פריקו אומרים בסקירה חודשית כי בתקופה זו, בשל האירועים הביטחוניים, חלה ירידה בביקושים לצריכה ולהשקעה ומנגד מפעלי היצוא נדרשים להמשיך ולפעול כהרגלם, מצב היוצר עודפי היצע של מט"ח שכן הירידה בצריכה הפרטית מכרסמת בביקוש למט"ח בשל ההסלמה הביטחונית ומנגד התעשיה ממשיכה להמיר מט"ח כהרגלה, מצב הגורר לעודפי הצע והלוחץ עוד יותר לכיוון של ייסוף השקל. לדבריהם, בנק ישראל המשמש כמבוגר האחראי יידרש להגדיל את היקף הרכישות במטרה לבלום את ייסוף השקל אל מתחת לתחום 3.38-3.40.
"לדעתנו המסחר בשוק המטבע המקומי מתנהל בתחום שערים צר, כאשר האירועים בזירה הביטחונית תורמים להתייצבות הדולר בתחום שערים של 3.44-3.42 שקלים", הוסיפו בפריקו. להערכתם, בנק ישראל צפוי להתערב במסחר אם ייסוף השקל יאותת על גלישה מחודשת אל עבר רמת 3.40 ופחות.
"לאור התייצבות שער הדולר בתחום שערים צר, החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית, אף כי אינה צפויה לגרור לשינוי דרמטי בפער הריביות, עשויה לתרום לעידוד הביקוש המקומי לצריכה ולהשקעה ולהקלה בעלויות המימון להן נדרש הסקטור העסקי בין השאר בעקבות השפעת ההאטה הנוצרה בתקופת מבצע צוק איתן".
כמו כן מציינים בפריקו כי החודש האירו צלל לרמת שפל של 4.595, הרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2011. "כידוע, שער אירו-שקל מרכיב בתוכו את שער דולר-שקל ושער אירו-דולר ולכן להערכתנו ללא פעילות מצד בנק ישראל, הדולר ימשיך להיחלש בזירה המקומית על אף התחזקותו אל מול האירו. בנק ישראל צפוי להתערב במסחר אם יחול ייסוף של השקל אל עבר רמת 3.4 ופחות.
"כמו כן, אי הוודאות באשר לסנקציות של האיחוד האירופי על רוסיה לצד נתונים כלכליים חלשים שפורסמו בגרמניה תמכו בהיחלשות האירו, נתוני מבנה האחזקה בחוזים הנסחרים בבורסת שיקגו מלמדים כי הביקוש לדולר אל מול האירו נמצא ברמות שיא שלא נראו מזה 20 חודשים, דבר התומך בהתחזקות הדולר אל מול האירו הממשיך להתייצב מתחת לרמת 1.35 דולרים. תמונת מצב זו תומכת בפוטנציאל המשך מגמת ייסוף השקל אל מול האירו".