גם בתקופה ממושכת של סביבת ריביות אפסיות בשווקים ניתן למצוא השקעת חוב אשר תוסיף מעט פלפל לתיקי אג"ח, במינון וברמת סיכון מושכלות. מסורתית, ענף הבניה המקומי מספק תוספת תשואה גבוהה יותר ביחס לסקטורים דפנסיביים אשר לאחרונה יישרו קו עם מדיניות מוניטארית נוכחית ואיבדו אטרקטיביות כמעט לחלוטין. חברת בניה רוטשטיין הנפיקה לאחרונה סדרת אג"ח ד’ החדשה, המציעה תשואה שנתית שקלית של 7.6%, כשלהבטחתה שעבדה החברה עודפים מפרויקטים שונים בארץ.
חברת רוטשטיין, הינה בין הוותיקות בענף והוקמה בשנת 1948. כיום, עוסקת החברה בעיקר בייזום והקמת פרויקטים של בניה למגורים. לחברה 9 פרויקטים בהקמה, בשלב השיווק ובתכנון: פרויקט שירת השרון בנתניה שכולל 152 יחידות דיור מתוכם נמכרו 30, רוטשטיין הירוקה בבאר יעקב שם נמכרו 114 דירות מתוך 149, פרויקט פלורנטין 2 בתל אביב הכולל 71 יחידות דיור ו-5 חנויות, פרויקט צמרת בקרית האומנים מצליח, צמרת קדימה צורן, צמרת מגדל העמק, פרויקט ברמת גן, רמת אלישיב בלוד ופרויקט קריית מלאכי הנמצא בשלב בקשה להיתר בניה של 88 יחידות דיור (חלקה של החברה). מניות החברה נסחרות בבורסת תל אביב לפי שווי של 133 מיליון שקל לחברה, כאשר בעל השליטה בחברה הוא אבני שוהם (50%).
את המחצית הראשונה של השנה, סיכמה החברה עם מחזור ההכנסות של 88 מיליון שקל בהשוואה ל-37 מיליון שקל בתקופה אשתקד ובהשוואה ל-227 מיליון שקל במהלך שנת 2013 כולה. בשורה התחתונה, הרוויחו בעלי המניות כ-3.5 מיליון שקל, כך שמדובר בשולי הרווח הנקי של 4%, מעט נמוך יחסית לסקטור. יחד עם זאת, ראוי לציין את עניין העונתיות האופייני לענף, כאשר מחזור ההכנסות אינו מתחלק שווה במהלך שנת הכספים. כך למשל, שולי הרווח הנקי בשנת 2013 הסתכמו בכ-4.6%. אומנם, בהסתכלות הראשונית על תזרים מזומנים אשר נבע מפעילותה השוטפת של החברה, רואים שריפת מזומנים לא מבוטלת בסך 35 מיליון שקל בסיכום החציון, וזאת לעומת תזרים תפעולי חיובי של 52 מיליון שקל בשנת 2013, אך זאת בשל עליה ניכרת במלאי דירות ובניינים למכירה - תופעה אופיינית לענף.
טרם גיוס אג"ח האחרון, עמדו לרשות החברה מזומנים בסך 16 מיליון שקל בתוספת 57 מיליון שקל בחשבונות ליווי. על כן, החברה מצליחה לחלק דיבידנד לבעלי מניותיה בשיעור שנתי (עד כה) של 3.15%. לאחרונה, כאמור, החברה גייסה חוב בהיקף של 75 מיליון שקל באמצעות הנפקת סדרה ד’. אומנם, ההנפקה לא נהנתה מביקושי יתר, אך החברה הצליחה לגייס סכום מטרה גם ללא חיתום. לכן, מציעה הסדרה תשואה שנתית במרווח של 6.6% מעל לאיגרת ממשלתית במח"מ דומה של 3.7 שנים.
להבטחת סדרה ד’, כאמור, ניתנו הבטוחות הכוללות כספי העודפים מפרויקטים קריית מלאכי (שנמצא בשלב בקשת היתר), מגדל העמק ובאר יעקב. כספי העודפים יופקדו לחשבון נפרד לטובת בעלי אג"ח. ראוי לציין כי שני פרויקטים האחרונים הקיימים, מהווים בטוחה עד לתחילת בניה בקרית מלאכי.
לסיכום, להשקעה זו קיימים גם מספר סיכונים שאותם יש לקחת בחשבון בהחלטת המינון. ביניהם, מינוף גבוה יחסית של 5, גודל החברה ומאפייני הענף המקומי. מנגד, לחברה וותק מוכח ולא מבוטל, גרעין שליטה חזק, תשואה עודפת על ההשקעה (גם תשואה על הון אותה מציגה החברה הינה גבוהה ביחס לענף – 21%) ובטחונות ורצון החברה להבטיח את הנושים. השקעה כזו יכולה להוסיף טיפה של טעם לתשואות ולפיזור של תיקי אג"ח.