במחלקת המחקר של יוטרייד ממליצים למשקיעים לבחון אלטרנטיבות לאפיקים כמו אג"ח ואג"ח קונצרני. להערכת כלכלני יוטרייד, למרות עליות שערים בשנה האחרונה הן באפיק המנייתי והן באפיק האג"חי עדיין מדובר במצב פוסט משברי והתאוששות כלכלות מהמיתון אשר פקד את השווקים, כולל ההשלכות של סביבת ריביות נמוכות כתוצאה ממדיניות מוניטארית מרחיבה. הריביות האפסיות הטיבו מחד עם המשקיעים המחפשים אלטרנטיבה לפיקדונות בבנק אך מאידך יצרו דילמה למשקיע השואל את עצמו כעת "מה הלאה?".
בעייתיות זו מורגשת בעיקר בקרב משקיעים סולידיים יותר המעוניינים לפנות לשוק אגרות החוב. ריבית נמוכה במשק לאורך תקופה ארוכה יחסית גרמה לשחיקת התשואות באפיק ובעיקר בחלקו הקצר של העקום. משקיעים רבים, ובעיקר מנהלי תיקים פנסיוניים ארוכי טווח המאסיביים יותר, נאלצים לאתר השקעת חוב כאשר אג"ח ממשלתיות מציעות תשואה של אחוזים בודדים ואף אפסית בקרב אפיק הצמוד. גם באפיק הקונצרני מורגשת היטב שחיקת מרווחי הסיכון מהנכס הממשלתי חסר הסיכון. כך, נכון לסוף החודש, מציעות אגרות ממשלתיות שקליות קצרות תשואה שנתית של 0.7% וצמודות מדד בינוניות את התשואה השלילית של 0.75%. אילו אג"ח החברות הצמודות הנכללות במדדי תל בונד מובילים, נסחרות בפער של 1.2% מהממשלתיות, ואג"ח חברות שקליות בפער אף נמוך יותר של 1% בלבד.
יתרה מזאת, בראייה לטווח קצר, המצב אינו הולך להשתנות בקרוב וגם במידה והתאוששות מהירה של השווקים תדחוף לשינוי במדיניות מוניטארית למרסנת, יהיה זה שינוי הדרגתי וממושך יחסית. בכל אופן, על פי הנאמר לאחרונה על ידי נגידי הבנקים באירופה, ארה"ב וישראל, אינו צפוי השינוי בסביבת הריביות בשנה הקרובה. אזי מהו הפתרון האפשרי? סביר להניח כי השקעה מנייתית תזרימית באמצעות מניות דיבידנד יכולה לשמש אלטרנטיבה בטווח הקצר של עד שנתיים. מנהלי השקעות רבים נוטים לבחור השקעה באופן סלקטיבי (סטוק פיקינג) אך נתקלים בבעיה ייחודית לשוק ההון המקומי הטמונה בנזילותו הנמוכה ומחזורי מסחר דלילים יחסית המרתיעים את המשקיעים מכניסה לפוזיציה ארוכה. אחד הפתרונות החלקיים לבעיה זו מהווה החשיפה לחברות דיבידנד באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות מתאימות.
להלן אחת הדוגמאות לחברה תזרימית המספקת תשואת דיבידנד אלטרנטיבית לאג"ח ומאופיינת בפרופיל עסקי ופיננסי איתן. חברת הנדל"ן המניב, אמות, מציגה צמיחה פרמננטית מזה 3 שנים הן בהכנסותיה והן ברווחיותה. גם השנה, צפויים משקיעיה ליהנות מחלוקת רווחים נדיבה הטומנת תשואת דיבידנד שנתית של כ-6%. הסיכון העסקי של החברה הולך ויורד ועמו עולה האטרקטיביות של המניה כאלטרנטיבה הן לחברות בסקטור והן לאג"ח העצמי שלה. תיק המניב של אמות כולל 95 נכסים פעילים הפזורים בכל רחבי הארץ והנהנים מתפוסה כמעט מלאה בשיעור ממוצע של 95% בשל מיקומם בערים הגדולות ואזורי הביקוש.
הגורם הדומיננטי לשיפור המתמשך בקרב עסקי החברה טמון ברכישות מאסיביות של נכסים במהלך שנות יציאה מהמשבר הפיננסי 2008. אמות החלה לנצל הוזלת מחירי נדל"ן מסחרי משמעותית כבר בשנת 2009 וכיום, עיקר הצמיחה בהכנסה תפעולית נקייה (NOI או במקרה של נדל"ן מניב, רווח מהשכרת נכסים והפעלתם בנטרול פחת והפחתות) נובעת דווקא מהרכישות ב-2009. החברה מדווחת כי משיגה שיעור תשואה משוקלל של 7.7% על תיק הנכסים המניב שלה.
אמות אימצה את מדיניות חלוקת רווחים, על פיה תחלק מידי שנה סכום שיאושר ברבעון הראשון על סמך תוצאות הכספיות השוטפות. באופן זה, קבע דירקטוריון החברה את רף המינימאלי ל-2014 העומד על 66 אגורות למניה אחת או בהיקף כולל של 172 מיליון שקל. תשואת דיבידנד יציבה זו נראית כעדיפה על תשואה אפסית לפיה נסחרות אג"ח מסדרה צמודה קצרה א’ של החברה ואף מתשואה של 2% בתוספת מדד לפיה נסחרת סדרה ב’ הארוכה. תשואות אג"ח נמוכות יחסית הללו נשמרות בעיקר בשל איתנות הפיננסית הגבוהה של החברה ורמת מינוף נמוכה יחסית לסקטור.
לסיכום, הדוגמא של אמות ממחישה היטב כי קיימת אלטרנטיבה הולמת עבור המשקיע המעוניין ליהנות מתזרים על השקעתו גם בתנאי סביבת הריביות המאתגרת הפוקדת את השוק המקומי בשנים האחרונות. כל זאת בתנאי כי השקעה תיבחר באופן סלקטיבי ולא גורף. כך, מתחילת השנה הציג מדד תל-דיב, הכולל 34 מניות דיבידנד, ביצוע מעט נחות בהשוואה למדד אג"ח קונצרני שקלי (תל בונד) לאחר שרשם עליה של 2.2% לעומת 3.4%.