המדיניות המוניטארית הנוכחית וסביבת ריביות נמוכה השוררת במשק מזה תקופה ארוכה בשל האי ודאות הנמשכת במשק העולמי, מקשים על המשקיעים המחפשים השקעה אג"חית ואלטרנטיבית לפיקדונות בנקים. תנאים אלו מאלצים את המשקיע לפנות לסקטורים בעלי תנודתיות ורמת סיכון גבוהה יותר על מנת לשפר את תשואתם באחוזים בודדים. אחד הסקטורים המספקים היום תשואה עודפת כזו הוא סקטור בניה והנדל"ן. בין היתר, אגרות החוב של חברת בניה למגורים ונדל"ן מניב, ב.יאיר שבשליטת משפחת ביטון (85%), מציעות תשואה עודפת על השוק ומשמשות אלטרנטיבה אף למניות המחלקות דיבידנד של החברה.
ב.יאיר הינה חברה וותיקה אשר נוסדה בשנת 1988 וכאמור פועלת בתחום הנדל"ן. זו חברה שבמהלך קיומה הצליחה לצרף תחומי פעילות משלימים ולהרחיב את ספקטור עיסוקיה תוך כדי גידול במחזור ההכנסות. החברה החלה לפעול כקבלן ביצוע עבודות בניה, התקדמה בתחום הבניה למגורים, בנתה קניון להשכרה והתרחבה אל עבר גבולות ישראל (מרכז אירופה). על אף נטל החוב לא מבוטל, המאפיין את מרבית חברות הנדל"ן, ב.יאיר לא רק שעומדת בתשלומים למחזיקי אג"ח אלא גם מושכת מרווחים עודפים את מזומני דיבידנד נאים.
את שנת 2013, סיימה החברה עם גידול של כ-8% במחזור ההכנסות, בהשוואה לתקופה אשתקד, לסך 446 מיליון שקל. רווח החברה לפני הוצאות מימון ומס זינק בכ-40% לסך 84 מיליון שקל, ובשורה התחתונה, הרווח לבעלי המניות של החברה הסתכם ב-41 מיליון שקל, לעומת רווח של 28 מיליון שקל בשנת 2012. כלומר שולי רווח נקי שופרו מ-6.8% ל-9.1%. כמו כן, פעילות השוטפת של החברה הזרימה לקופתה, במהלך שנת 2013, כ-135 מיליון שקל, בהמשך לתזרים תפעולי חיובי של 160 מיליון שקל בשנה המקבילה. נכון לסוף השנה הנסקרת, עמדו לרשות החברה מזומנים בהיקף של כ-50 מיליון שקל. שיפורים אלו נבעו בעיקר מפרויקטים משכנות האומה בישראל ומפרויקט בפראג, צ’כיה.
כמנוע צמיחה בעתיד הקרוב ניתן לראות פרויקטים הרווחיים יותר של החברה במרכז אירופה. נכס מניב, קניון פסגת זאב, מניב לחברה סכום כמעט קבוע של כ-16 מיליון שקל לשנה, ואילו נתח פעילות חו"ל מסך ההכנסות גדל משמעותית אף על חשבון פעילות מקומית בתחום הייזום. נכון לסוף 2013, היו לחברה 10 פרויקטים לבניה למגורים הכוללים 1,044 יחידות דיור המיועדים לשיווק בארץ שמתוכם נותרו כ-25% למכירה ועוד 516 דירות העומדות למכירה בחו"ל. זאת לאחר השלמת פרויקט באילת הכולל 50 דירות. בנוסף לכך, החברה מתכננת לבנות סך של 332 יחידות דיור נוספות במהלך השנתיים הקרובות, בירושלים, רמלה ופסגת זאב. צבר ההזמנות של החברה בתחום הייזום והבניה נכון למועד זה עומד על 815 מיליון שקל, בהשוואה לצבר של 675 מיליון שקל בסוף שנת 2012. צבר הזמנות בצ’כיה והונגריה עומד כעת על 50 מיליון שקל נוספים.
ב.יאיר הינה חברה ממונפת אשר התחייבויותיה כלפי בעלי מספר סדרות אג"ח מסתכמות בכ-477 מיליון שקל. מתוכם ויחד עם תשלומים בגין אשראים אחרים, על החברה לעמדו בתשלום של 235 מיליון שקל במהלך שנת 2014. על פי חישוב גס ובהנחה סבירה כי פעילות החברה תישאר דומה לשנת 2013, ניתן לראות כי תזרים תפעולי והמזומנים שבקופה מכסים כ-80% מהתשלומים הצפויים. לכן, ניתן לצפות מהחברה עמידה בהתחייבויותיה בטווח הקרוב תוך גלגול חלק מסוים של החוב.
אגרת חוב המניבה תשואה שקלית הגבוה ביותר היא מסדרה 11. משך חיים ממוצע (מח"מ) של האיגרת עומד על 2.4 שנים, היא עומדת לפירעון הסופי בשנת 2017 ונסחרת כיום בתשואה שנתית שקלית של 5.4%, או 4.3% מעל לנכס חסר סיכון (איגרת שקלית ממשלתית). התשואה הצמודה הגבוהה ביותר מושגת על ידי סדרה 4 העומדת לפירעון סופי בעוד כשנה ונסחרת כיום בתשואה שנתית של 3.7%, או במרווח סיכון של 4.8% מעל לממשלתי. אג"ח של ב.יאיר מובטחות בשעבודים שונים כגון חלק מעודפים הצפויים מהפרויקטים וזכויות בנכס.
המניה של החברה הנסחרת בבורסת ת"א, מציעה לבעליה תשואת דיבידנד שנתית של 5.9%. תשואה זו מעט יותר גבוהה מזו המושגת באחזקת אג"ח אם כי נראית כפחות אטרקטיבית. זאת בשל הון צף קטן מאוד כאשר מרבית הון המניות של החברה מרוכזת בידי משפחת ביטון. גרעין שליטה חזק זה הפך את אופן אחזקת המניה לסוג של אגרת חוב עצמית הודות למדיניות חלוקת רווחים ייחודית. באוגוסט האחרון, אימצה החברה את מדיניות דיבידנד על פיה יחולקו לפחות 9 מיליון שקל מידי שנה, צמוד למדד המחירים ובתשלומים רבעוניים. מאחר ומדיניות זו אינה תלויה ישירות ברווח השנתי של החברה ומוגדרת בסכום המינימאלי ואף הצמדה, ניתן לראותה כאג"ח בידי בעלי השליטה.