"מסיבות העיתונאים של מריו דראגי מזכות אותו ללא ספק בתואר ה’דרמה קווין’ של הבנקאות המרכזית. מסיבת העיתונאים של יום חמישי האחרון היא דוגמא ומופת ליכולת של דראגי לשכנע את השווקים, שכבר הראו סימנים ראשונים של אובדן אמון, שה-ECB יעשה מה שצריך על מנת להמשיך ולתמוך בכלכלה ובשווקים". כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג המאקרו הראשי בפסגות.
גרינפלד מציין שהודעת ה-ECB עצמה היתה יחסית משעממת. "השווקים שמחכים כבר זמן מה לאיזשהו ממתק מה-ECB בדמות תוכנית הרחבה חדשה לא קיבלו את שביקשו אלא רק אוסף של אמירות עמומות. לפי ההודעה, ה-ECB ממשיך לראות התאוששות איטית כצפוי בגוש האירו ואינפלציה שנותרת נמוכה גם בטווח הבינוני.
"הרמז לבאות הופיע במשפט חדש בהודעה, שאמר כי ’ה-ECB מוכן לפעול במהירות ולבצע הרחבות נוספות במידת הצורך’. אלו שמתפרנסים מניתוח הודעות ה-ECB (באופן כללי מדובר על אנשים משעממים ומשועממים) היו צריכים כבר פה להבין שיש ניחוח של יום חדש באוויר. עד כה ה-ECB טען כי הוא שוקל להפעיל תוכנית חדשה ובוחן מספר אלטרנטיבות. שינוי הנוסח מלמד כי ב-ECB התקבלה כנראה החלטה בנוגע לאופי התוכנית וכי זו תיושם ברגע המתאים.
"במסיבת העיתונאים שלאחר ההודעה, דראגי גם הסביר לשווקים שהרגע המתאים קרוב מאוד וטען כי ’הוועדה מרגישה בנוח לפעול כבר בפגישה הבאה’. עד אמירה זו השווקים הביעו אכזבה מהודעת ה-ECB, כפי שזו באה לידי ביטוי בהתחזקות האירו וירידות בשוקי המניות. לאחר האמירה של דראגי לגבי החודש הבא נרשם פיחות חד באירו ועליה חדה לא פחות בשוקי המניות".
ומה הלאה? "ראשית, אמירתו של דראגי היא הלכה למעשה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי השווקים להכרזה צעד חדש בחודש הבא. כל תרחיש אחר יהווה אכזבה אדירה. במסיבת העיתונאים, מיד לאחר שדראגי אמר את מה שאמר טרח אחד העיתונאים לשאול אותו אם הוא בטוח שהוא מבין את המשמעות של האמירה הזו. דראגי, שיכול ללמד לא מעט עיתונאים קורס בניהול ציפיות השווקים אישר כי הוא מבין וכי לא מדובר על פליטת פה אלא על אמירה מכוונת.
"לכן, עצם בניית הציפיות של דראגי מכינה אותו למצב של צל"ש או טר"ש. מדוע אם כן לא להכריז על התוכנית כבר בשבוע שעבר? דראגי מחכה כנראה לעדכון התחזיות הקבוע של חודש יוני על מנת שזה יתמוך בהחלטה של ה-ECB. במילים אחרות, סביר להניח שבחודש הבא תחזיות האינפלציה של ה-ECB יעודכנו כלפי מטה. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא איזה תוכנית יציג ה-ECB בחודש הבא?
בפסגות מעריכים שיש מספר אפשרויות: הפחתת ריבית נוספת, או הכרזה על ריבית שלילית על הפיקדונות של הבנקים בבנק המרכזי (כיום הריבית היא 0%), או הרחבה כמותית בדמות רכישת הלוואות מהבנקים, או: "כל התשובות נכונות".
יחד עם זאת, בפסגות מעריכים כי הפחתת ריבית בלבד לא תהיה אפקטיבית על מנת להחליש את האירו לאורך זמן ולהעלות את הציפיות האינפלציוניות ולכן תוכנית שלא תכלול הרחבה כמותית בהיקף גדול תאכזב כנראה את השווקים.
בנוסף, אומר גרינפלד כי התחזקות השקל מול הדולר בשבועיים וחצי האחרונים חידשה ביתר שאת גם את הלחצים התקשורתיים על בנק ישראל להתערב באופן אקטיבי יותר בשוק המט"ח ולמנוע את התחזקות השקל.
מבלי להיכנס לוויכוח אם בכלל בנק ישראל (או כל גוף ציבורי אחר) צריך להתערב בשווקים על מנת לתמוך בסקטור אחד (היצואנים), מציין גרינפלד 3 נקודות מרכזיות לדיון:
"ראשית, התחזקות השקל מול הדולר היא ממש לא סיפור של השקל אלא סיפור של הדולר שנחלש מול רוב המטבעות בעולם. למעשה אם נשווה את השקל למטבעות של משקים אחרים בעלי מאפיינים דומים לזה של ישראל (עודף בחשבון השוטף, משקל גבוה של הייצוא בתוצר, ריבית נמוכה) נגלה שהתחזקות השקל מול הדולר היתה חלשה יחסית לעומת מטבעות אחרים שהתחזקו הרבה יותר. מסיבה זו בדיוק, השקל תוסף מול סל המטבעות בשיעור נמוך משמעותית מאשר מול הדולר.
"מבדיקה של 50 מדינות שונות מאז תחילת השנה מתגלה כי אין קשר ברור בין גובה הריבית להתנהגות שער החליפין. במילים אחרות, האם הפחתה של עוד 25 נ"ב בריבית תוביל את השקל למגמת פיחות? כנראה שלא.
"אם כך, אין לבנק ישראל הרבה מה לעשות נגד היחלשות הדולר בעולם בכלל ומול השקל בפרט. יחד עם זאת, עמדה אגרסיבית יותר מבחינה תקשורתית עשויה לעזור לבנק ישראל להחליש את הסנטימנט החיובי שיש לגבי השקל בארץ ובעולם. אם יש משהו שלמדנו בשנים האחרונות זה שבסביבת ריבית נמוכה כל כך, לתקשורת של הבנק המרכזי עם השווקים יש חשיבות אדירה. זה לא מבטיח כמובן שהדולר יפסיק להיחלש אבל בהחלט עשוי להקטין את הלחצים על השקל מכיוון המשקיעים הזרים".