"הירידה במחיר הנפט צפויה להשפיע לחיוב על שוקי המניות, בשל ההשפעה החיובית שיש לירידה במחיר הנפט על הצמיחה במשק דרך הפחתת עלויות הייצור והשיפור במצבו של הצרכן". כך אומרת היום (א’) איילת ניר, הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות "יצירות". ניר מוסיפה כי "הירידה החדה במחיר הנפט הגולמי ביום חמישי האחרון תבוא לידי ביטוי בעדכון מחירי הבנזין לכלי הרכב בישראל בחודש דצמבר שיפורסמו היום".
יחד עם זאת, בסקירה השבועית של בית ההשקעות מתייחסת ניר לריבית בנק ישראל ואומרת כי "פחתה ההסתברות להפחתת ריבית בחודשים הקרובים". לטענתה, "הריבית תישאר ללא שינוי, לפחות עד מחצית 2015 וככל הנראה אף מאוחר יותר מכך".
השלכות של הירידה החדה במחיר הנפט הגולמי: ניר מסבירה כי "הירידה החדה במחיר הנפט הגולמי ביום חמישי האחרון תבוא לידי ביטוי בעדכון מחירי הבנזין לכלי הרכב בישראל בחודש דצמבר שיפורסמו היום, בעוד הירידה שהתרחשה ביום שישי תבוא לידי ביטוי רק בתחילת החודש הבא (אם לא יחול תיקון במחירים), זאת בשל המועד בו מחשבים בישראל את מחירי הבנזין. חישוב מחירי הבנזין בישראל משקלל את ממוצע מחירי הבנזין באירופה בחמשת ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש. מכאן שמחירי הבנזין לחודש דצמבר ישקללו את ממוצע מחירי הנפט בתאריכים 21, ו-27-24 בנובמבר (כלומר, עד וכולל הירידה שנרשמה ביום חמישי האחרון), אך לא יכללו את ירידת המחירים שנרשמה ביום שישי האחרון. יש לזכור כי התוצאה תוכפל בשער החליפין (שער ההמחאות הגבוה) של יום חמישי האחרון, שמבטא פיחות של 3.5% בשערו של השקל בהשוואה לחודש הקודם. נתון זה ימתן את ההשפעה הצפויה של ירידת מחיר הנפט בעולם על מחיר הבנזין לכלי הרכב בישראל החל ממחר".
לדברי ניר, "ירידה במחיר הנפט הגולמי צפויה לגרור בעקבותיה ירידה חדה נוספת במחיר הבנזין לכלי הרכב בארה"ב, לאחר שזה ירד בשיעור של כ- 23% מאז השיא שנרשם בחודש יוני האחרון. הירידה במחיר הבנזין לכלי הרכב בארה"ב משמעותית בהשוואה לישראל, בשל היעדרו של מרכיב המס הגבוה הקיים אצלנו. לכן, לירידה החדשה במחיר הבנזין צפויה השפעה נוספת על כיסו של הצרכן האמריקאי, דבר שצפוי לתמוך בעונת הקניות הנוכחית, בקצב צמיחת התמ"ג ברבעון האחרון של השנה ולתוך 2015, בייצור מקומות עבודה נוספים ובהקטנת הגירעון התקציבי ויחס החוב תוצר של המשק האמריקאי".
עוד מוסיפה ניר כי "לשינוי במחיר הדולר בעולם השפעה על מחיר הנפט הגולמי, וחלק מהירידה במחיר הנפט, מאז יוני האחרון, מוסברת גם על ידי התחזקות הדולר בעולם. אלא שקיימת גם השפעה הפוכה, ממחיר הנפט אל יחסי המטבעות, שכן ירידה משמעותית במחיר הנפט מתורגמת לשיפור בצמיחה של הכלכלה האמריקאית ולכן גוררת בעקבותיה התחזקות נוספת של הדולר בעולם. מנגד, מטבעות של מדינות החשופות לשינויים במחירי הנפט (יצואניות נפט), יפוחתו בעקבות הירידה במחירו".
