בפרק זמן של ארבע וחצי חודשים צנח מחירה של חבית נפט הנסחרת בבורסת ניו יורק ב-21% ונראה שהיד עוד נטויה. מחיר הנפט ימשיך לרדת בטווח הבינוני-ארוך היות וההיצע העולמי גדל בקצב מהיר הרבה יותר מעליית הביקושים, כך מעריכים במחלקת המחקר של בית ההשקעות בסקירה מיוחדת שפרסמו על מחיר הנפט.
ביוטרייד מציינים כי הגורמים המאקרו כלכליים משפיעים מאוד על מחיר החבית כשאחד הדומיננטיים מבניהם הוא כוונת הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב להעלות את הריבית בשנה הבאה. קצב העלאות הריבית ייקבע את מחיר הנפט, שכן יש להן השפעה על קצב התחזקות הדולר בעולם. ככל שהדולר מתחזק המשקיעים צריכים להביא פחות דולרים כדי לרכוש את אותה כמות נפט ולכך יש ביטוי במחירו. מעבר לכך, סחורות אינן נכס המניב הכנסה שוטפת, כך שאם הריבית עולה הנכסים המניבים מספקים תשואה טובה יותר ואז אלטרנטיבת ההשקעה בנפט פוחתת – ומכאן השפעה על מחירו.
גורם נוסף שמשפיע מאוד על מחיר החבית הוא כמובן צד ההיצע. בוול סטריט חלוקים בדעה האם ארגון OPEC יחליט להקטין את ייצור הנפט כדי לווסת מעלה את המחירים. פגישת מדינות הארגון הבאה צפויה להתקיים לקראת סוף השבוע. זהו אחד הפגישות החשובות של הארגון מאחר ונתח השוק שלו בייצור הנפט העולמי הולך ומצטמצם ומגמה זו צפויה עוד להתעצם עם הגדלת ייצור הנפט מארה"ב והפיכתה מיבואנית אנרגיה וליצואנית אנרגיה בעוד מספר שנים לא רב. ייתכן שבטווח הקצר החלטות שיתקבלו ב-OPEC יביאו לעצירת ההידרדרות במחיר הזהב השחור, אך יהיה מדובר רק בפתרון קצר טווח. בטווח הארוך הייצור בארה"ב ימשיך לגדול ועלול לזכות בנתח שוק גדול יותר.
ערב הסעודית וכווית, שתי יצואניות נפט גדולות החברות בארגון OPEC נחושות לשמור על נתח השוק שלהן, ומתכוננות למלחמת מחירים, כדי לאלץ את היצרניות האמריקאיות להקטין את היקף הייצור.
בעוד שצד ההיצע מתרחב בזכות ארה"ב, הביקושים לנפט לא גדלים בקצב שבו הורגלנו. סין, שצמחה בקצבים דו ספרתיים, זקוקה כעת לכמות נפט פחותה מבעבר עקב ירידה בקצב ההשקעות ובניית התשתיות. אם מחברים לכך את העובדה שארה"ב שמהווה כשליש מצריכת הנפט העולמית מספקת חלק הולך וגדל מצריכתה בעצמה, אפשר להסיק כי אין גורם ביקוש משמעותי שיתמוך במחירי הזהב השחור בטווח הארוך.
המצב ’הנורמלי החדש’ כפי שכינה אותו ביל גרוס בעבר לא צפוי להשתנות בקרוב, קצב הצמיחה העולמי נותר איטי מאוד, בעוד אירופה שקועה עדיין בבעיית חובות ובדיפלציה מסוכנת עימה מתמודד הבנק המרכזי באירופה עם הדפסות כספים. כדי שמחירי הנפט יוכלו לעלות הכלכלה העולמית צריכה להתאושש בקצב מהיר בהרבה, נכון לעכשיו ההתאוששות הזו לא נראית באופק.
אחד הגורמים לאינפלציה בעשור האחרון נבע מעליית מחירי הדלקים, שהם תוצר של הנפט. אמנם, במדינה כמו ארה"ב הבנק המרכזי לוקח בחשבון את אינפלציית הליבה שלא כוללת את מחיר הדלק, אך למחיר הדלק ישנה השפעה כמעט על כל מוצר, שירות או סחורה שרוכשים והוא גורם אינפלציוני משמעותי.
מחיר נפט הנמצא במגמת ירידה טוב מאוד לתעשיית הרכב העולמית שנפגעה קשה בשנים 2007-2008 מהזינוק של מחיר החבית ל-147 דולר. בפועל ארה"ב מרוויחה פעמיים מהפיכתה העתידית ליצואנית אנרגיה מאחר והיא מעניקה תקווה להתאוששות תעשיית הרכב, שרבים הספידו אותה וגרסו כי הממשל האמריקאי שפך כספים מיותרים של כספי המסים לעולם לא יוחזרו. בשורה התחתונה ייצור הנפט מעניק לארה"ב את החבל לירידה מעץ הגירעונות והחובות הממשלתיים הגדולים, אם רק תשכיל להשתמש בו לפיתוח כלכלתה.