תקופת העצבנות ואי ודאות היחסית פוקדת את השווקים בחודשים האחרונים. לאחר שמדדי מניות המובילים בארץ הגיעו לשיאם בחודש מארס האחרון, השוק מתקשה לנבא את הכיוון להמשך. בתקופה כזאת חברות תעשייתיות תזרימיות יכולות להוות אלטרנטיבה ופתרון דפנסיבי למשקיעים המעוניינים בהשקעה מנייתית בכל זאת. חברות קיבוציות רבות הציגו, בשנים האחרונות, יציבות ואף צמיחה במחזור עסקיהן, מחלקות דיבידנד ומהוות אחד עמודי התווך של התעשייה הישראלית. אחת החברות הללו היא פלסאון תעשיות מקיבוץ מעגן מיכאל.
פלסאון תעשיות הוקמה בשנת 1963 ומאז עוסקת בייצור מוצרים טכניים מפלסטיק כגון אביזרי חיבור לצנרת להובלת נוזלים וגזים ומוצרים לענף הלול. החברה נסחרת בבורסה לנ"ע בת"א לפי שווי של 1.33 מיליארד שקל ומניותיה נכללות במדד מוביל ת"א 75. החל מרבעון הראשון של השנה אשתקד, צירפה החברה את פלסטוקיט לעסקיה, יצרנית מוצרי פלסטיק בהזרקה. כמו כן, החל מהרבעון החולף, משווקת הקבוצה את מוצרי הלול גם במקסיקו באמצעות חברת הבת שהקימה. החברה משווקת את מוצריה בארץ ובחו"ל כאשר מפעל הייצור העיקרי שלה ממוקם בשטח הקיבוץ.
את שנת 2013, סיכמה החברה עם צמיחה מתונה, אך אופיינית לתחום, של 3.3% במחזור ההכנסות לסך 980 מיליון שקל. שיעור נתח חו"ל מסך המכירות ירד קלות מ-88% ל-84% וזאת בשל צירוף, כאמור, פעילות פלסטוקיט המיועדת לשוק המקומי. בשורה התחתונה, אומנם נהנו בעלי המניות מרווח נקי של 76 מיליון שקל, הייתה זו ירידה של 23% בהשוואה לשנה אשתקד. ברם, פעילות השוטפת של הקבוצה הזרימה לקופתה, במהלך שנת 2013, 133 מיליון שקל בהמשך לתזרים מזומנים תפעולי חיובי של 135 מיליון שקל ב-2012 ושל 84 מיליון שקל ב-2011. נכון לסוף שנת 2013, היו בקופת החברה כ-147 מיליון שקל במזומן והונה העצמי עמד של 674 מיליון שקל כאשר החברה נטולת הון זר כגון חוב בנקאי ואגרות החוב.
לכאורה, ממבט ראשון בדוח כספי שנתי האחרון, בולטת לעין הרעה ברווחיות החברה. שולי הרווח התפעולי ירדו מ-12% בשנת 2012 ל-10.5% בשנה הנסקרת ואילו שולי רווח הנקי ירדו מ-10.5% ל-7.8%. עם זאת, השחיקה ברווחים נגרמה מגורם חיצוני ולא מהרעה אורגנית. התחזקות השקל מול מטבעות בשווקי היעד העיקריים של החברה היא האחראית על שחיקה מסוימת הן בהכנסות והן ברווחיות הקבוצה. לפי כך, במבט לעתיד, ניתן להניח כי בהינתן רמת הביקושים הנתונה ובלימת התחזקות השקל, נצפה לתוצאות עסקיות טובות בהמשך השנה אשר ימשיכו לתמוך בחלוקת רווחים שוטפת ובכך במניית החברה.
השווקים עדיין ממשיכים לאותת על ביקושים ערים למוצרי תעשיה. בחברה מניחים כי רמת הביקושים למוצריה בשנת 2014 תהיה דומה לשנה המקבילה. במיוחד, רואים בחברה פוטנציאל צמיחה בתחום הלולים. בשל כך, כאמור, התרחבה החברה בתחום גם לדרום אמריקה. מנגד, נראה כי רמת שערי החליפין של מט"ח מול שקל הינה נמוכה וכי מגמת התחזקות המטבע המקומי נבלמה, בין היתר הודות להתערבות בנק ישראל בשוק. מזה תקופה ממושכת צמד שקל-דולר נסחר בטווח בין 3.45 ל-3.55 וכרגע פחות נצפית המגמה שתפרוץ את הטווח כלפי מטה. גם מחירי הנפט, חומר גלם העיקרי עבור הקבוצה, נראים כי נמצאים ברמתם הגבוהה. לפי כך, בזהירות רבה ניתן להניח כי השפעתם השלילית של גורמים חיצוניים הללו על מצבה של החברה בהמשך השנה תהינה מתונה יחסית אם בכלל.
ייתכן כי ראיית המצב דומה היא זו שמנעה את המימושים החדים יותר במניית החברה על רקע שחיקת הרווחיות אשר הוצגה בדוחות האחרונים. מתחילת השנה, המניה אף הוסיפה לערכה כ-17% ובכך השלימה עליה של 27% בסיכום 12 החודשים האחרונים, מעל לעלייתו של מדד המייצג ת"א 75 במהלך אותה התקופה (22%). וזאת לצד חלוקות רווחים שוטפות המתבטאות בתשואת דיבידנד למשקיע של 8.5% ב-2013. יחד עם זאת, בשנה הנסקרת היתה זו קפיצה שנראית כחריגה בהיקף החלוקה. בשנ הלפני כן, חולק דיבידנד בהיקף נמוך בחצי והתשואה הסתכמה ב-4.5% בלבד. אחד הגורמים לתנודתיות זו הינו היעדר מדיניות דיבידנד ברורה על אף השליטה החזקה בחברה בידי הקיבוץ (70%). החברה שילמה במזומן, במהלך 2013, כ-95 מיליון שקל ויתרת העודפים לחלוקה העומדת על 455 מיליון שקל. לכאורה נראה כי יתרה זו מבטיחה גם תשלומים הבאים בטווח הקרוב אך ככל הנראה המהלך הבא תלוי במתרחש בזירת המט"ח.