסס על מחיר נפט גבוה ותוך חלוקת דיבידנד וביצוע רכישה עצמית עצומה על מנת לשמר צמיחה ברווחיות. הכל בכאילו."
"הסטטיסטיקה מדברת על גידול בחוב ארוך הטווח של חברות האנרגיה בקצב של 9% בשנת 2012 ו 12% בשנת 2013... כל זה בכדי לממן הוצאות הפקה שעלו בממוצע ב 12% בכל שנה מאז שנת 2000.
"אנליסט האנרגיה של אופנהיימר מעריך כי מחיר הנפט יתייצב על רמה של 60-70 דולר מתוך ראייה פנדמנטלית. הבעיה שיש פה שיקולים לא פנדמנטליים כדוגמת משחק מטבעות שהראיתי לעיל. בהנחה שלמטבעות יש אכן השפעה, הרי שהדבר הוא עדות לאי אלו השפעות קשות שעוד נכונו לנו אם וכאשר העולם יחזור למצב של נורמאליות בהיבט מדיניות מוניטארית ומלחמת המטבעות.
ובאשר ליום שישי השחור האחרון, באופנהיימר כותבים כי "לא בטוח שלשחור הזה התכוונו האבות המייסדים, אבל הנתונים שמפרסם אתר NRF המתמחה במידע ציבורי לגבי הצרכן האמריקאי נדמה כי שנת 2014 הייתה חלשה מאוד מבחינת התנהגות הצרכן.
"זה הזמן להפנים את שנכון מאז 2008 – הצרכן האמריקאי עדיין חלש. אמנם מצליח להתקוטט בשביל טלוויזיה אבל מקורותיו לצמיחה אורגנית בביקושים עדיין חסרים.
"השוק נוטה להתרגש ממספר המשרות שנוצרות או מהגידול באשראי הצרכני, אך זהו חלק קטן מהתמונה הגדולה. נכון כי שיעור האבטלה ירד לכאורה אל מתחת ל 6%, אך יש לקחת בחשבון כי כל עוד לא נראה לחצי שכר כלפי מעלה (מה שאין כרגע) או נורמליזציה במספר המובטלים זמן ארוך (אין כרגע), הרי שהצרכן ימשיך להיות תלוי בריבית הנמוכה ובתשלומי ההעברה של אובמה."