גם אם הדולר יתחזק, בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית - כך עולה היום מסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות, שמצטרף לשורת האנליסטים שאינם צופים שינוי בהחלטת הריבית מחר.
גרינפלד מציין כי לפני חודשיים, בהחלטה להפחית את הריבית ציינה הוועדה המוניטארית את ההאטה במשק כאחד הגורמים העיקריים להפחתה. מאז, נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי עודכנו פעמיים כלפי מעלה מ-2.3% באומדן הראשוני ל-3.2% באומדן השלישי. מעבר לכך, מאז החלטת הריבית הקודמת השקל נחלש ב-0.2% מול הסל. לכן, לדברי גרינפלד, "החלטת הריבית מחר (שהוקדמה לשעה 16:00) היא כנראה אחת מהצפויות ביותר בתקופה האחרונה (24 מתוך 24 חזאים בסקר של בלומברג חושבים שהריבית תוותר על כנה)".
"ומה קדימה?", שואל גרינפלד. "אחת השאלות שחוזרות על עצמן לאחרונה היא האם התחזקות של הדולר בעולם (כתוצאה מצמצום המדיניות המוניטארית של הפד) ומול השקל עשויה להביא את בנק ישראל להעלות ריבית מוקדם מהצפוי?
"התשובה להערכתנו היא לא. ראשית, אם הדולר מתחזק בעולם אז הוא מתחזק כנראה גם מול האירו (בטח אם ה-ECB מתחיל תוכנית הרחבה כמותית חדשה). משקל האירו בסל המטבעות גדול ממשקל הדולר (32.5% לעומת 24.7%) כך שהתחזקות הדולר לא בהכרח תביא להיחלשות השקל מול הסל. שנית, אין לבנק ישראל סיבה של ממש להעלות את ריבית.
"אמנם העובדה שכל הפחתות הריבית האחרונות נבעו מהתחזקות השקל יצרה תחושה בקרב המשקיעים שבנק ישראל לא יכול להעלות ריבית בגלל החשש מהתחזקות השקל אבל נכון יותר יהיה לומר כי בנק ישראל לא צריך להעלות ריבית. האינפלציה תמשיך להיות מתונה בשנה הקרובה והצמיחה במשק, על אף השיפור שחל בה, היא עדיין איטית. לכן, בבנק ישראל יכולים להמתין עם העלאת הריבית כל עוד הריביות בעולם נותרות נמוכות.
"גם בשבוע האחרון התפרסמו נתונים חיוביים בארה"ב. למרות הנתונים החיוביים, התשואה על האג"ח ל-10 שנים דווקא ירדה בשבוע האחרון ב-6 נ"ב ל-2.66% וזאת לאור התגברות המתיחות בין רוסיה לאוקראינה. עם זאת, השיפור הניכר בנתונים שלאחר החורף, יחד עם המשך צמצום ההרחבה הכמותית של הפד צפויים להערכתנו לדחוף את תשואות האג"ח האמריקאיות כלפי מעלה. השבוע הקרוב עמוס גם הוא באירועים כאשר מלבד להחלטת הפד ביום רביעי יתפרסמו גם לא מעט נתונים. העיקריים שביניהם הם נתוני הצמיחה לרבעון הראשון (רביעי), ההכנסה וההוצאה הצרכנית ומדד מנהלי הרכש בתעשייה (חמישי) וכמובן נתוני התעסוקה (שישי).
"מדד בטחון הצרכנים של אונ’ מישיגן עלה באפריל לרמה של 84.1 נק’ לעומת 80 נק’ במרץ ו-82.6 נק’ באומדן המקדים. המדד גם הכה את קונצנזוס החזאים שעמד על 83.0 נק’ בלבד. מדובר על הרמה הגבוהה ביותר של בטחון הצרכנים מאז יולי 2013.
"שני סעיפי המדד עלו, כאשר סעיף התנאים העכשוויים עלה לרמתו הגבוהה ביותר מאז תחילת ההתאוששות. עם זאת, חשוב לציין כי רמת המדד עדיין נמוכה בהסתכלות היסטורית (ראה גרף מטה) וכי גם אם זה ימשיך לעלות בקצב שנרשם בשנים האחרונות, הוא יגיע לרמה בה היה ערב המשבר רק באמצע 2016. המשמעות היא שלמרות השיפור במצבו של הצרכן האמריקאי אנו עדיין רחוקים מהיווצרות לחצי אינפלציה משמעותיים במשק כך שהפד יכול להותיר את הריבית נמוכה עוד זמן רב.
"הזמנות מוצרים בני קיימא עלו במרץ ב-2.6%, גבוה מציפיות הקונצנזוס שעמדו על 2% בלבד. גם בניכוי הזמנות כלי רכב שקפצו ב-4%, ההזמנות עלו ב-2%, הקצב המהיר ביותר ב-14 החודשים האחרונים. הזמנות מוצרי השקעה (בניטרול כלי טיס ובטחון) עלו ב-2.2% (צפי: 1.5%) וב-1.6% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. כתוצאה מכך נראה כי ההשקעות בענפי המשק שהאטו ברבעון הראשון בשל מזג האוויר יתקנו כלפי מעלה ברבעון השני של השנה.
"הבנק המרכזי הרוסי הודיע כי הריבית תועלה מ-7% ל-7.5%, וזאת לאחר שהועלתה ב-150 נ"ב בתחילת מרץ. לפי הודעת הבנק המרכזי, העלאת הריבית נובעת מהעלייה באינפלציה שהגיעה ל-6.9% במרץ, גבוה מיעד האינפלציה שעומד על 5%. עם זאת, האינפלציה ברוסיה גבוהה מהיעד כבר כמעט שנה כך שכמובן שלא זו הסיבה העיקרית אלא בריחת הכסף מרוסיה בעקבות המתיחות מול אוקראינה. תנועת הכסף אל מחוץ לרוסיה הובילה לפיחות של הרובל ביותר מ-10% מול הדולר מתחילת השנה, פיחות שמתווסף לפיחות של כ-11% ב-2013 כתוצאה מבריחת המשקיעים מהשווקים המתעוררים", סיכם גרינפלד.