ניר מציינת השפעה נוספת לירידה במחיר הנפט: "שיעור האינפלציה במשקים השונים צפוי להמשיך ולרדת, כאשר הירידה החדה במחיר הנפט צפויה להתגלגל גם אל מחירי מוצרי הליבה (אחריהם עוקבים הבנקים המרכזיים), על רקע הירידה הצפויה בעלויות היצור, חשמל, שינוע, מחירי הטיסות, ועוד. יש לזכור גם, כי הנפט משמש כחומר גלם חשוב ביצור מוצרים שונים כגון מוצרי פלסטיק וניילון, חומרי הדברה, בדים סינטטיים, צבעים ועוד".
בנוסף, מתייחסת ניר להשפעת הירידה במחיר הנפט על שווקי המניות והאג"ח "הירידה במחיר הנפט צפויה להשפיע לחיוב על שווקי המניות, בשל ההשפעה החיובית שיש לירידה במחיר הנפט על הצמיחה במשק דרך הפחתת עלויות הייצור והשיפור במצבו של הצרכן (למעט כמובן חברות הנפט עצמן שיושפעו לשלילה מהפגיעה בעסקיהן). השפעה חיובית צפויה גם בשוק האג"ח, לאור ההשפעה של ירידת המחירים על האינפלציה, ובשל כך גם על מועד עליית הריבית בארה"ב. בנוסף, ירידת המחירים צפויה להפעיל לחץ על בנקים מרכזיים בעולם ובעיקר על הבנק המרכזי האירופאי, להרחיב את התמיכה שלהם בכלכלות אם באמצעות הפחתות ריבית נוספות, היכן שעוד אפשר, ואם באמצעות פרסום תכנית הרחבה כמותית נוספת".
Black Friday: הנתונים שפורסמו עד כה על היקפי המכירות ביום שישי האחרון הינם טובים ומצביעים על גידול במכירות בהשוואה ליום המקביל אשתקד. עם זאת, מוקדם מכדי להסיק מסקנות גורפות, שכן הפרסומים שהתייחסו לרכישות באינטרנט (בחברות כמו Amazon, Ebay ואחרות שדיווחו על מכירות שיא) הצביעו אמנם על גידול של כ- 22% בהשוואה לשנה שעברה, אך במקביל דווח כי תנועת הקונים בחנויות עצמן היתה נמוכה מבשנה שעברה, ועל כן, יתכן ומדובר בלא יותר מתחלופה בין שתי האפשרויות. על פי ההערכות של ארגון הקמעונאים האמריקאי, המכירות בנובמבר ודצמבר השנה צפויות לעלות ב- 4.1% לרמה הגבוהה ביותר מזה 3 שנים.
השוק האירופאי: האינפלציה באירופה מוסיפה לרדת – הלחץ על הבנק המרכזי גובר. ביום שישי האחרון התפרסם האומדן הראשוני לקצב האינפלציה בגוש האירו בנובמבר. מהפרסום עולה, כי שיעור האינפלציה במשק ירד ככל הנראה לרמה של 0.3% (ב- 12 החודשים האחרונים) לעומת 0.4% בחודש הקודם, בעוד אינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי החודש ברמה של 0.7%.
הירידה בשיעור האינפלציה במשק והירידה החדה במחיר הנפט הגולמי בימים האחרונים, מזינות את החשש פן דפלציה במשק האירופאי אינה עניין של סיכון כי אם ככל הנראה דבר שצפוי להתממש במהלך 6 החודשים הקרובים. בעניין זה יש לזכור, כי בעוד נתון האינפלציה האחרון מהווה תמונת מצב של גוש האירו בכללותו, יש לא מעט מדינות שנכון לפרסום הנתון הרשמי לחודש אוקטובר, כבר היו מצויות בדפלציה והן: ספרד, פולין, הונגריה, בולגריה, ויוון.
