הריביות הנמוכות וההרחבות המוניטריות מצד הבנקים המרכזיים בעולם מביאים לעלייה בשווי הנכסים הפיננסים בשווקים הגלובליים ובעיקר בשווי של מכשירי החוב השונים. תהליך זה לא פסח על השוק המקומי. בחודש האחרון נרשם שפל נוסף במרווחי התשואה בין מדדי התל בונד המובלים לריבית חסרת הסיכון המיוצגת על ידי עקום התשואות הממשלתי. שפל שלא נראה כמותו מאז 2007 – תקופת טרום המשבר הגדול ב- 2008 שאופיינה בבועת נכסים. על רקע השיא החדש הנרשם לאחרונה במדדי התל בונד המובילים ניתן להניח שמהלך העליות בשוק האג"ח הקונצרני הגיע לכלל מיצוי? להלן מספר סיבות לענות לשאלה זו בחיוב.
ריבית בנק ישראל
התחזית המאקרו כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל איננה רואה הורדת ריבית נוספת עד לסוף השנה הנוכחית. לא זאת בלבד, בנק ישראל צופה כי בתחילת 2015 תחל הריבית לעלות ב- 0.25% מדי רבעון כך שברבעון האחרון של השנה המדוברת תעמוד הריבית על 1.5%. תחזית זו מבוססת על הנחת המוצא שריבית בנק ישראל קרובה מאוד לשיעורה המינימאלי, קרי 0.5%. ההוכחה המעשית לכך היא אי הותרת הריבית על כנה במהלך החודשיים האחרונים למרות צפיות השוק. העובדה שריבית בנק ישראל לא צפויה לרדת ביותר מ- 0.25% (הורדה שכבר מגולמת בשוק האג"ח הממשלתי) והמעבר החזוי לתווי ריבית עולה אינם תומכים עוד בהמשך ירידת תשואות בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני כאחד.
החזקות ציבור
בתחילת 2010 עלה היקף ההחזקות של הציבור באג"ח קונצרני על זה של הגופים המוסדיים. מאז המשיך הציבור להגדיל את החזקותיו בעוד הגופים המוסדיים דאגו לצימצומן. נכון לחודש אפריל היקף ההחזקות של הציבור באג"ח קונצרני מסתכם בכ- 91 מיליארד שקלים לעומת החזקה של כ- 72.8 מיליארד שקלים אצל הגופים המוסדיים. הציבור הרחב, אם דרך קרנות הנאמנות ואם דרך רכישה ישירה הוביל במהלך השנתיים האחרונות את גל העליות בשוק האג"ח הקונצרני. אולם, בחודשים האחרונים נרשמת ירידה גם בהיקף החזקות הציבור באג"ח קונצרני. בחודשים מרץ-אפריל הקטין הציבור את החזקותיו בכ- 2 מיליארד ₪ ונתונים חלקיים מלמדים כי מגמה זו נמשת גם במהלך חודש מאי. נראה כי לדעת הציבור רמת המרווחים הנוכחית איננה מפצה על הסיכון הגלום. לא זאת בלבד, ה"נהירה" של הציבור לאפיק השקעה זה נתמכה ברצון להשיג תשואה עודפת על רקע הריביות האפסיות באפיקים הסולידיים יותר, כגון אג"ח ממשלתי ופיקדונות בנקאים. מעבר לתווי ריבית עולה בתחילת השנה הבאה צפוי להנעיה תהליך הפוך של יציאת כספי הציבור משוק החוב הקונצרני לטובת אפיקים סולידיים יותר.
היצע אג"ח
לאחר שנתיים של יציבות ואף קיטון בהיקף החוב של המגזר העסקי, חזרו החברות להגדיל את חובן. נראה כי הגידול שנרשם בהיקף החוב המגויס של הגופים העסקיים במשק איננו בגדר "מגייסים כשצריך" אלא "מגייסים כשאפשר" וזאת לנוכח הירידה ברמת הפעילות וההשקעות במשק. למגמת הגידול בהיקף החוב של המגזר העסקי שתי השלכות. הראשונה, עלייה ברמת הסיכון של הגופים העסקיים. השנייה, גידול בהיצע איגרות החוב בשוק. שני גורמים אלה פועלים לעליית תשואות בשוק האג"ח הקונצרני.
שיעורה המינימלי של ריבית בנק ישראל, יציאת הציבור משוק האג"ח הקונצרני והגידול בסך החוב של הגופים העסקיים, מרמזים כי מהלך העליות בשוק האג"ח הקונצרני קרוב לכלל מיצוי. רמזים אלו מסבים את תשומת ליבנו לצורך הקיים בגידור תיק האג"ח הקונצרני באמצעות רכישת תעודות סל שורט על מדדי התל בונד המובילים, או מכירה של אג"ח קונצרניות ישירים.