לאן הולכת ריבית הפד? שואלים היום בסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות. לטענת גרינפלד, שני ימי המסחר שחלפו מאז הודעת הפד מלמדים כי השווקים מסווגים את האמירה של ילן במסיבת העיתונאים כפליטת פה הנובעת מחוסר ניסיון. הקביעה הזו לא נובעת מסקר שערכנו בקרב המשקיעים ברחבי העולם אלא מהעובדה הפשוטה שהחוזים העתידיים על ריבית הפד עדיין מתמחרים העלאת ריבית ראשונה רק באוגוסט 2015 ולא באפריל-יוני (שישה חודשים לאחר סיום ההרחבה הכמותית, כפי שהבטיחה ילן).
יתרה מכך, גם ציפיות הריבית בשווקים ל-2016 נמוכות מתחזיות הפד (ראה גרף מטה) כך שהשאלה שצריכה להישאל היא מי צודק? השווקים או הפד?
לטענת גרינפלד, את התשובה נדע כמובן רק בדיעבד אבל חשוב לציין שלוש נקודות - תיאורטית לפד יש שתי אפשרויות: הראשונה היא לנהל את המדיניות המוניטארית בהתאם להתפתחויות הכלכליות, כלומר, להעלות את הריבית בקצב לא קבוע ורק לאחר נתונים חיוביים. על פניו שיטה זו יעילה ומונעת העלאות ריבית מיותרות שעלולות לפגוע בצמיחה אבל היא תוביל לאי וודאות גבוהה ותנודתיות אדירה בשווקים. בנוסף, אמינות הפד, הבנק המרכזי החשוב בעולם עלולה להיפגע באופן מהותי אם לאחר העלאת ריבית או שתיים התהליך יופסק. במצב כזה יחלוף זמן רב בטרם ניתן יהיה להעלות שוב את הריבית. מכאן שהפד יעדיף כנראה לפעול כפי שפעל בעבר ולהעלות את הריבית בקצב קבוע ככל שניתן. לכן, מה שחשוב באמת זה קצב ההעלאות של הריבית ולא התאריך שבו תועלה הריבית בפעם הראשונה.
פועל יוצא של הנקודה מעלה הוא שמכיוון שהפד מודע לכך שברגע שיתחיל להעלות את הריבית אין דרך חזרה, על מנת שהתהליך יתחיל צריכים להופיע סימנים לכך שהאינפלציה מרימה מעט את הראש. סימנים כאלו עדיין לא מופיעים אבל אלו האינדיקאטורים החשובים ביותר על מנת לחזות את כיוון הריבית בארה"ב. אם בשנים האחרונות נהגנו להכין דלי פופקורן ולצפות במתח בפרסום נתוני התעסוקה הרי שמעתה הדלי ישמר לנתוני האינפלציה, השכר, והמכירות הקמעונאיות.
מסקנה מספר 1: הפד יעלה את הריבית רק כשייווצרו לחצים אינפלציוניים. מסקנה מספר 2: בשל הלחצים האינפלציוניים, קצב העלאת הריבית יהיה כנראה מהיר יותר ממה שהשוק מתמחר כיום. מסקנה מספר 3: תשואות האג"ח בארה"ב צריכות לעלות.
בנוגע להחלטת הריבית של בנק ישראל, אומרים בפסגות כי "על פניו, נתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית נוספת. השקל התחזק מאז ההפחתה המפתיעה בחודש שעבר ב-1% מול סל המטבעות. בנוסף, על פי נתוני המגמה של מדד המחירים לצרכן, האינפלציה בשלושת החודשים האחרונים עומדת על 0.6% (מונחים שנתיים) בלבד, נמוך מהגבול התחתון של יעד המחירים. ללא דיור, נתוני המגמה מראים אינפלציה שלילית של 0.3%.
"מצד שני, שני גורמים יביאו להערכתנו את בנק ישראל להותיר מחר את הריבית על כנה. ראשית, הנתונים מראים כי יש שיפור בפעילות במשק. נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי עודכנו כלפי מעלה מאז החלטת הריבית הקודמת (מ-2.3% ל-2.7%). המדד המשולב עלה ב-0.2% בחודש פברואר כאשר נתוני נובמבר-ינואר עודכנו מעט כלפי מעלה. שנית, הודעת הפד והציפיות להעלאת ריבית מוקדמת יותר נותנות לבנק ישראל עוד קצת אויר לנשימה. לכן אנו מעריכים כי הריבית תוותר גם בחודש הבא ברמה של 0.75%.
"בהסתכלות קדימה, נראה כי אין סימנים להעלאת ריבית באופק. יתרה מכך, הסבירות להפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים איננה נמוכה בכלל, בעיקר אם השקל ימשיך להתחזק. לכן, לפחות מההיבט המקומי, שוק האג"ח ממשיך ליהנות מסביבה תומכת".