בחינת ההשפעות על המדד מגלה כי לירידה במחיר הנפט הגולמי השפעה מהותית על האינפלציה המתונה באירופה, ויש להניח כי השפעה שלילית זו תגבר על רקע ההידרדרות הנוספת במחיר הנפט בשבוע שעבר. יתר על כן, ככל שהירידה במחירים צוברת תאוצה, כך היא צפויה להשפיע גם על מחירי הליבה, שמצביעים אף הם על רמת מחירים מתונה.
לדברי ניר, "נתונים אלו מעלים את ההסתברות למהלך של הבנק המרכזי בישיבתו הקרובה הקבועה ל- 4 בדצמבר, במקביל לעדכון הצפוי של תחזיות הצמיחה של הבנק לכלכלה האירופאית כלפי מטה, או לכל המאוחר בתחילת השנה הבאה".
מבין הצעדים שהבנק המרכזי צפוי לנקוט בהם מצפים המשקיעים לרכישה של אגרות חוב ממשלתיות (אם כי ברמת התשואות הנוכחית יש לשאול מה תהא התועלת בכך), או לרכישה של אג"ח קונצרניות, מתוך מטרה להפחית את עלויות המימון לחברות.
השוק הישראלי: נתוני המקרו מצביעים על התאוששות רמת הפעילות הכלכלית לאחר "צוק איתן". בשבוע האחרון התפרסמו נתוני מקרו כלכליים המצביעים על התאוששות רמת הפעילות הכלכלית שנפגעה בתקופת הלחימה.
סך יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) עלה בספטמבר ב- 12.3%, כאשר יצוא שירותי התיירות (לא כולל דמי נסיעה) עלה ב- 36.8% לאחר ירידה של 27.9% באוגוסט, והכנסות של חברות ישראליות מהובלת נוסעים תושבי חו"ל, עלו ב-46.9% לאחר ירידה של 26.7% באוגוסט (כל הנתונים בהשוואה לחודש הקודם).
פדיון (מכירות) רשתות השיווק עלה בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2014 ב- 6.5% (במחירים קבועים), לאחר עליה של 5.5% בשלושת החודשים שקדמו להם. שיפור נרשם גם בפדיון רשתות המזון. גם נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על התאוששות של הצריכה הפרטית. במהלך החודשים אוגוסט-אוקטובר 2014 גדל היקף הרכישות ב- 9.9% (במונחים שנתיים ובמחירים קבועים) לעומת גידול בקצב של 7.1% בשלושת החודשים שקדמו להם. עם זאת, יש לזכור כי הגידול בנתון זה מבטא גם את הגידול בשימוש בכרטיסי אשראי על פני מזומן וצ’קים, וסביר כי הוא מושפע מהגידול ברכישות של הציבור באינטרנט.
הריבית במשק צפויה להישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים: מהודעת הריבית האחרונה עולה, כי הועדה המוניטרית מתייחסת לירידה בציפיות האינפלציה בטווחים הקצרים והבינוניים כאל ירידה זמנית המושפעת מגורמים חד פעמיים – ההוזלה הצפויה במחירי החשמל והמים.
גם אל הירידה בהיקף הפעילות במשק ברבעון השלישי של השנה מתייחסת הועדה כאל זמנית, שכן היא הושפעה ממבצע "צוק איתן". בבנק ישראל מציינים, כי אינדיקטורים לתקופה שלאחר המבצע מצביעים על התאוששות ברמת הפעילות הכלכלית לרמה התואמת את הצמיחה המתונה ששררה לפני המבצע. עוד מצוין בהודעת הריבית, כי המשך הפיחות יתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד וכי ההשפעות של הפחתות הריבית האחרונות טרם באו לידי ביטוי מלא בנתונים.
"אם האינפלציה השלילית זמנית, רמת הפעילות הכלכלית מתאוששת והפיחות צפוי ללחוץ את האינפלציה בחזרה אל היעד – למה שבנק ישראל יפחית את הריבית?", שואלת ניר ומוסיפה, כי לאור האמור, פחתה ההסתברות להפחתת ריבית נוספת במהלך החודשים הקרובים.