היום (ב’ 14.7) קיימה ועדת המשנה (כלכלה) לקידום אנרגיה ירוקה בכנסת דיון בנושא: "קידום אנרגיה סולארית במבנים פרטיים וציבוריים ובבתי המגורים", בראשות ח"כ חנא סווייד (חד"ש).
הדיון היום נועד לפתור חסמים נקודתיים שונים המונעים את פיתוחו של ענף האנרגיה הסולארית על גגות מבנים פרטיים וציבוריים, ואשר יוצרים אי-ודאות ליזמות בתחום, מעמיסים עלויות עד כדי פגיעה ממשית בכדאיות הכלכלית של פרויקטים, ובעיקר מעמיסים ביורוקרטיה שלא לצורך.
מזה 4 שנים, מנסה הממשלה ללא הצלחה לאשר תיקון תקנות ההסדרים במשק המדינה על מנת לקבוע תעריף מקסימלי לארנונה בגין מתקנים סולאריים. כיום, חלק מהרשויות המקומיות דורשות תשלום ארנונה לפי סיווגים קיימים של מתקני חשמל או שטח תפוס והדרישה מגיעה לעיתים עד ל-100 ₪/מ"ר.
דרישה שכזו פוגעת בכלכליות המתקנים ועלויות אלו של ארנונה כלל לא חושבו או הוכרו ע"י רשות החשמל בקבעה את תעריפי ייצור החשמל – התוצאה: פגיעה בצרכנים ויזמים שנכנסו לתהליך ייצור החשמל הסולארי.
בשנת 2011 עלתה טיוטת צו ארנונה לאישור ועדת הכספים בכנסת, אולם הדיון הסתיים ללא אישור הצו שכן יו"ר הועדה דאז, ח"כ משה גפני דרש פטור למתקנים של צרכנים פרטיים. התחלפות הממשלה הביאה להתחלת ההליך הארוך מהתחלה. כיום ממתין הצו לחתימת שרי הפנים והאוצר, אולם זו מתעכבת מזה מספר חודשים, ללא סיבה גלויה, ולמרות פניות חוזרות של האיגוד.
עד תום שנת 2013, ניתנו הקלות במס למתקנים פוטו-וולטאים מתוקף החלטת ממשלה מס’ 2935, בהן פטור ממס הכנסה למתקנים עד 4 קילוואט ועד 18,000 ₪ הכנסה בשנה, קביעת שיעור מס אחיד של 10% לייצור הסולארי, הקלות שונות בחובות דיווח, פחת מואץ על מתקני אנרגיה מתחדשת ועוד. אולם, תוקפן של הוראות אלו פג, ורשות המסים טרם פרסמה הוראות חדשות החלות על שנת 2014 ואילך. התוצאה היא אי-ודאות לגבי תשלומי המס, אם בכלל שיצטרכו היזמים והצרכנים לשלם, והעמסת עלויות וחובות פרוצדוראליות רבות מאוד על צרכנים ביתיים, אשר מרחיקות אנשים פרטיים מייצור חשמל על גגות פרטיים.
כיום נמצאת טיוטה של התקנות בשלבי אישור תוך-ממשלתיים, אולם אין מועד סופי לאישורם ולא ידוע מתי יכנסו לתוקף או מה היא מדיניות רשות המיסים בנושא.
חלק מן הרשויות המקומיות דורשות תשלום היטלי השבחה מבעלי מתקנים פוטו-וולטאים, אשר מכביד מאוד על הכלכליות של הפרויקטים ומגדיל את תקופת ההחזר של הפרויקטים בעשרות אחוזים, עד הפיכתם לבלתי כלכליים.
היטל השבחה הנו קבוע לפי חוק של מחצית מן ההשבחה בעקבות אישור תכנית מתאר. ועדות התכנון שמבקשות לגבות היטלים עושות כן נוכח אישורה של תמ"א 10/ד/10 למתקנים סולאריים פוטו-וולטאים. תמ"א זו כללה הוראה כי על כל גג בישראל ניתן לייצר חשמל סולארי.
תוצאה זו, של הכרה בהשבחה של כל גגות ישראל, יוצרת מצב אבסורדי לפיו גם מי שאין לו גג סולארי חייב בתשלום היטל השבחה ואכן כבר קרו מקרי קצה בהם אנשים פרטיים שאין להם גג סולארי ולא התכוונו להקים כזה נדרשו לשלם לועדה המקומית היטל השבחה בגין פוטנציאל הקמת גג שכזה.
יובהר כי רשות החשמל אינה מחשבת תקבעה תעריפי הזנה את היטלי ההשבחה והיא אינה מעמיסה אותם על הציבור (תעריפי ההזנה מגיעים מכיס הציבור בייקור חשבונות החשמל).
התוצאה השטח היא גביה סלקטיבית של מספר רשויות אשר מנותקת מעבודת רשות החשמל ולמעשה שוחקת ופוגעת בצרכני חשמל ויזמים שהחליטו לייצר חשמל סולארי על גג הבית או העסק.
כיום יכולים בעלי גגות לבנות גג סולארי במסגרת הסדרת מונה נטו של רשות החשמל, ולייצר חשמל לצריכה עצמית עם יכולת לקבל קרדיטציה על חשמל המוזרם לרשת (בניגוד לתשלום בפועל המבוצע במסגרת הסדרות Feed In Tariff).
במגזר הביתי התחום אינו מתפתח בגלל חסם מובנה של כלכליות, שכן עלויות ההקמה למתקנים קטנים הנן יקרות ותקופות ההחזר של מערכות שכאלו גובל בעשור. לצד זאת יש את הבירוקרטיה והדרישות מצד רשויות המס, הארנונה הלא ידוע, היטלי ההשבחה (כן/לא). כל אלו יחדיו מקשים וחוסמים הקמה של מתקנים סולארים קטנים לצריכה עצמית.
בנוסף, במגזר הביתי במסגרת הסדרת "מונה נטו" נדרש הצרכן להתקין מונה תעו"ז בביתו ולהחליף את התעריף הקבוע בתעריף משתנה על פי עונות השנה ושעות היממה, אשר ברוב המקרים מייקר את החשמל ואינו משתלם, וגם מסבך מאוד את חישוב ייתרת הייצור אל מול הצריכה והקרדיט הנצבר אצל חברת החשמל. סופו של דבר שחסם זה מונע קידום הסדרת מונה נטו בקרב צרכנים ביתיים.
על רשות החשמל להידרש למצב הקיים וביחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לצור מסלול שיאפשר הקמה של מתקנים סולאריים לצרכנים פרטיים.
ביום 1 באוגוסט 2014 עתידות להיכנס לתוקף תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014, אשר פוטרות מתקנים פוטו-וולטאים בהספק של עד 50 קילוואט מהצורך לקבל אישור בניה, ויש צורך להתאים את הסדרות רשות החשמל לייצור חשמל ממתקנים פוטו-וולטאים ומונה-נטו לתקנות החדשות.
האיגוד פנה לרשות החשמל בבקשה לבצע תיקון ההסדרות ללא דיחוי על מנת שתעמודנה בקו אחד עם הפטור מיום תחולתו.